פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 2135 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים "ברוכות הבאות צומת ספרים", מחשבות על כנס מנהלים. Rasta
״ברוכות הבאות צומת ספרים" היה כתוב על המסך הגדול. זה היה הרמז הראשון, ואחד לא מפתיע במיוחד, למה שעתיד להתרחש באולם בשעות הקרובות. ואם הכותרת לא היתה מספיק בוטה ונקודתית לנושא ספציפי אחד, מארגני הכנס, ואולי נכון יותר לומר מארגנות הכנס, דאגו בהחלט שלא נשכח לשם מה התכנסנו כאן היום, בעזרתן של אילנה ברנשטיין, יהודית כץ וליהיא לפיד, ואם לרגע חשבתי שהגעתי לכנס תרבותי בנושא ספרות, מהר מאוד התברר לי שלא כך הדבר. הראשון לעלות היה מנכל צומת ספרים, אבי שומר שפרש בפנינו את הלוז של היום, דיבר על הקשיים שחווה הרשת בעולם המודרני, הדיגיטלי, ובין היתר על המחסור בעובדים מאז שפרץ נגיף הקורונה.
אחריו עלה מאיר שלו. הוא סיפר לנו על ספרו האחרון ״אל תספר לאחיך״, על מלאכת הכתיבה באופן כללי ועל תהליך הכתיבה של ספרו החדש, על השוני בינו לבין השבעה שקדמו לו ועל מה לדעתו חשוב כשכותבים ספר, וזה כמובן הסיפור עצמו, בין היתר שיתף גם כמה אנקדוטות משעשעות על חייו ועל ספרו "אבא עושה בושות" שגרף הצלחה כבירה ביפן, בנוסף נגע בקצרה באובססיה של אי אלו כותבים שמקדישים את כל זמנם לכתוב ספר שמטרתו העיקרית היא לגרום לשינוי חברתי/תרבותי, כאלו שמבקשים לתקן את חוסר הצדק שבעולם ושלל עוולות קוסמיות אחרות שאין לנו שום השפעה עליהן, ובכך שוכחים שהמטרה העיקרית בכתיבת ספר היא לספר סיפור. גם אני כמו מאיר, ואני מרשה לעצמי לוותר על הרשמיות המקובלת שהרי חלקנו הרגע חצי שעה אינטימית ומקרבת, שמרני עם דעותיי בכל הקשור לאמנות. כשאני קורא ספר חשוב לי שיהיה סיפור, או כשאני מקשיב לקטע מוזיקלי אני בהחלט מצפה, ואפילו דורש, לשמוע מלודיה, גם בציור, אני רוצה לראות קווים שינחו את העין, קווי מתאר אם תרצו, פיגורטיביות כלשהי. מאיר שלו מדבר כמו שהוא כותב, עברית צחה ויפה, רהוטה וגבוהה, תענוג לשמוע אותו, הוא בהחלט בן אדם מעניין והחשק לקרוא את ספרו החדש גבר.
אחריו עלתה אילנה ברנשטיין וברגע אחד, בלי לשים לב, נשאבתי לממד שכולו פמיניזם ותקינות פוליטית. את ההרצאה, אם אפשר לקרוא לה כך, פתחה בהשלכותיה של התקינות הפוליטית על עולם התרבות, על הצנזורה שנאלצים להתמודד איתה סופרים רבים ברחבי העולם, על הפחד ממילים ומהמילה הכתובה בפרט, היא ציטטה את היינריך היינה שאמר את המשפט המפורסם "במקום בשבו שורפים ספרים, ישרפו גם בני אדם", ושיתפה אותנו במקרה, עכשווי, בו כומר בטנסי גרם לכך שישרפו את ספרי הארי פוטר בטענה שהלחשים והכישופים שבספר אמיתיים ובכוחם לעורר את כוחו של השטן. היה לה חשוב להדגיש עד כמה הצנזורה מזיקה לתרבות ועד כמה הפחד ממילים הוא לא רציונלי על גבול האבסורדי. היא דיברה על השכתובים החדשים של ספרי העולם הישן, כמו למשל האקלברי פין שכתב מארק טוויין, שגדוש במילה השנואה והאסורה ביותר בהיסטוריה האנושית – ניגר. כיום, מסתבר, מדפיסים עותקים חדשים של הספר ואת המילה ניגר החליפו באחרת. לטענתה של אילנה, דבר שכזה הוא לא פחות מפשע כנגד התרבות והספרות בפרט, ואני מסכים איתה, ואז ברגע עשתה 180 מעלות כשאמרה את המשפט "ואפילו אני שעומדת כאן היום בראשון לציון לא אעז לומר את מילת האן וורד", בהקשר של אירועי האקלברי פין. אני ומנהל סניף גני תקווה, שישב על ידי, אמרנו באותה נשימה, זה לא היה מתוכנן נשבע, "אז למה את לא אומרת אותה?" כמובן שהיה לה חשוב לציין שהיא בעד התקינות הפוליטית, למרות שהצנזורה היא תוצר ישיר שלה, ובכך המשיכה לסתור את עצמה כמה וכמה פעמים עד שסיימה לדבר, לא לפני שזרקה כמה אנקדוטות על שווין מגדרי, שאותן אני אחסוך מכם. היה לה גם חשוב, בעודה מקריאה את המילים שכתבה לכבודנו, ואחרי כל השנים של "מנוסח בלשון זכר אבל פונה לשני המינים", לדלג בין זכר לנקבה בשם התקינות הפוליטית, ושחס וחלילה לא נפגע בנשים שיושבות באולם. כשסיימה לדבר יצאנו להפסקה קצרה, התכבדנו בכיבוד, בורקסים ומטעמים אחרים, הטענו מצברים ונכנסו חזרה לאולם.
הבאה בתור לעלות היתה יהודית כץ, בחורה בשנות ה-30 לחייה שכתבה את הספר "חושבים טוב", ומעבר להיותה מילפית צעירה, אמא לשניים, שלא הייתי מתנגד לזיין ולא להתקשר אליה אחר כך, אין לי מה לומר עליה כבן אדם, אולי רק על הקול הצווחני שלה ועל האופטימיות הדביקה שנשפכה ממנה. את הספר שלה אני בטח לא אקרא מאחר ואין בי שום עניין לבזבז את הזמן שלי על עוד ספר מוטיבציה ועזרה עצמית, גם אם היא בטוחה שהספר שלה שונה מכל השאר. כשנשאלה, על ידי מנהלת סניף חוצות המפרץ, "מה מייחד את הספר שלך משאר הספרים בז'אנר?" ענתה שהספר שלה מקיף ולא מציע פתרון אחד או נוגע בעניין אחד, בשונה מספרים אחרים שמציעים תשובה אחת ויחידה למודלים שהם מציעים. ובכל זאת, על המסך הגדול, לאורך כל ההרצאה, היתה כתובה המילה "אומץ", ולטענתה הכל מתחיל ונגמר באומץ, אומץ... היא חזרה על המילה הזאת כמה וכמה פעמים, "אומץ" היא אמרה, האומץ להתבונן, האומץ לפעול והאומץ ללמוד. ולי נדמה שגם היא מצאה שטיק אחד לרכב עליו והוא האומץ, "תעזו!". הדוגמאות האינפנטיליות שלה היו גולת הכותרת, היא, למשל, כשהיתה באילת, החליטה שמספיק לשבור את הראש אם כן לצלול או לא לצלול, ומה זה חשוב אם יהיה לה חול בשיער או בגבות או בכוס, "אז עוד מקלחת, לא קרה כלום" אמרה, ואז הפלא ופלא, "מצאתי את עצמי בתוך המים מוקפת בדגים, צבים ואלמוגים." כל הכבוד לך, חשבתי לעצמי ואפילו מחאתי כף, קפיצת מדרגה מרשימה, נשמע שיש לך מה לומר, אולי תכתבי ספר? אה... על הספר כתוב "להעז לחיות את החיים המתאימים לך", נו מה אומר, אם הספר הזה הצליח לחדש למישהו, הצליח לעורר בקוראים שלו את הרצון לשנות, אם זו התורה שהיתה חסרה להם, מה טוב, בכל אופן, מדובר בספר שגדוש בקלישאות ושטיקים שתפגשו בשלל ספרים מהז'אנר וברעיונות שלא אמורים להיות זרים לאדם החושב.
אחריה עלתה ליהיא לפיד, אשתו של ראש הממשלה הבא, וגם לה היה חשוב לגעת באי אלו ענייני מגדר וחוסר צדק. כדאי לציין שבשלב הזה כבר הייתי בעיצומו של משחק שחמט בפלאפון, ובין פיהוק אחד לאחר התחלתי לכתוב את הקטע הזה, את רוב ההרצאה פספסתי, ניצחתי משחק ראשון ואחריו גם את השני ואז תשומת הלב שבה אליי באחת, כמו גל מים שהכה בי מאחור, כשנזרק לאוויר המשפט "נשים, בגיל מסוים מפסיקות לישון בלילה", הייתי שמח לספר לה על שגרת הלילה שלי כדי שתבין שבעיות שינה לא קשורות לגיל ובטח לא למגדר. ליהיא שלחה את הפרק הראשון שכתבה ליאיר ואמרה, "תגיד לי כן או לא", אתם יכולים לדמיין לעצמכם את התשובה של יאיר שהרי הספר פורסם, ואני תוהה, כאחד שלא קרא את הספר ואין לי מושג אם טוב או לא, אם התשובה של יאיר היתה שלילית, האם היתה ממשיכה בכתיבה? אני תוהה גם האם יאיר הוא מקור אמין וניטרלי, שהרי מדובר בבעלה ואיכשהו קשה לי לדמיין אותו אומר לה לא, גם אם היה מדובר בפרק לא קריא בעליל.
בסוף ההרצאה שלה המשכנו לארוחת הצהריים בקומה השלישית של המתחם. כשסיימתי לאכל גלגלתי סיגריה ויצאתי למרפסת לעשן. במרפסת ניגשה אלי ליילה, "אהלן" אמרה, היא תפסה את תג השם שלי והפכה אותו, "נעים מאוד, אני ליילה, אחראית ככה וככה" הוסיפה. היא הוציאה את הנייד שלה וביקשה ממני את המספר שלי, "תרגיש חופשי להתקשר, אני לשרותך" אמרה וחייכה חיוך שהצליח לעורר את החבר שם למטה. ליילה, חזרתי בקול, "נעים להכיר" אמרתי וחשבתי לעצמי כמה אשמח להעביר איתה את הלילה. היא בטח בשנות ה-50 לחייה, גבוהה, רזה, מטופחת, שופעת סקסאפיל, ארוטיקה מהלכת על שתיים וחיוך שמזכיר ילדת פרחים מהמאה הקודמת. בעודי מעשן ומביט על הנוף של ראשון לציון, הבחנתי בשני בלונים קטנים, מעוכים, מקווצ'צ'ים שנתקעו על ענף של עץ, כמו זוג אשכים, שכנראה היו שייכים לאחד מהגברים שהגיעו לכנס הזה, "מתאים לגמרי" חשבתי לעצמי והעפתי את בדל הסיגריה. סיימנו לאכל וחזרנו חזרה לאולם.
ההרצאה האחרונה היתה של מיכאל אבס שכתב את הסדרה המצליחה לילדים "משחקי בילוש". מעולם לא שמחתי כל כך לראות גבר. אחרי שלוש הרצאות מייגעות צחקנו קצת. מיכאל אבס בחור לעניין. הוא סיפר על עצמו מעט ולא העמיס במילים, דיבר קצת על ספרו החדש ועל חשיבותן של חידות בתרבות ובהתפתחות הילד בפרט, נגע קצת באני מאמין שלו כסופר, קצת על יוגה, וסיים בהוקרת תודה לאנשי צומת ספרים על העבודה החשובה שלהם, שהרי בזכותנו הספרים שלו נמכרים, או משהו בסגנון... מנהלת סניף הספרייה, הסניף הגדול שנמצא בדיזנגוף סנטר, שיתפה אותנו בסיפורה האישי ואמרה ששלמה אבס היה האחד שעורר אצלה את אהבתה לקריאה. מיכאל התרגש, אמר מילות סיום והמשיך לדרכו.
