עם כל מילה. הצרה היא שבאליטה שלנו יש יותר מדי הזדהות עם המאבק הפלסטיני ובכך- הזדהות עם השאיפה לחיסול המדינה. הרצון שלנו לשימור עצמי - גם אל מול תופת יומיומית - נשחק באמצעות מילים חזקות ומעוררות אשמה ואי נוחות - גזענות, דיכוי , פגיעה ברגשות אחרים , כיבוש וכ'ו ואחרי שחוזרים על אותו נרטיב שקרי אלפי פעמים הוא מתקבל כאמת (הנאצים, חבריהם הטובים של הפלסטינים כאן בשנות ה30 -40 אמנם הפסידו את הפתרון הסופי כפי שרצו להחיל אותנו פה,אבל נוצחו לא לפני שלימדו את הפלסטינים הרבה מאוד על מניפולציות)
חלק מהבעיה היא ההכללה+הסתה שעושים הפלסטינים על כ-ל הישראלים שאולי חוטאים כלפיהם בחיכוכים , טעויות מבצעיות , גזענות וכ'ו ומלמדים את ילדיהם לרצוח אותנו בחדווה שמושפעת מהדת ותאמין לי שקראתי את הקוראן בעברית , לא חסרים בו תוכחות ורשות לתקוף את הכופרים ולעומת זאת ההפרטה / צמצום שעושים הישראלים כלפי הפלסטינים בכל הנוגע ל"טרור" כי טרור ניתן לייחס לארגונים או לתאים -לקבוצות קטנות יחסית באוכלוסיה אבל כאשר מדובר בפלסטינים הם כולם כאחד מאוחדים בדגל אחד ובדעה אחת - לחסלנו והם אומרים זאת ללא בושה וילדיהם בכפרים חוזרים אחריהם ומקבלים חיבוק - חיזוק לעיני המצלמות אז די כבר לתיאורים כמו - המון מוסת, מפגע בודד, או מעוז טרור (ג'נין) צריך להכין את הנפש היהודית למלחמת הקיום הזאת גם אם היא משחירה את פנינו בעולם. בחיי, שההסברה שלנו בקרשים..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה