גסיסת המקצועות ההומנים- סתם סערה בכוס תה או תרחיש אימים אמיתי?

לאחרונה, כתבות רבות צצות כפטריות לאחר הגשם בעניין עתידה האינטלקטואלי- תרבותי של מדינת ישראל.
רבים אומרים שרפורמת הבגרויות מאיצה את גסיסת המקצועות ההומנים, אחרים אומרים שהבעיה הייתה קיימת כבר זמן רב. כך או כך, ניכר שהמקצועות האלה הולכים ודועכים ואני רואה זאת בעיניי שלי בתור סטודנטית וזה מפחיד אותי מאוד גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית. טכנולוגיה היא דבר יפה וכך גם מקצועות הייטק אבל רק מקצועות רווחיים ללא טיפת מחשבה על מטען לאומי זה חורה לי מאוד...
האם בכלל יש מה לעשות בנידון? מדינה שהולכת לכיוון אחד בלבד היא מדינה שחסרה כל כך הרבה....הרי ידוע שהיופי היא בגיוון.
מה דעתכם?

נוראית ואפילו זיהיתי בה יתרונות לכאורה. אולם לאחר דיון שהיה בביקורת האחרונה של רץ על מדריך טיולים בארץ ישראל, דעתי השתנתה בעקבות הטיעונים שהציגו עמיחי ורץ. במחשבה מחודשת על הנושא אני מתנגד לרפורמה של שאשא.
אגב עכשיו בדרך שמעתי שרן ארז מאיים בשביתה אם הרפורמה תשאר על כנה.

מסכימה עם השביתה הזאת. הרפורמה הזאת לא טובה, לדעתי, לילדי ישראל. גם ככה המקצועות הללו גססו אז עכשיו עושים עליהם ווידוא הריגה...

כמי שסיים את התיכון ב-1975 ונבחן (אם זוכר נכון) ב-6 מקצועות.
צריך גיוון אבל אני לא חושב שבגרויות והתיכון זה חזות הכל.
ממש לא.
אנחנו כמו מדינות אחרות הולכים לכיוון של רדידות.
זה מתבטא בהרבה (דרך עיני 'ענתיקה' שחרש ספרים כילד ונער).
ההתמכרות האובססיבית למסכים,תרבות הסלפי העלובה,אינסטוש וטיק טוק.
ריאליטי נבוב המצמיח 'גיבורי תרבות' כמו יוסי בובליל (בזמנו),ליהיא גרינר ויכולתי להמשיך.
רותם סלע הנבובה שהפכה לאייקון.
ה'קרדשיאניזם' כובש את העולם.
מדאיג.

אתה בן גילם של הוריי וגם חשיבתם דומה לשלך.
עם זאת, כנראה שזה עדיין לא עניין של עיניים מיושנות אלא בעיה של ממש כי לי בתור צעירה קשה להסכין עם התרבות המתהווה של ימינו. שיח שהרדידות שולטת בה. בדיוק אני לומדת על זה באחד הקורסים שלי וניכר שהרדידות הייתה מנת חלקו של העולם העברי-ישראלי מאז ומתמיד. תמיד היו ותמיד יהיו אלה שיקדשו את הרדידות ולא העומק אך נראה שבימינו המודרניים זו תופעה הולכת ומתרחבת יותר ויותר וזה מדאיג.

מה אנחנו ללא ספרים? מה אנחנו ללא ידיעת עברנו? גם היופי הולך ונעשה מלאכותי יותר ויותר....
זה כבר לא עניין של אודם או נעלי עקב אלא של ניתוחים מרטשים ו"מייפים" אפילו לנערות!!!
אודה על האמת: אני חוששת מפני העתיד, כאשר יהיו לי ילדים. ככל שהזמן קרב והמציאות הזאת לא תרחק, החשש עולה על גדותיו.

כמי שגדל על האתוס של 'כוח צביקה' (בין אם הסיפור מדוייק או לא),
מוזיקה בסגנון להקות צבאיות,הגבעטרון,הדודאים והפרברים מול עומר אדם,
קרא מגיל 8 ספרוני ילדים,
הקפיד למדי על עברית נכונה (לא בצורה פנאטית),
טלוויזיה איכותית למדי ולא ריאליטי נבוב.
ורואה את הכיוון שאנו והעולם הולכים אליו...

הילדים של העתיד יגדלו על כוכבי אינסטגרם כמו אנה זאק ואחרים
יקדשו תוכניות טראש כמו הקרדשיאן
יעריצו דוגמניות כמודל לחיקוי
יתהו בינם לבין עצמם מה זה ספר,
כי המילה הכתובה אפילו לא מועילה כי הסמיילים יחליפו אותה!
אולי אפילו לא יהיה צורך לדבר,
פשוט נקליד הכול וחסל.

