פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 295 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים קטע שהתחלתי (אולי יהיה המשך) gigi
הצופר השמיע קינת מוות גבוהה בעוד הרכבת מתרסקת אל תוך הקהל. אנשים צווחו ונפוצו לכל עבר , מפנים תוך שניות את מסלול ההתנגשות. רק נערה אחת , אוזניות תכופות לאוזניה , לא קלטה את הסכנה והתכופפה לשרוך את שרוכי נעליה. באותו רגע העולם קפא- הקהל המרותק הצופה חסר אונים במתרחש, הנערה , שרויה עדיין בעולמה ואפילו הרכבת האטה..ובקיפאון, קרה דבר מוזר: כל החלקיקים כאילו התחברו לכדי פאזל שכולו תוצאות הרות אסון - הזוועה והצופים בה , מוחקים לרגע את פערי החלל והזמן. צופים רבים חשו שהסלואו מושיין כמו מבטיח אירוע בל ימחק ברגע שהדממה תופר במפגש קולני ומצמרר בין מתכת לעצמות אך לא היה זה צליל המוות המחליא ששיחרר את נשמת הצופים. כאשר מסיטי המבט העזו להביט שוב, הייתה הנערה גבוה בשמיים , עטופה בזרועותיו החסונות של גיבור על שנופף לקהל בביישנות, בטוחה מכל פגע. כמו על פי סימן הופיעו בזירה מצלמות חמושות בהבזקי אורות מעוורים וקרייני חדשות נלהבים. התמונה המתעדת את הזוג המרחף ואת הריסות הרכבת קפאו וקול טנור עוצמתי מילא את המסך- "צופים יקרים - אל תחכו לרגע האחרון! גיבורי העל של חברת "הארט" מעניקים לכם את ההגנה המבטיחה ביותר , נגד כל סוגי התאונות והאסונות. חבילת הגיבורים שלנו, גיבורי "הארט", ששומרים על כול-"
המסך ריצד וקפא באמצע הנאום. המורה הסתובבה ופנתה להביט בתלמידיה."מה שראיתם כרגע",אמרה בקול אווירת נכאים,"זה השידור הרשמי של חברת הארט , שידור שכביכול נקטע בעקבות בעיות טכניות..למרבה הבושה הגרסא המלאה מוצגת בכל מקום ועושה שמות לתדמית שלנו..אני חייבת לציין שלא צפיתי את המתקפה הנלוזה הזאת נגדנו אב-"
בן רגע כיתה Q4 כמו התעוררה לחיים והסברים, תירוצים וטירוניות נזרקו לאוויר.
"הם באמת הפתיעו אותנו"! זעקה סימון, העלמה במצוקה."הן עוד ישלמו על זה!"
"המנוולות הללו"! הזדעק הול, גיבור העל. "אני עוד אשלם על זה!"
השאר זעקו דברים שנשמעו בערך כך: זה לא פייר, לא למדנו איך ולמה אנחנו יוצאים אשמים!
המורה, שמשום מה דרשה שיכנו אותה מלכת הלילה או פשוט לילה , הרימה את ידה וכולם השתתקו."אני לא אמרתי שאתם אשמים , רק אמרתי שזה היה קטסטרופה תדמיתית. כיוון שאתם הייתם מעורבים, אני, בתור המורה שלכם, צריכה לקחת אחריות. הארט חושב שהייתי צריכה לצפות מראש את הטקטיקות הפחדניות שנערכו נגדנו וכיוון שהייתה לי כבר הזדמנות אחת ואולי אפילו שניה אז אממ הארט ..הוא" נראה היה שליילה מתקשה להמשיך לדבר." הוא אממ פיטר אותי ואני ממש מצטערת לבשר לכם שלא אמשיך להדריך אתכ-"
אבל הם לא היו מוכנים לשמוע. סימון התייפחה לתוך שרוולה ("הן עוד ישלמו על זה!") והול הזדעק ("המנוולות הללו!").
השאר זעקו דברים שנשמעו בערך כך: זה לא פייר, לא ידעת איך ולמה את יוצאת אשמה!
בסוף דיון ארוך שכלל התייעצויות כלליות והרבה חיבוקים , כיתת Q4 הרגישה רגועה יותר. הם גיבשו תוכנית. הם לא ייתנו לליילה להתפטר. הם ילכו להארט וידרשו שישיב אותה לתפקידה. במקרה שיסרב, הם לא יגיעו לשיעורים בכלל.
"אבל צריך לקחת בחשבון את עניין הארוחות המיוחדות.." אמרה פינקי אחרי שליילה , אסירת תודה , הלכה לחדר המורים וכולם ישבו בחצר הגדולה. "מה אם הם יסרבו לתת לנו אותן, בגלל..בגלל שאנחנו מעזים להתערב בענייני ההמנהלה או משהו?" השאלה עוררה חרדה בקרב הבנות. קארה הביטה בשערה בערגה וקולה נמלא פאניקה. "אוי , רק שלא יקחו לנו את הארוחות, אני לא אוכל לחזור למראה הקודם שלי! מראה העלמה במצוקה זה הדבר הכי מדהים שקרה לי עד היום."