לאחר מכן אבי שומר עלה בשנית והמשיך לספר על השנה שעברה ועל השנה שהתחילה, וכמובן ששיתף אותנו בשלל נתונים ומספרים ואחוזים שהרדימו 80% מהקהל. אין ספק שמאיר שלו וליילה היו רגעי השיא של הכנס המשעמם והמייגע הזה. כשיצאנו מהאולם חיכו לנו שקיות מלאות בעותקי קריאה, החדש של אילנה, החדש של מירה מגן, של ליהיא לפיד ועוד כמה, ביניהם מסירות וליידי צ'יל. פשפשתי בשקיות אחר ספרו של מאיר שלו, שלפתי אותו משם, את השאר השלכתי חזרה לשולחן והמשכתי לדרכי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים בהצלחה. סקאוט
מתוך הקטעים הקודמים שכתבת הבנתי שאתה עובד בבר, אתה כבר לא עובד בו או שזה בנוסף לעבודה בצומת?
חלום לעבוד בחנות ספרים אבל מקשה עלי לשלב עם לימודים אז אוותר על זה לעת עתה :(
איך העבודה בחנות? יש לקוחות? אתה מקבל ספרים בחינם?
לגבי המחשבות על יהודית כ"ץ...אני לא יודעת אם כדאי לכתוב את הרצונות שלך כלפיה כי לך תדע אם היא לא קוראת את זה...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים הכרתי לא מעט סטודנטים Rasta
שעבדו בצומת ספרים, סקאוט. משמרת/שתיים-שלוש, אפשר לשלב.
לקחתי הפסקה מחיי הלילה. אין אפשרות לשלב את שתי העבודות. אני עובד שש פעמים בשבוע לפחות 8 שעות וכרגע אף יותר.
אני מקבל ספרים בחינם, כשמתחשק לי לבקש, כן.
יש לקוחות בוודאי, מכל הסוגים ובכל הצבעים.
יהודית כץ מוזמנת לקרוא את המחשבות שלי וגם להגיב.
תודה סקאוט.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים אצלי סקאוט
דרשו עבודה מסביב לשעון, שישה ימים בשבוע משמרת אחת לפחות.
אם הייתה עבודה במשרת חלקית בתחום הזה הייתי קופצת על המציאה...
שנים פירנסתי חנויות ספרים עם הקניות שלי, הגיע הזמן שיחזירו לי XD
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים מה זאת אומרת, אם הייתה? יש.. Rasta
רוב העובדים בחנויות האלה הם סטודנטים.
אני בחיפוש אחרי עובדים מאז שהגעתי לחנות, מלאה/חלקית, הכל תופס. אנחנו חנוקים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים כנראה סקאוט
במקומות שבדקתי בהם לא היו מספיק עובדים אז רצו שיעבדו כל יום, כולל שישי ומוצאי שבת...
איפה אתה עובד? באיזו עיר?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים נשמע שחווית אורב באור יום
doublethink קלאסי, כי צריך סוג מסויים של אינטליגנציה גבוהה כמו של חלק מהדוברים כדי להכיל סתירות כמתואר ולנתק סיבה ממסובב.
לגבי יהודית כץ, אני חושב שאפשר לתמצת את רוב מה שיש לה לומר בפודקאסט שלה שנקרא כמו הספר, "חושבים טוב". לפרקים הוא לא רע, ויש שם יהלומים. אבל כנראה כמוך לא הייתי משקיע בהחזקת הספר בביתי. מאמין שהחזרה שלה על "אומץ" זה א"ב של העברת מסר במצגת. רצוי לחזור על מסר מרכזי 3-5 פעמים לאורך הצגה כדי להפנים אותו בקהל.