ואני תוהה: גם אם אנסה לחנך את ילדיי לערכים ועומק, מה יצא מזה? האם זה באמת יתאפשר? כי אי אפשר לעצום להם את העיניים, בסופו של דבר הם יצטרכו להתמודד עם העולם הזה בעצמם...אולי אפשר להשהות את החשיפה לתכנים כאלה אבל כשכל הדברים האלה נכנסים אל הבית שלך, זה מפחיד מאוד. מה גם שאין בכלל בקרה על התכנים אליהם הם נחשפים. אם לא יחשפו אליהם בבית, אז יחשפו בבית חבריהם...

הורי גדלו על בינג קרוסבי ו'פיטר, פול ומרי'.
דוגמנות תמיד היתה.
הבעייה היא הרמה, לא עצם העובדה שגדלים על משהו אחר.
כשחסרת כישרון כמו רותם סלע הופכת לסלב ענק,
העולם עוקב אחרי משפחה אימבצילית שמנציחה עצמה לדעת.
הבעייה היא לא סמיילי או קריצה, אין שום רע להשתמש בסימן להבעה.
אייפודים מחליפים את הספר וזה בסדר,אם תקרא מדפים או מסך זה עניין של טכנולוגיה.
שפה גם דינמית ומשתנה.
הבעייה היא חלק מהתכנים ואין אפשרות באמת לסנן הכל.

בתקופתי היו שני חוגים נפרדים באוניברסיטה שאוחדו עכשיו לחוג אחד, כנראה מחוסר ביקוש.
רוב האנשים לא נולדו למשפחות מבוססות ולכן לימוד בחוג שהוא רק בשביל הנשמה זה עניין לא פרקטי לעתידם הכלכלי, במיוחד במציאות שבה יוקר המחיה כאן מגיע לשיאים חדשים.

אני סבור שהמדינה והאוניברסיטאות צריכות לתמוך גם בחוגים שאין בהם הרבה תלמידים או ידע פרקטי מיידי, וזאת כדי להשאיר את האוניברסיטאות כמשמרות הידע בעולם, אחרת הן הופכות למכון להכשרה מקצועית בלבד. אפילו ראוי לחייב תלמידים בחוגים ריאליים לקחת לפחות קורס אחד או שניים מחוגים הומניים לפי בחירתם, כדי להעשיר קצת את עולמם.

לגבי הרפורמה, נראה שהיא משקפת את המציאות ולא יוצרת אותה. אפשר להגיד שהיא פופוליסטית, ואפשר להגיד שהיא ריאליסטית. בכל מקרה, אם ההרצאות בתחומים ההומניים תועברנה בצורה מרתקת, התלמידים ילמדו בדרך חווייתית ואולי יישאר להם משהו יותר מאשר כאשר הם שופכים את הידע במבחן ושוכחים אותו למחרת. לגבי מי שבוחר את החוגים ההומניים כעיקר עבורו, אפשר כמובן להמשיך במבחנים כרגיל.

"אני סבור שהמדינה והאוניברסיטאות צריכות לתמוך גם בחוגים שאין בהם הרבה תלמידים או ידע פרקטי מיידי, וזאת כדי להשאיר את האוניברסיטאות כמשמרות הידע בעולם, אחרת הן הופכות למכון להכשרה מקצועית בלבד. אפילו ראוי לחייב תלמידים בחוגים ריאליים לקחת לפחות קורס אחד או שניים מחוגים הומניים לפי בחירתם, כדי להעשיר קצת את עולמם."

לגמרי!
כמה חבל שלא מיישמים זאת ונותנים למקצועות ההומניים לגווע....
מי החליט שמתמטיקה חשובה פחות מידיעת ספרות או היסטוריה? אני לא אומרת לבטל את המתמטיקה כמו שלא אומרת לבטל את הספרות, פשוט אפשר להקדיש גם לזה וגם לזה. נדמה לי שכאן השיטה האמריקאית ללימודים גבוהים היא בסיס טוב. שם, לפי מיטב ידיעתי, כולם לומדים ממספר תחומים ורק בשנה השניה מחליטים במה להתמקצע...כאן זה לא כך והדברים מתפספסים. לפי הידוע לי, רק מכללה אחת לקחה יוזמה ומתבססת על שיטת החינוך האת אבל גם שם מתקבלים מעט תלמידים..בפינצטה ממש.

לגבי פסקתך האחרונה- אני מסכימה. למידה חוויתית היא סוד העניין, במיוחד בגילאים הצעירים. לא פלא שהרבה מאוד טוענים שהשניאו להם את שיעורי ספרות בבית הספר בגלל שיטת הלימוד או הספרים שנבחרו...צריך לשנות את אופן הלימוד מייסודו כדי לגרום לתלמידים לבחור במקצועות האלה. מה גם שצריך לגרום להם להיות רווחיים עם הכנסה בטוחה, ככה יהיו שני הדברים והמקצועות האלה, לדעתי, לא יעלמו.

בינתיים זה לא המצב וזה חבל. הרפורמה של שאשא לא מספיקה כמו שהרפרומות הקודמות לא הספיקו לבדן. מי שרוצה לעשות שינוי אמיתי צריך להתחיל מהשורש. לבוא ולסמן ווי שעשינו שינוי זה לא יועיל..תלוי איזה שינוי ובאיזה אופן.

אגיד יותר מכך, אני חושבת שגם הלמידה דרך מבחנים באוניברסטאות היא מעט מיושנת. אני בטוחה שחלק לא מבוטל נהנה ומפנים את החומר למרות השינון אבל בסופו של דבר מה אחוז הסטודנטים שמסיימים מבחן זוכר את החומר כעבור מספר חודשים? מעטים. גם באוניברסטאות, לדעתי, צריכה להיווצר רפורמה של הטמעת החומר בצורה טובה יותר שכן הכלים שנלמדים שם ישמשו אותנו לעתיד.

המצב כרגע הוא שכשאדם שעושה תואר הומני - היסטוריה לדוגמה יכול להיות מורה להיסטוריה או מרצה לאחר תואר שני ושלישי. (אם הצליח למצוא עבודה)
במילים אחרות לרוב המקצועות ההומניים אין אופק תעסוקתי מה שאומר שכל אדם שאין לו פריווילגיה ללמוד שלא למטרת עבודה לא יעשה תואר הומני.
בקצב הזה - במיוחד אם יוקר המחיה יעלה המקצועות ההומניים ידעכו לאט לאט עד שלא יישאר מהם הרבה.

האם זה בלתי נמנע?
אין דבר כזה בלתי נמנע. השאלה היא אם יש מישהו שימנע מזה לקרות.
אפשר להכניס יותר תוכן לבידור, ספרים סרטים ותכניות טלוויזיה.
אפשר ליצור באתר קמפוס (אתר הלימודים של המדינה) אפשרות ללמוד תואר שלם לבד ובחינם ולשלם רק על המבחנים. אופציה שתמשוך הרבה אנשים שצריכים תואר כללי או שיש להם רצון אבל אין להם זמן וכסף להקדיש ללימודים סטנדרטיים.
אפשר ליצור מלגות שכוללות לימוד של תחומים הומניים.

בסופו של דבר רוב האנשים חושבים על מה יתרום לעתיד שלהם בצורה הטובה ביותר ולכן הדרך לפתור את הבעיה היא לדאוג לזה שלימודים הומניים שדרך זו או אחרת יתרמו לאנשים באופן מעשי ובנוסך לאפשר לאנשים המעוניינים ללמוד פלטפורמה שלא תידרוש מהם לבזבז המון זמן וכסף שאין להם.

"בסופו של דבר רוב האנשים חושבים על מה יתרום לעתיד שלהם בצורה הטובה ביותר ולכן הדרך לפתור את הבעיה היא לדאוג לזה שלימודים הומניים שדרך זו או אחרת יתרמו לאנשים באופן מעשי ובנוסך לאפשר לאנשים המעוניינים ללמוד פלטפורמה שלא תידרוש מהם לבזבז המון זמן וכסף שאין להם. " צודק. רק הבעיה שאף אחד לא מרים את הכפפה...

ניכר שהמקצועות הללו לא זוכים לעדנה מחודשת אלא רק מתדרדרים מיום ליום. בסוף האוניברסטאות יגיעו למצב שהם צריכים לקושש תלמידים עתידיים...גם כך בקמפוסים אין הרבה שלומדים היסטוריה, ספרות, תנ"ך וכדומה...

צריכים להפוך אותם למעניינים. לשנות להם את התדמית. לחבר אותם לעולם הדינמי והטכנולוגי ששולט היום בשוק התעסוקה. לא יעלה על הדעת שאנשים לא ידעו את ההיסטוריה שלהם לעומק או יכירו סופר עברי חשוב...
מה אנחנו בלי ספרים, היסטוריה, מקורות תנכיים ועודת?

אלפי אנשים עומדים מסביב לכפפה אחת ואומרים.. "מישהו צריך להרים אותה" ו.. "למה אף אחד לא מרים את הכפפה?"
מזכיר לי סיפור שסבא אחד אמר לנכד שלו בבר מצווה "אני מאחל לך שתהיה מישהו"
ובהקשר הזה לא צריך להסביר.
אז.. אני מאחל לך שתהיי "מישהי". אני פשוט צריך ללמוד לתואר שלי ב...הייטק לא עלינו ;)

לתנ"ך לא הייתי דואג יותר מדי, יש המון חרדים ודתיים שלומדים אותו.
בנוגע להיסטוריה המצב מאוד בעייתי - יש אנשים שבאמת לא יודעים כמעט שום היסטוריה. לא מאיפה הם באו ולא לאן הולכים.

פורומים›אקטואליה›גסיסת המקצועות ההומנים- סתם סערה בכוס תה או תרחיש אימים אמיתי?

הי. בהתחלה חשבתי שהרפורמה לא

פאלפ

האמת, לא כל כך מבין את פרטי הרפורמה,

ראובן

אני די מסכים,סקאוט

אז אתה גדלת על כל אלה

כל דור גדל על משהו אחר

ברור שהמקצועות ההומניים בירידה.

פרפר

פתרונות דורשים יצירתיות

מסכימה

הבעיה הקבועה