יָמִים הָיוּ שֶׁשָּׁמַעְתִּי כָּאן מוּזִיקָה,
הַיּוֹם אֵין כָּאן דַּפִּים אוֹ אֲנָשִׁים,
רַק עֲדַת מְכוֹנִיּוֹת, מַשָּׂאִיּוֹת רוֹעֲשׁוֹת,
רַכָּבוֹת הָרִים.
אֲנִי אֵינֶנִּי מְדַבֵּר.
בֶּחָרָךְ הַשֶּׁקֶט שֶׁנּוֹצַר,
אֲנִי מַבִּיט אֶל הָעֵמֶק,
מְצַמְצֵם עֵינַי.
הִיא לֹא בָּאָה.
מְכוֹנִיּוֹת חוֹזְרוֹת לִצְפֹּר,
רַכֶּבֶת הָרִים דּוֹהֶרֶת מֵהַתַּחֲנָה.
מִבַּעַד לְמָסַךְ הָאָבָק,
מִישֶׁהוּ שׁוֹאֵל:
אוּלַי מָחָר יֵרֵד גֶּשֶׁם?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה