פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1707 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים נרקומן אחראי Rasta
אתה בן עשרים ושבע, כבר ארבע שנים עובד בלילה.
השגרה היא לא שגרה, ושינה זה לא יותר מהמלצה.
אתה לא רוצה לישון, הזמן שלך יקר,
אין לנו הרבה ממנו ויש הרבה מה לעשות.
בלי לשים לב אתה נשאב לסגנון חיים שהכרת רק בספרות ובסרטים.
מסתובב בברים וכותב עד השעות הקטנות של הלילה,
פוגש אנשים, מחפש השראה ומקיף את עצמך באמנות.
אתה שותה, אתה מעשן, אתה צורך סמים,
אתה ״נרקומן אחראי״, חטיפי חלבון, טבליות מגנזיום וויטמין סי.
אתה מתעסק בכתיבה, באמנות שלך, ושוכח איך לחיות.
אתה בקושי אוכל, האלכוהול הוא הלחם והסמים הם החמאה.
FEED YOUR HEAD הם אמרו, הגוף זמני, הוא לא רלוונטי הם אמרו.
הכתיבה היא האסקפיזם שלך והיא גם ההוכחה לקיום שלך.
אתה מרגיש שאתה רוצה לכתוב, אבל זה כבר לא עניין של רצון, מדובר בהכרח.
החיים הנורמליים משעממים אותך, והריגוש כמעט ולא קיים.
אתה נלחם בחוסר החשק ובאפתיות, שמזמן הפכו לשחקנים ראשיים בתיאטרון המגוחך הזה.
הדיכאון גדול, אתה מרגיש חרא, אתה חושב על כל דרך אפשרית להשתיק את הרעשים ולאלחש את הכאב. פעם נוספת הקונפליקט הפנימי שבין הרצון להרגיש ולחיות לבין הצורך לטשטש מתעורר, הוא תמיד נוכח, קיים.
אתה תוהה כמה אפשר לחיות ככה, אתה באמת מתכנן להגיע לקבר עם גוף שמור היטב? או שאתה מתכנן לסחוט את דוושת הגז עד הסוף ולרדת לשוליים, לרכב מתוך עננת עשן אל עבר האופק בחיפוש אחר העונג הבא. להגיע סחוט ושחוק, או להתפגר בדרך, זה בטח יהיה רומנטי למות לשם האמנות, התפוררות.
אתה חלק מדור שאיבד את הדרך, אמרו זאת לפניי, זו מלחמה של הרוח, של הנפש. זו מלחמה פנימית, סובייקטיבית לחלוטין. אנחנו לא מכירים מלחמות כאלה, אין צבא ונשק ופוליטיקה, אין הרוגים. אין התחלה ואין סוף, כל מה שנשאר זה דור של פצועים נפשית שכלואים בתוך הראש של עצמם, אבודים במציאות חסרת היגיון ברדיפה אחרי... אלוהים יודע מה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים rasta, לא איכפת לי מה ... בת-יה
אתה רוצה להרגיש, וגם לא מה אתה רוצה לטשטש.
ואם אתה רוצה להיות איש רוח - גם זה טוב.
אבל איזו מלחמת תרבות אתם נלחמים?
התרבות, לפחות כאן בארץ, נמצאת בכל מקום. כולם עוסקים בה.
בהתייחס לעולם יש לנו עודף של אנשי תרבות, ועוד המון דברים תרבותיים.
כבר מזמן לא שוללים פה סגנון מסויים, ואפילו סדין חתוך נחשב ליצירה אמנותית.
אז מלחמה ?! על מה?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 3 שנים ו-9 חודשים זה לא ענייני סייג'
אבל אני רק רוצה להגיד שאני ממש לא מסכימה עם זווית הראייה הזאת.
אני חושבת שיצירות שבאות בעקבות צריכה כזו, מפספסות את האמת...
לפעמים להיות בתוך הראש שלך, אומר שאתה רואה את העולם דרך המשקפיים שלך בלבד.
