פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1275 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים הם ואנחנו. yaelhar
לא מזמן התפרסמה כאן ביקורת שהדגימה היטב מי אנחנו ואיך אנחנו רואים את העולם. הביקורת הזו היא דוגמה ואינה יחידה. אפשר למצוא את הדברים – מנוסחים באופן פחות מהוקצע - גם בהמון טוקבקים פה ושם ובכלל.
באותה ביקורת הודגמו היטב איך נראים "אנחנו" ואיך "הם". איך אנחנו מדברים ואיך נראה לנו הצד השני.
הצד השני יכול להיות כל דבר, בתנאי שהוא לא אני: חרדים, ימניים, שמאלנים, פמיניסטיות, פוליטיקאים. כל מי שהוא לא-אני ולא מתנהג או חושב כמוני. חלק מאיתנו קצת מנומסים ומסווים את מה שהם חושבים במלים יפות. רובנו לא טורחים לעשות את זה. כי למה מגיע נימוס לצד השני? הרי הם טפשים שאינם חושבים כמוני. אם הם לא מתפעלים, נגיד, מסוג הספרות שאני מתפעל ממנה, הם טפשים ובורים וצריכים להתבייש. אם הם לא קראו, נגיד, את "יוליסס" או חמור מכך, התחילו לקרוא ונטשו!!! אם הם השתעממו מפרוסט, אם הם לא אוהבים את מורקמי, או לא התפעלו מקנאוסגורד - הם פשוט לא מבינים מה זו ספרות ואני אכניס להם את ההבנה הזו בביוּש.
אם הם לא חושבים כמוני על ראש הממשלה או על נשיא ארצות הברית – הם סמולנים. או מתנשאים. או מכלילים. קורונה? זה נגיף שמפיצים מפגיני-שמאל/חרדים/ערבים. סופר שהתייחס לזכויות אדם (לא רק האדם היהודי) היה שונא-ישראל והבוז לו. איזה יופי שהוא כבר ז"ל.
לא יודעת אם תמיד היינו כאלה מתנשאים, כאלה לא רואים את האחר ולא מוכנים לשקול את עמדתו. יכול להיות שזה נמצא ב ד.נ.א. שלנו ועכשיו רק נתנו לזה חופש ואיפשרנו לו לצאת החוצה בלי בקרה. אבל השיח הבוטה הזה – לא רק בפוליטיקה, בכל נושא – הופך את חלקנו לתוקפניים מראש. כבר לא צריך לברר אם לנו את/ה או לצרינו. נתקוף קודם, שלנו יצטרפו להצהרות. והאחרים? נרסק אותם. נשמיד אותם, נחסל אותם.
אני יודעת שאי אפשר לרכוש ענווה בפקודה, וקשה להשתכנע ביתרון הצניעות. השחצנות וההתנשאות בונים, כביכול, את מעמדו ודימויו של בעליהן. כרגע לא צריך להטיף לנו על ריחוק חברתי. זה מובנה בהתנהגות שלנו. יופי של חברה יצרנו. יופי של חיים אנחנו חיים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים בתוספת קלה Tamas
"אם הם לא חושבים כמוני על ראש הממשלה או על נשיא ארצות הברית – הם סמולנים. או מתנשאים. או מכלילים" וגם ביביסטים. כינוי שהוצמד גם לאותם אנשי שמאל אשר העזו לבקר את ההתנהלות והשיח הלא מכבד של חבריהם בשמאל, רחמנא ליצלן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים "לא חושבים כמוני" מתאים לכל המפלגות והדעות. yaelhar
אני לא מצפה שאנשים יאמצו בהכרח את מה שאני חושבת לנכון (בתוך עמי אני יושבת, בסופו של דבר) אבל מצפה שלפחות יאזינו לנימוקים (או יעמידו פנים שהם מאזינים...) ולפחות יאפשרו מקום לחשוב אחרת, ולא יבטלו את העובדה שמישהו חושב אחרת (על ספרות, מוסיקה, פוליטיקה, דת, פולחן או ביבי...)בקביעה הנחרצת שהוא טיפש.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים מסכימה, אבל Tamas
המשכו של המשפט "לא חושבים כמוני.....הם סמולנים" צובע את האמירה כבר בגוון אחר. מכאן באה התוספת הקלה המאזנת.
