פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 566 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 6 שנים ו-8 חודשים סיפור קצר שכתבתי שין שין
דיאגנוזה
חיים לוין עולה כהרגלו על אוטובוס 56 למשרד ברח' ז'בוטינסקי. בניגוד לאנשים אחרים, אשר שונאים את התחבורה הציבורית חיים דווקא אוהב את הנסיעה באוטובוס לעבודה וממנה. לעיתים, ביום שישי, כאשר לא היה עליו לנסוע לעבודה היה לוקח אוטובוס לירושלים, חיפה או אפילו רחוק יותר, לנצרת או לבאר שבע, ומיד חוזר על עקבותיו. חיים לוין אוהב לנסוע באוטובוס. הנסיעה בתחבורה הציבורית היוותה בשבילו תרגולת מצוינת להשחזת יכולות האבחון המצוינות שלו.
בוקר טוב לבבי לדוד הנהג הקבוע וחיים נכנס פנימה ותופס מקום בחלקו האמצעי של האוטובוס במושב אסטרטגי המאפשר לו לתצפת על הנוסעים מקדימה וגם מאחור. באוזניו תחובות אוזניות, אך שום מוזיקה אינה מתנגנת בנייד שלו, זוהי הסוואה פשוטה המאפשרת לו לצותת לשיחות מבלי לעורר חשד.
לידו מתיישב אדם כבד גוף, פניו מזוקנים ולגופו מעיל ארוך ועבה למרות שמזג האוויר עדיין איננו קר במיוחד. האיש מיד שולף מכשיר נייד ומתחיל לקרוא את החדשות. הוא אינו יוצר קשר עין עם איש. טוב, זהו מבנה אישיות מוכר ונפוץ למדי, הפציינט סובל מחוסר ביטחון עצמי, הזקן והמעיל מהווים שכבת הגנה, מן הסתם האיש רווק ואולי אף בתול, כל אישיותו אומרת ביישנות ופחדנות, כאן דרושה פסיכואנליזה ארוכה לפירוק הסיבות שמקורן מן הסתם עוד מבית אבא ואמא, מקרה די מסובך למען האמת, אולי אפילו אבוד, חיים לא אופטימי.
נקסט, או, זה מקרה קצת יותר מורכב ומעניין, לא לעיתים קרובות יוצא לחיים לוין לאבחן מקרה כל כך מובהק של הפרעת אישיות פרנואידית. הנוסעת הצעירה שעומדת במרכז האוטובוס זקוקה ללא ספק ובדחיפות לתרופות ואולי גם לאישפוז פסיכיאטרי. היא מביטה סביבה בעצבנות. בוחנת את תקרת האוטובוס, מן הסתם מחפשת מצלמות זעירות ומיקרופונים. עכשיו היא מתכופפת. נוגעת בתחתית המושב, היא כנראה מחפשת כבלים סמויים. היא מביטה בחשדנות על האישה עם משקפי השמש הגדולים ומתרחקת ממנה. תענוג, קלאסיקה של ספרי לימוד. למעשה זו תמיד הייתה ההפרעה החביבה על חיים, ולעיתים כל כך נדירות הוא נתקל בה בצורתה הקלאסית והמובהקת. למעשה הוא לא פגש פציינטית כל כך מרתקת מאז אותה נסיעה ממוזלת לעכו ברכבת לפני כשנתיים, נסיעה שהניבה הפרעת אישיות פרנואידית בדרך הלוך, והפרעת אישיות נרקסיסטית בדרך חזור.באמת, הגיע הזמן לנסוע שוב לעכו, עיר עם מזל.
בינתיים מתיישבות במושב שלפניו שתי נשים, הן מתחילות בשיחה ולשמחתו הרבה של חיים קולותיהן גבוהים וברורים, הוא אפילו לא צריך להתכופף קדימה. למרבה הצער השיחה משעממת ובנאלית למדי. לאישה הימנית יש צרות עם ביתה, נערה בגיל ההתבגרות, שום דבר חשוב או יוצא דופן, לא משהו שדורש התערבות פסיכולוגית, אפילו יועצת פשוטה יכולה לעזור כאן. והשנייה? איזה שעמום, מתלוננת על בעלה. בין השורות אפשר לנחש שמדובר בחוסר תפקוד מיני. הלו, גברת! תני לו ויאגרה ואל תתפסי כאן מקום של פציינטים אמיתיים. אבוי, עם נוסעות כאלו כבר בא לו להגיע למשרד ולהתחיל את יום העבודה.
רווית, פקידת הקבלה מחייכת ואומרת לו בוקר טוב מנומס, והוא עונה לה בחיוך. אח, רווית, עוד חידה שפוצחה, אחד המקרים הראשונים והמוצלחים שלו. במשך זמן רב היו לו חשדות וספקות לגבי רווית. רווית ליפשיץ, פקידת הקבלה. המשקפיים והמראה המסודר תמיד נראו לו מזויפים, מעוררי חשד. זמן רב עקב אחריה בדיסקרטיות אבל בעקשנות, הציץ לה בתיק, פתח את מגירת השולחן שלה. מה את מסתירה, גב' ליפשיץ? מדוע את מגיעה כל כך עייפה בבקרים? ולמה לפעמים תנועה לא זהירה מסגירה סימנים אדומים על פרקי ידייך? שעות רבות של מחשבה ועיון בחומר מקצועי לא עזרו לפתור את התעלומה. דווקא שיטוט מקרי ונדיר בטינדר חשף אותה. רווית המלקה! מלכת SM ! כן, גם סודה של רווית גלוי עכשיו בפניו. אך הוא לא יחשוף אותה לאיש, אין לה מה לחשוש, האתיקה המקצועית היא נר לרגליו, וחובת החיסיון הרפואי קדושה בעיניו.
חיים נכנס למשרד, תולה את המעיל, מכין לעצמו ספל נס נטול ופותח את הקובץ במחשב עליו הוא עובד כרגע, דו"ח ספקים, 2017.
לעזאזל! איך המטומטמים האלו לא קיבלו אותו ללימודי פסיכולוגיה??!!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 6 שנים סיפור נחמד ביותר - תודה! צד (ל"ת)
-
לפני 6 שנים ו-8 חודשים חמוד. yaelhar (ל"ת)
-
לפני 6 שנים ו-8 חודשים חיים לוין הוא אחד שמבין -:) ההוא עם המעיל, חשדתי שיש לו פואנטה℗
אישיות נפיצה (אם חיים היה נוסע באוטובוס בשנות ה- 90 הוא היה יורד מייד בלי לנתח)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