אתה יכול ליצור רק דברים שמדברים אליך, ורק מהזווית הראייה הפרטית שלך, זה לא באמת פורץ שום דרך.
כי זה רק אתה, עם עצמך, והחיים האישיים שלך.
לרוב התשובות למה שאנחנו צריכים נמצאות בפנים, אבל להשתמש בסמים לא יעזור לך למצוא אותן, זה פשוט יתן לך את האשליה שהחיים שלך יותר ממה שהם באמת.
ואני לא רוצה להיות זאת שאומרת את זה, אבל אני בכל זאת אומרת, כי אני ממש לא אוהבת כשאנשים מקשרים בין אומנות לסמים, אני חושבת שזה פאקינג מיושן וממש לא מגניב.
בעבר אולי, זה היה במודה, אבל היום?
זה פשוט סמים. זה פשוט מנתק. זה פשוט אתה בורח מהמציאות. זה פשוט אתה מנסה לעבור את היום, ובטווח הקצר אולי כל זה "עוזר" לך.
אבל אם זה הקטע שלך, אם אתה לא רואה איך-
אתה פשוט עושה את מה שרבים עשו לפניך, ולא מביא שום דבר חדש לשולחן - אז כל מה שאמרתי עד כה כנראה חסר טעם.
בהצלחה, ואני מקווה שהתרבות שאתה כל כך מעריך תאהב אותך בחזרה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים זה בסדר לא להסכים איתי. Rasta
אני לא ניסיתי להעביר אג'נדה או לקדם אמת אחת.
התפיסה המחשבתית על סמים בחברה המערבית שגויה, אין לך מושג על מה את מדברת.
אני לא עושה סמים כי זה מגניב.
המלחמה הפרטית שלי אמתית ואני משתמש בסמים במודע, ומה שיפה בכל הסיפור הזה שחלק מהסמים, לא רק שלא מנתקים אותך מהמציאות אלא מראים לך זווית אחרת ועוזרים לך לעשות סדר בכל הבלגאן. לא עשית, אל תכתבי סתם כי את לא באמת יודעת.
מה שקראת ומה ששמעת, לא בהכרח נכון.
וזה מגיע מבן אדם שעשה מספיק מהם, ובתור אחד שקרא מספיק עבודות של גדולים בהשראת ובהשפעת סמים.
אמנות היא אמנות.
לדעתך זה לא חדש, לדעתי זו פשוט אמנות. זו האמנות שלי ואין כמותה, מה שאני כותב אף אחד לא כתב, מה שאת חווית את חווית ולא אף אחת אחרת. כולנו עושים מה שרבים עשו לפנינו, אנחנו כבר לא נמציא את הגלגל. הרעיון זה לכתוב כי אתה מאמין באמנות שלך. והדרך היא לא רלוונטית. העיקר שיהיה משהו, שיצליח לגעת, שירגש, שיעורר, שיכעיס, שיגרום למשהו. התהליך זה מה שחשוב ושכל אחד יעשה מה שבא לו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים מפחיד סייג'
לחשוב על זה שאולי אתה לא על דרך המלך אה?
אבל כמו שאמרת, אני לא יודעת שום דבר ושכל אחד יעשה מה שבא לו.
ותאמין לי, לא התכוונתי שאתה עושה סמים כי זה מגניב, אלא שזה לא מגניב לעשות סמים נקודה.
אבל זה לא ענייני נכון?
אבל להצדיק את השימוש בסמים כדרך אל האומנות?
זה משהו שאני חושבת שכבר יש לי זכות להביע עליו את דעתי.
אני לא יודעת איך זה מרגיש לעשות סמים ואתה לא יודע איך לחיות בלעדיהם.
