ועל סמך שיר דומה מבחינת הרעיון שיש לביאליק -
העניין בבית האחרון הוא דווקא הכאב שבחשיפה של שירים - אי יכולת לעמוד בפני ביקורות.
שים לב לשורה "סועדים לבבו" - בעיניי יש לכך משמעות או דימוי מרומז לנשרים העטים על פגר (במקרה זה ליבו של המשורר - יצירתו) וסועדים לבבם בפגר המוטל חסר הגנה למול טפריהם ומקוריהם.
כאן לטעמי - האזהרה אותה מבקש המשורר להעביר היא דווקא לאחיו לעט - להימנע מפרסום - כדי להימנע מהכאב שבחשיפה ובביקורות שאוכלות את ראש המשורר - בניגוד לזווית ראייתך כי מדובר ב"אישור" מרומז לפרסום.
הרי מהבית הראשון נשאלת השאלה מי הם הבוחרים להתקרב - התשובה לעניות דעתי, היא אותם מבקרים וקוראים אשר לא חסים על היצירה ונותנים לה פרשנותם תוך התעלמות גסה משגיונו ורעיונו של הכותב ולכן - "נדמה המשורר לפעמים לחולה נפש" - שהרי מי מוכן לחשוף עצמו לאש?
והמשורר - בלית ברירה נאלץ לעשות זאת. אם מתוך כמיהה להכרה, אם מתוך שיגעון גדלות כזה או אחר ואם מתוך כורח - הטמון בכל יוצר - אהבת הקהל, היכולה להעביר כל אדם שפוי על דעתו.
זו על כל פנים ובתמציתיות מה, ההבנה שלי מהשיר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
