זה רק מראה, ששיר הוא כמו טיפה בים המייצרת אדוות, אין לך מושג לאיזה כיוון ולאיזה אדוות תגרום הטיפה שלך.
אז האמת שאני לומדת תואר של החינוך המיוחד.
השיר מתאר בעצם ילד על הספקטרום, לצערי הרב זה מעבר ללא רוצה לדבר במילים, הוא פשוט לא מסוגל להגות אף מילה, והוא גם לא יהגה אף צליל, עצוב לא? יש ילדים ונערים ומבוגרים ברמות תפקוד שונות, כל אחד הוא עולם ומלואו.
אבל הילד כן מסוגל לבקש את מה שהוא רוצה: את הטאבלט, או את הכרטיסיות של המילים, ובעצם לבחור מתוך האפשרויות את המילה: "תודה".
תודה על עצם הרצון שלי לעזור לו, להיות איתו, להיות שם בשבילו.
אני חייבת להגיד שעוד לא יצא לי לעבוד עם ילדים על הספקטרום בתפקוד שכזה, ו... טוב, זה אפילו לא תפקוד נמוך, הם פשוט לא מסוגלים לדבר.
אבל זה לא אומר שהמילים לא שם, שהידע לא קיים, גם אם הם לא יכולים להפוך אותו לצלילים של ממש, אבל הם כן מסוגלים לתקשר באמצעות טאבלט, פעם גם תקשרו עם כרטיסיות, היום גם קצת, ויש כאלה עם יכולת אפילו לתקשר באמצעות מחשב ולהקליד ממש את המילים.
אני מוסיפה כאן קישור לסרטון מדהים על מישהי על הרצף שיש לה אחות תאומה, האחות יצאה "נורמאלית" ואילו היא יצאה "על הרצף" אבל בעצם, יש לה אינטליגנציה מדהימה, הסיבה ששמתי את המרכאות היא שאין נורמאלי ולא נורמאלי, לדעתי לכל אחד יש את המיוחדות שלו, שחלק רואים בה קושי וחלק רואים בה מתנה וכך צריך להיות.
שולחת את הסרטון- אולי הוא מציף דברים ומדבר על התמודדות לא פשוטה, אבל יש בו המון עוצמה וכוח, הסרטון באנגלית- ושוב, לשיקולך.
ותודה על התגובה, חיממת את ליבי.
הקישור לסרטון שהבטחתי:
https://www.youtube.com/watch?v=xMBzJleeOno
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