נראה לי שזוויות הראייה של שנינו ייחודיות וכמו שאני לא יכולה לבטל לגמרי את שלך, תאמין לי, אתה לא יכול לבטל את שלי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים אני יודע איך זה לחיות עם ואיך זה לחיות בלי Rasta
ההבדל בינינו שאני הבנתי שאני אוהב סמים, אחרי שקראתי ושאלתי שאלות והתנסיתי, לא פסלתי רק כי. אין בושה, אין בזה שום דבר רע. מספיק דברים נאמרו בנושא. אני לא אנסה לשכנע אותך. הדבר היחיד שמציק לי זה שאנשים מדברים על דברים שהם לא יודעים או מבינים בהם בכזאת החלטיות וקיבעון. אני מצטער אם נפגעת, אבל באמת, אין לך מושג על מה את מדברת.
אין דרך המלך. זה הכול אגדת ילדים.
כשאני כותב אני מרגיש שאני מצליח לגעת באנשים וזה חשוב לי, אני כותב קודם כל לעצמי ועבורי והבונוס זה שאם הצלחתי לגעת במישהו, אם הצלחתי לעורר משהו. אני את שלי עשיתי. אף אחד לא ביקש שתעבירי ביקורת על הדרך. לא מעניין אותי אם את חושבת שזה נכון או לא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים אתה יודע מה סייג'
זה שאתה לא רוצה לשמור על הגוף שלך, ושאתה חושב שהוא סתם גוש בשר ושהוא לא חשוב - זו כבר בעיה שלך.
ואם אתה חושב שזה נורמטיבי לחשוב ככה, שהגוף לא חשוב, שמה שחשוב זו רק התודעה - אז באמת לא נשאר לי מה להגיד יותר.
לך לא אכפת מהעתיד, ויותר גרוע, לא אכפת מעצמך.
אתה תקריב את עצמך בשביל האומנות ותחשוב שזה יפהפה.
אתה יכול להגיד שאני לא מבינה מה אתה עובר, ולמה זה בסדר.
אבל גם אתה לא מבין שזה לא העניין...
סמים זו לא הבעיה הראשית, זה פשוט הפתרון הלקוי לבעיה האמיתית, ואולי יש לי מספיק ביצים להגיד מה היא- אבל אין לי לב.
אני אוהבת אגדות, הם נותנים לך תקווה.
ואני לא אפגע אם תגיד שאין לי מושג על מה אני מדברת...כי לדעתי, לך אין מושג מה אתה עושה.
ואני שונאת, ממש שונאת, להיות זאת שאומרת את זה - כי הבעיה שלי איתך זה לא איך שאתה חי, אלא ה"אני מאמין" המעוות שלך.
אם היית פשוט מעשן ומודה שזה בעייתי אבל אתה לא רוצה להפסיק כי אתה אוהב את זה - לא הייתי מתווכחת.
אבל אתה אשכרה עושה רומנטיזציה לעניין, וגם זה לא ענייני, אבל זכותי להגיד שבעיניי זה דפוק לקשר בין סמים לאומנות.
אם אתה לא יכול ליצור בלי סמים, אז מה זה שווה?
אם אתה צריך פאקינג לטשטש את עצמך כדי להצליח לגעת באנשים...אולי זה בכלל לא אתה זה שנוגע.
אולי זה פשוט הסמים, ולא יותר מזה.
ואני אומרת את זה לא כי אני חושבת שזו האמת, אלא כי אני רוצה שתענה לי כמו שצריך ותגיד משהו שנשמע הגיוני.
שתתן תשובה שבאמת תגרום לי לראות את המקום שממנו אתה בא, ולהאמין לך שאתה יודע על מה אתה מדבר.
אתה לא משכנע אותי ראסטה, ואולי אתה צודק, אבל בעייני, כרגע, אתה ממש לא מבין את מה שאתה עושה מספיק כדי להגן על זה.
ואולי אתה פשוט צריך לעבור מחסום כלשהו של כנות כדי שאני אבין, אולי יש משהו שאני לא יודעת.
אבל אני אגיד את מה שאני רוצה להגיד בכל מקרה, כי אם אתה צודק זה לא יזיז לך מה אני אומרת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים מאסתי לדבר על הדברים האלה Rasta
את רוצה תשובה תקראי את הטקסט, אם לא הצלחת להבין או להרגיש משהו זו כבר לא בעיה שלי.
את חושבת שאני לא מודע לבעייתיות שבסמים? תעשי לי טובה.
אם את חושבת שלמישהו יש מושג מה הוא עושה את עדיין חייה בפריטייל שאת מספרת לעמצך. גם אני אוהב אגדות אבל וואלה, החיים הם לא אגדה. כל הקונפליקט הפנימי שלי הוא בין הרצון להרגיש לבין הרצון לתשתש. האמנות יוצאת בשלל צבעים וצורות. תחשבי מה שתחשבי, תגידי מה שתגידי, לפחות אני כותב, אני עושה, אני חווה ואני לומד. אני מודע לתהליך שאני עובר, אני רוצה לכתוב ואני רוצה לשחרר ספר, אני בעשייה, תהיה מה שתהיה, זה קשה לי ואני נלחם. מי את שתפסלי את האמנות שלי, את האמת שלי רק בגלל שאת לא מבינה או מקבלת משה? אני לא חייב לך הסברים, ולא לאף אחד אחר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים אני מצטערת סייג'
אני לא פוסלת את האומנות שלך, ואני יודעת מה אתה מנסה להשיג...
אני פשוט לא אוהבת את הדרך שלך לשם.
אתה לא צריך את הדברים האלה כדי לכתוב, ועצם זה שאתה אומר שכן, זה הדבר היחיד שמפריע לי.
אבל אני שונאת עצמי כשאני אומרת לך דברים, שאני יודעת בוודאות שאין לי זכות לומר, אז גם אני מאסתי בלדבר על הדברים האלה.
אמרתי את שלי, ולא התכוונתי שזה יצא כאילו אני תוקפת אותך באופן אישי, ואני מצטערת על זה כי אני יודעת שזה לא המקום שלי בכלל.
פשוט יש לי השקפת עולם מאוד שונה משלך, זה הכל. לא תוקפת אותך באופן אישי, וגם לא את הסמים או האלכוהול, אני פשוט לא אוהבת שמצדיקים שימוש בסמים כדי ליצור אומנות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 3 שנים ו-9 חודשים ראסטה, אתה צריך Hill
להתנקות.
אתה יכול לכעוס עלי ולבטל את האמירה שלי. אתה יכול כמובן להתעלם ולטעון שאף אחד לא מבין אותך, אבל בשורה התחתונה - אתה רוצה לעבור תהליך? אתה רוצה להיות בעשייה משמעותית, אמיתית? אתה רוצה ליצור? תתנקה.
אתה נלחם? רק בעצמך. אתה יודע זאת היטב.
סאן יודעת וגם אני יודעת. בטוחה שהאנשים שסביבך שאינם צורכים, יודעים זאת גם כן.
יש דרך אחת, ראסטה. אחת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים אני אתנקה כשאני ארגיש שאני רוצה וצריך להתנקות. Rasta
את יודעת שאני מעריך אותך ולא מזלזל בך לרגע אבל עם כל הכבוד כל אחד חושב שהוא מבין איך לחיות את החיים האלה, ובתכלס, כולנו אבודים בחלל. אני עובד כברמן כבר ארבע שנים. פגשתי אנשים בכל שכבות הגילאים, דיברתי, ראיתי. אנשים בשנות העשרים, שלושים, ארבעים וגם חמישים ושישים, כולם אבודים, אף אחד לא באמת יודע מה הוא רוצה. תפסיקו לחשוב שאתן יודעות הכל. כי אתן לא. אתן יודעות טוב מאוד שאתן פוסלות סמים כי כל ההיכרות שלכן עם סמים, הפרסום, הוא תמיד שלילי.
יש שני צדדים למטבע. עד שלא הייתם בצד השני אל תפסלו אותו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים כולנו אבודים Hill
כן, פאקינג כן.