שאר הבנות הנהנו בהבנה. "אחותי עדיין חושבת שיש להם תופעות לוואי", ציחקקה סימון. "מהרגע שסיפרתי לה היא ממש מצפה ליום שבו יצמחו לי משושים על הראש..כרגע,היא יכולה רק לקנא ואני בטוחה שהיא מקנאה בכל העלמות במצוקה, שלמרות שהיא אומרת שלא, כי אפילו העלמות שבדבויישן נראות יותר טוב. אני אומרת לכן היא נראית כמו -"
"לא שאני רוצה להפריע לסיפור המרתק שלך,סימון", אמר קייטו ונראה דווקא מרוצה מאוד "אבל אנחנו מתרכזים כרגע בלייילה וב-"
"הסיפור שלי עוד לא נגמר",אמרה סימון בקול מתקתק ונפנפה בידה כמו לגרש זבוב."אם זה מפריע לך, קייטו, למה שלא תתאמן בלהקיף את החצר או משהו הממ? אתה יודע,מה שזה לא יהיה שמלמדים אתכם בשיעורי גיבורות העל". ההתנשפויות הכעוסות של החבורה העמידה את סימון על טעותה והיא מיהרה לחייך ולעדן את קולה."טוב, זה רק חשוב שתתאמנו , אתם יודעים. אחרת , איך תוכל להציל אותנו ולהשיג נקודות? חוץ מזה, אם באמת הארוחות המיוחדות עומדות בסימן שאלה, זה בטח ישפיע עליכם,הגיבורים של הארט,לא?". ובלי לחכות לתשובה, סימון הסתובבה חזרה לקהל שלה , מפספסת את המבטים החרדים של הבנים. "בכל מקרה..איפה הייתי? אה,כן..בכל מקרה,אחותי בטוחה שיש תופעות ל-מה?" סימון הסתובבה , נרגזת כעת לגמרי אך הבעתה הזועפת נמחקה למראה ארשת פניהם של הגיבורים. "את באמת חושבת ש.."איגל,שרק לאחרונה הגיע לרמה 5, התקשה לבטא את הזוועה. "שללא הארוחות של הארט נחזור להיות כמו פעם? כי אנחנו נהיה.."איגל בלע רוק , פתח את פיו סגר אותו ושוב פתח אותו. בסופו של דבר הצליח לומר באגביות כמו אין זה נורא כפי שזה נשמע - את המילה ההיא.
דממה רועשת נפלה על החבורה. חברי כיתת Q4 מעולם לא היו רגילים.מעטים מהם זכרו את הוריהם אומרים להם שמסוכן לדבר עם זרים או את התחושה של האנונימיות בהמון. פינקי חיבקה את עצמה כמו נתקפה קור פתאומי ולחשה "זה כמו מוות". הול נענע בראשו כלא מאמין. "הכל בגלל המופרעות הללו"..
קייטו קפץ ממקומו כמו שמע קללה וכיחכח בגרונו. "למעשה," אמר בקול ידעוני שהחבורה כבר למדה לתעב,"הן מכנות את עצמן במגוון רחב של כינויים , תלוי היכן בדיוק הן נמצאות ומול מי הן נלחמות. כאן הן המופרעות,כינוי שהן אימצו וממש יישמו לעומק אני חייב לציין אבל בארצות ערב למשל הן לוחמות-חופש, באנגליה הן האחיות הבלתי נשרפות ואתם יודעים שיש קבוצה נפרדת מהזרם המרכזי , שנחשבות ממש קיצוניות ןהן טוענות-"
"שיש לסתום לך לך אתה הפה?" אני בעד"!
"סימון"!
"שום סימון!אני לא יודעת איך להיות רגילה, אני לא אשרוד את זה..אני אומרת שנפנה להארט ונגיד לו שאנחנו מוכנים למורה חדשה , רק שלא יזרוק אותנו מהארט..חוץ מזה,איך בדיוק אנחנו אמורים לגרום לו לשנות את דעתו כשכיתה Q2 מתחילים לסגור את הפער,הא? חשבתם על זה שאולי הוא כבר לא יצטרך אותנו?"
בדיוק ברגע זה , חברי הכיתה Q2 הופיעו בחצר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים יפה! antonio
-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים יצירתי ויפה. תמשיכי. (מלכת הלילה?! :-)) אורן (ל"ת)
-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים היי אורן,תודה! gigi
חיזקת אותי, אולי באמת אמשיך חחח לא הכי מקורי הייתי אומרת שמקורות ההשראה די בנאליים אבל לפחות הסגנון סאטירי. השאיפה שלי תמיד הייתה לצאת מהשכפול וההעתקה עד שאפילו בתהליך היצירה אסתמך על זה פחות ופחות ואגיע ,בסוף בסוף,לביטוי אישי אמיתי וכנה (ואם אצליח, אוסיף גם מסר חברתי).
הממ בקשר לשם מלכת הלילה זה סתם היה נשמע לי נחמד:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-2 חודשים gigi זה ממש חמוד מה שכתבת johndoe
-
-
-