הערה לסיום ובישירות מה: אחי, אתה כל היום הולך על 3 רגליים? נשמע שהליבידו בריא, אבל מגורה יתר על המידה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים אין דבר כזה "מגורה יתר על המידה"... Rasta
-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים אני איתך בזה אורב באור יום
-
-
-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים יהודית כ"ץ אחת הנשים החכמות והמוכשרות שאני מכירה Hill
ויכולה לכנות אותה 'חברה'.
החידוש שהיא מביאה - היא מגיעה מתחום מדעי המוח ומשלבת מחקרים בתחום זה לצד מחקרים מן אסכולת הפסיכולוגיה החיובית. שילוב שני התחומים המבריקים האלה, מאגד לנו הסברים ריאלים להתהליכים קוגנטיבים שכולנו חווים ומתרגמים להתנהגויות ביחס לפסיכולוגיה החיובית.
הספר שלה טוב בעיניי. לא יודעת ביחס לאחרים כי לא נוטה לקרוא את התחום הזה, אבל הוא עומד בפני עצמו.
אם תחשף לתוכן שלה (למשל בפייסבוק) תקבל תמונה מלאה יותר ורחוקה מבורות הקלישאה.
▪︎מילפית?! וייזמיר, היא רק בתחילת שנות השלושים לחייה (32), היא צעירה בשביל להיחשב מילפית.. ;)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים מילפית צעירה! כתבתי.. Rasta
והיא בכל זאת אמא.. עד כמה שידוע לי זה התנאי היחיד.
בכל אופן, גם אם את צודקת, זה לא הרושם שקיבלתי במהלך ההרצאה.
דפדפתי קצת בספר, לא הרבה, קראתי כמה משפטי מפתח ואני באמת לא מבין את כל הטררם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים להיות Hill
אמא וolder woman.
ברור ש- by definition, ביחס אליך, היא נופלת להגדרה הזו כי אתה baby ;)
אבל היא צעירונת לגמרי. שווה שהליבידו שלך יעלה, גם לגמרי.
אני יודעת שאתה במחוזות הפייסבוק, תקרא ממנה קצת, מה אכפת לך? אולי תצליח to ground כמה יסודות מהמלל שלה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים הן שיחקו פוצ'יוולי עם הליבידו שלי Rasta
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים קטלני, ראסטה. ראובן
הקטע עם 'ניגר' הוא שלשחורים מותר לקרוא כך זה לזה.
העיקר שיצאת משם עם ספר
-)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים כן, זה שמותר להם לא עוזר לתיקון המצב Rasta
אתה בטח יודע שלא מעט מבוגרים בחברה השחורה באמריקה נמנעים מלהשתמש במילה הזאת, בגלל ההיסטוריה שלהם, הם מתעבים את המילה ובנוסף שונאים שהצעירים משתמשים בה, אפילו שהם בעצמם שחורים. וזה ברור לי לגמרי, כי ההגיון אומר שאם אתם מעוניינים לשנות את השפה, אם אתם רוצים שיפסיקו להשתמש במילה הזאת, גם אתם בין עצמכם צריכים להפסיק.
העיקר לגמרי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים נכון, מילת הN היא יותר בין צעירים ולא המשכילים ביניהם. ראובן (ל"ת)
-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים המשכילים משתמשים אורב באור יום
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים כנסים מורי
ככה זה בכנסים. אצלנו האוכל מצוין, ההגברה גרועה ובסוף מקבלים ערימת ספרים הביתה. עוד כנס והשמנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-5 חודשים האוכל היה טעים, וההגברה לא הפריעה לי במיוחד Rasta
ובסוף, היו כאלה שיצאו עם 4 שקיות בכל יד ועוד אחת בין השיניים. אחד המנהלים שם אמר לי "מה אכפת לך, נותנים לך תיקח".
לי הספיק העותק של מאיר שלו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