כולנו אבודים במרחב הזה. עובדים קשה כדי לסלול תלם ייחודי לנו. טובעים במאבקים, מאבדים אנשים, סומכים על אנשים מזורגגים. פותחים את הלב שלנו, נותרים חשופים, מאבדים אמון. סודקים אמון באחרים.
קמים כל בוקר ובודקים עם עצמנו שהמשמעות התכליתית שלנו מונחת לצידנו, מלווה אותנו.
ומה אנחנו עושים עם כל האבדון הזה? להקהות את הכאב באמצעים שאתה בוחר זה לא הפיתרון.
התפיסה שלי את עולם הסמים לא נובעת מפרסומת כזו או אחרת. היא נובעת ממידעים מחקריים והכי קריטי - מהשטח, מהאנשים עצמם, השרויים בעולם בריאות הנפש. אתה כבר יודע את זה.
מה אומר לך ראסטה? אתה תתפכח. השאלה היא כיצד, אבל זו אחריותך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים מבחינתי, כל השיח הזה שהתחיל שווה את זה. Rasta
גם את וגת סאנשיין.
זה הוציא מכן, גרם לכן להרגיש, משהו, גם אם אתן לא מסכימות, גם אם אתן כועסות. כתבתן, הבעתן דעה. השורה התחתונה היא שאותי לא מעניין מה אנשים חושבים ואני את שלי אכתוב ואפרסם. יש שיאהבו ויש שלא, זה הסיכון שיש באמנות.
אני את שלי עשיתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים ומבחינתי סייג'
כל מה שחשבתי הצטבר אצלי הרבה זמן ויצא אתמול, ואני לא מעוניינת לומר את זה שוב.
אמרתי את שלי אחרי הרבה זמן שהתבשלתי עם זה, ובחרתי את הקטע הספיצפי הזה - כי הוא ממש זה שעיצבן אותי וממש נגע לי באופן אישי במקום שלי כואב. ואני לא אביע את דעתי שוב, כי אני לא כזאת, וזה לא ענייני, ומספיק לי לומר משהו פעם אחת כדי שאני ארגיש שלא סתמתי.
אני אוהבת את הכתיבה שלך, ואני חושבת שהסמים גורעים ממנה, וזו ההשקפה שלי ונתתי לך אותה - ועכשיו תעשה עם זה מה שאתה רוצה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 3 שנים ו-9 חודשים מבחינתי Hill
לא יכולה להמשיך לקרוא אותך בנוגע לסמים. אבל זו לא בעיה שלך.
התגובה הקודמת שלי נכתבה בצורה מוקצנת (ביודעין ובכוונה תחילה) כדי לגרום לך להרהר. אני לא מתיימרת לשנות לך את התפיסה, אבל אתה כבר יודע שלא תקבל ממני דבר מלבד כנות, גם אם היא לא נעימה או לא בעלת ערך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים ראסטה. סקאוט
קטע יפה ועצוב.בעיקר עצוב. חבל שאלה הם חייך, חיים ללא משמעות אמיתית. אולי אתה לא עוטף את עצמך באנשים הנכונים?
אולי עם האנשים הנכונים תבוא דרך החיים הנכונה?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים אני לרגע לא התלוננתי, סקאוט. Rasta
-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים כך זה השתמע מתוך דברייך.. סקאוט
"הריגוש כמעט לא קיים"
" מנגד, מחפש להרגיש"
" הגוף זמני, לא רלוונטי"
יש פה תערובת, להשערתי, של השלמה עם המצב אבל גם מעין התקוממות סמויה.
כך או כך, כתבת יפה וגם עצוב, למרות הכול.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 3 שנים ו-9 חודשים יש השלמה, בהחלט. Rasta
אני לא מתכחש לעובדה שאני רוצה להרגיש.
אני בסהכ מתאר מצב, יכל להיות שעצוב, אבל אני לא מתלונן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-