אבל בהחלט מסכימה עם רוח דברייך שהשיח צריך להיות מכבד ולא מתלהם, ללא קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת, מגדר, מוצא, דת ועוד כל אותם דברים שהופכים זאת למלחמת אחים (ואחיות), למלחמה בין המינים והתרבויות השונות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים Tamas אני לא בהכרח חושבת שצריך לאזן כל הזמן. yaelhar
במיוחד לא תופעות שאינן מאוזנות בהגדרתן. אפילו לעניין השיח המכבד אני לא בהכרח שואפת: פוליטקלי קורקט זה לא משהו שלדעתי צריך לשאוף אליו. מה שהתכוונתי הוא להרגשת העליונות (אמיתית או מדומה) שמפגינים אנשים מסויימים כלפי אלה שעוד לא הגיעו אל האור.
מלחמות של אחים ואחיות, כהגדרתך, מתלקחות במהירות האור ומסתיימות במהירות. הבעיה היא שמה שהן משאירות הוא שדה חרוך והרגשת חשדנות שלא מתפוגגת כל כך מהר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים ציר הזמן (בערך) מאיפה ואיך ולמה הכל התחיל (כתב יוסף קליין) Mr. Vertigo
למה, מה תעשו לו?
מה משותף לשקרים של נתניהו, לאלימות השוטרים בבלפור ולאונס האכזרי באילת? כלום מלבד האווירה של "מה תעשו לי", כלומר לי מותר לעשות הכול ואתם תקפצו לי, היטיב להמחיש זאת טרמפ שהצהיר שכלום לא יקרה לו אם יירה במישהו בשדרה החמישית.
לסיפור התנכ"י על הפילגש בגבעה יש הסבר משלו לתופעת ה"תקפצו לי": "ובימים ההם אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה". התנ"ך מתאר אונס קבוצתי, אבל כוונת המספר היא לא רק לדווח על שחיתות מקומית, אלא לתאר אווירה של שחיתות מוסרית במקום שאין בו מלך ואין חוק.
נתניהו כופר בצירוף של "חוק" ל"מלך". הוא התחיל להאמין שהוא באמת "ביבי המלך", זרק את השוויון בפני החוק לפח, ופתח את עידן ה"איש הישר בעיניו יעשה". מכאן ואילך לא היו לו מעצורים: הוא משקר בלי חשבון ומפר הסכמים בסיטונות. הוא עושה רק את הישר בעיניו שלו, אבל הכלל הזה מחלחל לנתינים. אין להם שום רגשי אשמה כשהם משלמים בשחור.
לשחיתות מוסרית נלווית תמיד בכיינות אישית, המושחת מבקש להצדיק את שחיתותו על ידי האשמת הקרבן. נתניהו מאשים את הפרקליטות וסנ"צ גואטה את הקללות. המכה החזק כועס תמיד על המוכה החלש. "לא נסלח לערבים על שהכריחו אותנו להרוג את בניהם" התלוננה גולדה מאיר, נתניהו כועס על הרדיפות שבגללן נאלץ לשקר לנו, ועל פקידי האוצר שדוחפים אותו לשחד אותנו. והאנסים באילת? הם לא יסלחו לחיים שהפכו בכלל אותם, לצערם! למפלצות שכאלה.
לשקר זה לא פלילי. התרגלנו לראש ממשלה שקרן. ברשות ובסמכות. הוא יודע שאנחנו יודעים שהוא משקר ואומר מה כבר תעשו לי. אני אולי שקרן, הוא אומר, אבל לא עבריין. בסדר, שבית המשפט יחליט. אבל מה עם רמאות כתכונת אופי, מה עם "שקרן" כתואר? כמו "רב"? תארו לעצמכם מהדורת חדשות שנפתחת ב"השקרן נתניהו חתם על הסכם שלום היסטורי", או "השקרן הבטיח מענק לעצמאיים".
מה היה קורה אז? כלום. רמאות של פוליטיקאים הפסיקה להסעיר אותנו. טוב, היינו אומרים ובוחרים בו שוב ושוב בסקרים, נכון, יש לו חולשות, אבל למי אין? עכשיו הוא רוצה גם למנות פרקליט מדינה ומפכ"ל משטרה שישקרו בשבילו. הוא לא יבזבז זמן על תירוצים, יש הסכמים? סתם חתיכת נייר. בדמוקרטיה יש חוקים? אז הוא ייתן לנו כאלה שנתחרט שביקשנו. הוא מבטיח שיעבוד למעננו, 24/7! רק קחו ממנו את המפגינים, הפרקליטים והשופטים.
