פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1505 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים מינה הרכלנית אברהם
ירושלים, חודש תמוז תשל"א (היום האחרון של "השבעה" על האדמו"ר הזקן)
מינה הרכלנית
בין המנחמים והמנחמות ביום האחרון של השבעה, הייתה גם מינה גרויס,
מרכלניותיה הגדולות שידעה ירושלים בכלל, ושכונת מאה שערים בפרט.
הכול קראו לה, שלא בפניה, "מינה נפקא מינה".
לא שיצאנית ממש הייתה, חלילה, אלא שדומה הייתה בדיבורה ליצאנית מילים.
נוטלת מכאן ומעבירה לשם, ואין כוונתה לשם שמיים. יש גם שקראו לה "מינה גרויס-מויל" (מינה פה-גדול).
כאשר לא מצאה דבר לרכל בו, בדתה מלבה דברים ושִלחה אש בשדה קוצים,
בין שהיו דבריה טובים ונכונים ובין שהיו בבחינת להד"ם. כך היה טבעה ואין איש עוצר בעדה.
פעם סיפרה על אשת איש ידועה שהתרועעה, רחמנא לצלן, עם מוכר הירקות האמיד.
רק ששבועיים לאחר מכן התברר שבאותם הרגעים, אותה גברת ידועה, כרעה ללדת את בנה הבכור,
ומוכר הירקות דנן, היה בכלל אחי אביה של היולדת, שהגיע לבקרה לאחר הלידה.
הכול ידעו שהולכת רכיל הייתה, לכן נמנעו מלדבר בנוכחותה אפילו בדברים של מה-בכך.
ידעו שמינה תעשה מטעמים מכל דבר. עתה ישבה בין המנחמות, ממתינה למנחם האחרון שיצא מבית האבלים.
משיצאו כולם, קרבה את כסאה אל שיינה-לאה, ודיברה עמה דברי ניחומים, דברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב.
מינה הרכלנית, לא הייתה אישה רעה במהותה.
שומרת מצוות כהלכתן וגומלת חסדים בכל עת שהדבר נזדמן לידה; ניחום אבלים, הכנסת כלה ואפילו מתן בסתר.
שמה אף יצא לתהילה בארגון וחלוקת ה"קמחא דפסחא" לנזקקים ומעוטי היכולת, בכל שנה בהגיע פסח.
רק פיה ענה בה כי אינה שומרת על לשונה.
"דבר-סתר לי אלייך," לחשה מינה באוזנה של שיינה-לאה, "דבר חשוב מאין כמותו."
"ומהו אותו דבר חשוב?" שאלה שיינה-לאה.
"איני יודעת לבטח, אך דומני שלפני ימים אחדים ראיתי את בתך, פייגה,
עומדת ומשוחחת עם אדם זר בתחנת האוטובוס בשבטי ישראל." ענתה מינה.
שיינה-לאה, החווירה והסמיקה חליפות.
"הבטוחה את שזו הייתה פייגה שלי? אולי מישהי שדומה לה? אולי היא המתינה בתחנה לנסיעה?"
"אין זה הגיוני שהמתינה לנסיעה." ענתה מינה, והוסיפה, "לאן יש לה לנסוע בשעה כה מאוחרת בערב?"
"על מה הם דיברו?" שאלה ששינה-לאה.
"לא יכולה הייתי לשמוע, הייתי רחוקה מעט."
"טוב שגילית את אוזניי." אמרה שיינה-לאה. "אברר את הדבר,
אך בבקשה ממך, מינה, אל תאמרי דבר לאיש עד שאדע לבטח שאכן כך היו פני הדברים."
"פי חתום לנצח." אמרה מינה.
שיינה-לאה, מעולם לא בטחה ברכלנית זו, ידעה שבתוך ימים אחדים יהיו היא ומשפחתה –
משפחת האדמו"ר, למשל ולשנינה בפי הבריות. אוי לה לאותה חרפה.
שיינה-לאה, לא ידעה את נפשה מצער. לא עלה על דעתה לשאול את פייגה, משני טעמים:
האחד, שלבטח אין הדבר נכון ומה לה כי תחשוד בכשרים.
השני, חששה לשאול שמא הדבר נכון, אך פייגה תיאלץ להכחיש, ואז יהיה הדבר בבחינת "לפני עיוור לא תיתן מכשול".
בתה מעולם לא שיקרה לה ותמיד ביקשה את רשותה – אף בדברים פעוטים, קל וחומר לצאת בשעה מאוחרת ולהיפגש עם אדם זר.
גמרה במחשבתה שמינה, בדתה הכול מלבה וצל הרים ראתה כאנשים, אך זרע הספק נזרע בלבה של שיינה-לאה.
לכשיחלוף ה"שלושים", חשבה, תבקש את בעלה האדמו"ר, לזרז את חתונת בתם עם דוב-בער פינקלשטיין, ובלבד שלא יחגגו הלשונות הרעות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים אממ. The Wolf
פרק מעניין אך אני מוצא שרב בו הנסתר על הגלוי.
ניכר שהסיפור עוסק בירושלים ובמשפחת האדמו"ר אך בעיקר בביתה של שיינה-לאה.
או לפחות זה הרושם שמותיר פרק זה.
אני אף חושד שלשם שינוי מינה גרויס איננה כוזבת כזבים הפעם ושיש דברים בגו אף אם אולי הוסיפה מעט גוזמא להחרפת המצב.
אני כמעט משוכנע שזרע הספק - לא היה נזרע אילולא היה לו מצע מתאים להיטמע בו...
וכהרגלך - כתוב טוב, מעניין ומסקרן.
אהבתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים נכון מאוד. אברהם
כמעט כל מילה שכתבת כאן ממש מדויקת כאילו קראת את כל הספר.
בהחלט גיבורת הספר היא הבת של שיינה לאה. (ו"תמונתה" מופיעה על תמונת הפרופיל שלי)
תודה רבה על המשוב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים קצת בהרחבה - The Wolf
הכתיבה שלך מאוד מזכירה לי את יצירותיו של ש"י עגנון ולכן גם כאן נדרשה לטעמי הבנה וניתוח הפרק.
אם כי יש הבדל קטן בין כתיבתכם - בעוד אצל עגנון יותר קשה לקרוא בין השורות ולהסיק לגבי סוף הסיפור או מהלך הסיפור, אצלך זה מעט יותר פשוט.
אינני מתכוון חלילה לפגוע בך ו/או ביצירתך, אלא רק במתן מידע נוסף אודות תגובתי הראשונה.
כפי שבטח הבנת - טרם יצא לי לקרוא את הסיפור, אך כן אשתדל לקוראו ברגע שייזדמן בידי לעשות כן.
המשך ערב טוב,
וכולי תקווה שתמשיך בכתיבתך היפה והנוגעת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים עגנון? אברהם
אני עפר לרגליו.
ברור שאני עושה זאת פשוט וקל, שהרי איני סופר, אלא כותב. כיצד אני יכול להיות מי שלא אני?!
ניתוח של פרק מסוים (כפי שעשית בדייקנות) יכול להעיד על כיוון כללי ורעיוני בלבד.
הארועים הבאים יוצרים תהפוכות רבות, ופרק זה - "מינה הרכלנית" - יש לו תפקיד עתידי חשוב להמשך העלילה, ובפני עצמו כמעט ואינו חשוב.
מעניין מה שכתבת "...אצלך זה יותר פשוט"
כבר Shila כך הבינה מתוך אחד השירים שלי (ראה תגובתה בקישור)
תודה רבה רבה.
https://simania.co.il/forum.php?showNoteId=364410#noteId_364410
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים כן, עגנון... The Wolf
אם פרסמת לפחות ספר אחד, הרי עלית בדרגה - אתה סופר ;)
אמת, ברם (ואינני מדבר כרגע על פרק זה או פרקים שלך, אלא באופן כללי) ישנם פרקים שהניתוח שלהם יכול וחושף את הסוף ולצערי אני מוצא שהרבה ספרים וסיפורים הם כאלו שאפילו אינם דורשים ניתוח על מנת להבין אותם.
בבחינה זו פרק זה מהווה את ההפך הגמור ולכן ההנאה שהפקתי ממנו רבה כל כך.
ולגבי חשיבות הפרק לעלילה ובפני עצמו -
אינני יודע לומר כיוון שטרם נזדמן לידי לקרוא את ספרך.
אני כן יכול להניח מהיכרותי עם כתבייך -
שגם הלא חשובים - יש בם חשיבות, גם אם סמויה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 7 שנים ו-4 חודשים אברהם, אי אפשר שלא לחייך... בת-יה
אתה יודע שנאמר ש'אם שניים אומרים לך שאתה שיכור - לך לישון'
ההבדל בין כותב לבין סופר הוא בסך הכל עניין של פרסום - יחסי ציבור.
ואם להתייחס לתקופה של עגנון ולתקופה העכשווית -
לעגנון היה די קל לפרסם את סיפוריו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים תודה רבה בת-יה... אברהם
כבר כתוב: "אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד".(משלי כה ו).
אז אני לא מחזיק מעצמי מי-יודע-מה, לבטח לא באיזור עגנון.
זה נעים שאחרים אומרים (תודה לך כל כך).
ובבדיחותא:
כותב - זה אחד שאינו יכול לספור את הכסף שסופר - סופר
הרבה תודות
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים התחלה (?) של סיפור מרתק. yaelhar
לשון הרע גוברת על התכונות הטובות של גמילות חסדים ושמירת מצוות, נראה לי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים התחלה ? בערך.. אברהם
זה פרק רביעי או חמישי של ספר גמור.
אם מרתק?! בעיניי כן, אבל אין הנחתום מעיד..
כן, מסכים לחלוטין, שתהא צדיק כמשה אהרון ומרים, לשון הרע פוגעת. והדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות (או רעות).
ידוע שביום כיפור חובה לסלוח לכל אחד, אבל אין חובה לסלוח למי שהוציא שם רע על אדם.
"א"ר יצחק למה הדבר דומה לעכינא (נחש ארסי) שהיה יושב על פרשת דרכים ונושכת לעוברים ולשבים
בא הדרבון (סוג של קיפוד) וישב לו כנגדה.
בא החבר (תלמיד חכם) וראה אותן. אמר: 'זו עכנא! כך היא דרכה לשוך'.
על זה אני תמיה שבא ונדבק לה". (דברים רבה ו')
תודה רבה yaelhar
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים מרשים. אנקה
עושה תיאבון לקרוא את ההמשך :)
ועל זה אמא הייתה אומרת, לא כל כך חשוב מה נכנס לך לפה, יותר חשוב מה שיוצא ממנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים תודה רבה, אנקה... אברהם
רכילות, גם אם היא אמת לאמיתה, היא צרה גדולה ופגיעתה רעה. (על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשקר)
"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'."
למעשה מדובר ב-2 מצוות שונות בפסוק, אך מסמיכותם, יש הלומדים כי מי שהולך רכיל, הריהו כשופך דמים.
תודה לך, אנקה, על המשוב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 7 שנים ו-4 חודשים בשמחה רבה. אנקה
-
-
-