כשהם ירדו לו מהגב הוא יחוקק חוקים שמבטלים את הצורך בחוקים. הוא יקרא להם בשמות תמימים. 'חוק ההסמכה' קראו לחוק כזה בגרמניה, 'פסקת ההתגברות' קוראים לזה כאן. השמות שונים והמשמעות דומה: רודן לא צריך פיקוח. הוא יכול הכול לבד, הוא ידביר את הקורונה ויביס את האבטלה. הוא יעשה את הישר בעיניו.
דיקטטורים רוצים להוכיח שהם מצייתים לחוק ולסדר, לחוק שלהם ולסדר שלהם. את הארבעה מאות מיליון שקלים שהועברו לישיבות לא העבירו רעולי פנים באישון לילה, אלא באופן חוקי וגלוי, כלומר גפני אמר לנתניהו: שמע, אתה מעביר לנו 400 מיליון או לא? תחליט כבר. נו, והוא העביר? בטח. כמו בסיציליה.
אבל לא לכולם יש גפני שייסחט בשבילם. לכולם יש כנסת סמרטוטית ובית משפט אחוז אימה. מי שאין לו ייצוג יוצא לרחובות כי זו הדרך היחידה שיש לו לבטא התנגדות וביקורת. התקשורת מכורה. עיתונאים מטעם הפכו את ההפגנות נגד נתניהו להפגנות נגד המשטרה, זה טוב לנתניהו ורע לנו. כשעם יוצא לרחובות נגד שלטון מושחת הוא מצליח, כשהוא נלחם בינו לבין עצמו הוא נכשל. כאן זה לא בלארוס. תמיד ימצא מישהו שהעוול שנעשה לו גדול מהעוול שנעשה לך. אתה לא השתתפת בהפגנה שלי? אני לא אשתתף בשלך. במקום הפגנה של כל העם נגד השחיתות, יפגין חלק העם נגד חלקו האחר. כבר לפני כארבעים שנה כתבה דליה רביקוביץ: "כבר אין עוד טעם להסתיר/ אנחנו ניסיון שלא עלה יפה/ תכנית שהשתבשה ... "
כתב יוסף קליין
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים מממ... אולי צריך היסטוריון בשביל לבחון את זה. yaelhar
ואני ממש לא היסטוריונית. כל מה שאני יודעת מתמצה במה שקורה בנקודת ההווה. מי התחיל את זה? למה זה קרה? את זה אני משאירה להיסטוריונים ולפסיכואנליטיקאים. עובדה, זה קיים. מה תעשו לי?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים תמיד היה, תמיד הווה ותמיד יהיה... בת-יה
ההבדל הוא רק שפע של תקשורת,
השאלה היא אם המצב שבו דברים נאמרו בחדרי חדרים
היה טוב יותר מהמצב היום.
אני חושבת שלא, כי כך לפחות אנחנו יודעים מה הזולת
חושב באמת, ולא את מה שהוא רוצה שנחשוב.
כן. זה מרגיז, מכעיס ומעצבן, אבל דברים שנאמרים
או נעשים מאחורי הגב גרועים בהרבה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים בת-יה, תודה על תגובתך. yaelhar
גם כשדברים נאמרו בחדרי-חדרים ידעת מה הם חושבים. ההבדל היה שהיתה מידה מסויימת של נימוס שהסדירה את ההתנהלות. היום אין.
אבל מפריע לי בעיקר חוסר הספק שיש לחלק מהאנשים. לא בודקים ולא שואלים שאלות. ברור להם שהאמת היא אחת. אני לא מדברת רק על פוליטיקה שמזמינה התייחסות חד-מימדית. למעשה מה שגרם לי לכתוב את זה היה דווקא התייחסות על "תרבות": אם אתה לא אוהב ספר "נחשב" אתה פשוט טיפש ובור. זה נכתב שחור על לבן, ללא ניסיון להיות מנומס.
זה יותר מנכר, נראה לי, ומעמיק את הפילוג שממילא קיים. ובעיקר - זה מקלקל מאד את איכות-החיים שעד לא מזמן די חשבתי שיש כאן, תמימה שכמותי...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים תודה, yaelhar, אחרי שמישהו הדביק בננה על הקיר וטען שזו אמנות... בת-יה
אפשר להבין שלא צריך להתייחס למה שמישהו אחר אומר לך ובעיקר עליך.
כן נחשב לא נחשב - חושבת שלא צריך לחיות כך. לפחות אחרי גיל מסויים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים יעל, מה שאת אומרת בעצם הם כמה דברים: פרפר צהוב
- חוסר כבוד בסיסי לבני אדם
- התפיסה האגוצנטרית שקיימת אצל רובינו, אך יש כאלה שיודעים להשקיף ממנה החוצה ולזהות שיש גם אפשרויות אחרות לחשוב, לחיות ולהתנהג
- פלגנות וכיתתיות, שאברהם תולה באופן די הגיוני במנהיגות המפלגת, שאפשר לראות אותה אצל ביבי וצאן מרעיתו במיוחד, אך גם אצל ראשי ימינה וראשי המפלגות החרדיות. אפשר לראות התנהגות צעקנית ולא מכבדת או מכובדת גם בכנסת
- כוחניות כדרך חיים
החברה בישראל צריכה לעבור שינוי מהותי לכיוון של פלורליזם וכיבוד זכויות הפרט. דבר שיצריך סיבוב של 180 מעלות מהכיוון שאלה מנווטת המדינה כיום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים פרפ"צ תודה על התייחסותך. yaelhar
אכן, סיכמת נכון אם כי הלכת לחברה הישראלית שזה מונח גדול מאד ואני התייחסתי להתנהגות של יחידים.
לפני שאפשר להגיע לפלורליזם וכיבוד זכויות הפרט ועוד מלים יפות, צריך פשוט להרגיש שיש ערך גם למישהו אחר ושאני אולי לא יודע הכל, גם אם מרים לי ת'אגו להרגיש ככה. מה שבלט לי בעיקר הוא היהירות, ה"אני ואפסי עוד", הקלות בה אפשר לבטל את דעותיו ורגשותיו של האחר. אי הטלת הספק במה שאתה חושב וביטול יכולתו של האחר לחשוב ולהרגיש שונה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים "יכול להיות שזה נמצא ב ד.נ.א. שלנו ועכשיו רק נתנו לזה חופש ואיפשרנו לו לצאת החוצה בלי בקרה" אברהם
כל כך נכון ואמיתי כתבת.
תרבות השיח כבר חלפה מהעולם מזמן.
אולם בראש ובראשונה אני מאשים את המנהיגות, זו שמפלגת, זו שיוצרת את הבעירה.
כבר נאמר "כלה שעיניה יפות, אין כל גופה צריך בדיקה" ומרמז על העיניים שהן מנהיגות את הגוף, כך המנהיגים את העם, אם זה בדרך קלוקלת, אם זה בדרך טובה, ממני תראו וכן תעשו.
אין פלא שתרבות השיח מתלהמת ויצאה מזמן מתתחום הפלוגתא והפכה ליהירות, לשנאה שאין לה על מה לסמוך.
אולם, לעניות דעתי, אפשר בהחלט ללמד ענווה בפקודה, זה לוקח זמן לעבוד על המידה הזו ולרכוש אותה.
השאלה היא מי בכלל רוצה להיות עניו, שרק שפתיו נעות וקולו לא יישמע?!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 5 שנים ו-1 חודשים תודה על ההתייחסות, אברהם. yaelhar
סביר שהנהגה היא שמראה את הדרך וכל האחרים מתיישרים לפי הנורמה. נכון - תרבות השיח שלנו נמוכה יותר מים המלח, מורכבת מהאשמות (בקול רם) ומביושים. נכון, אף אחד לא מקשיב למי שאינו נמנה עם "המחנה שלו"
ועדיין אני חושבת שהשחצנות והיהירות, ההרגשה שיש רק אמת אחת שהיא שלי, ההרגשה שכל מי שאינו חושב את מה שאני חושב הוא פשוט בור וטיפש - את ההרגשה הזאת שיחררו אצלינו, כך נראה, מכבלי הנימוס. אנחנו כבר לא רוצים לדבר עם מי שלא חושב כמונו. אנחנו מדברים אל הדומים לנו, יש לנו בדיחות פרטיות ושפה משלנו.
לצערי אני לא חושבת שאפשר להגיע בפקודה לענווה ולצניעות. אף אחד לא חושב היום שאלה תכונות רצויות. להיפך - צריך ללמוד פיתוח-קול כדי שתוכל להרים אותו יותר חזק...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
