פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1577 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים 4 ו-6 eliad
אתמול החלטתי להתקשר באופן אקראי לחלוטין לאדם בעל מספר הטלפון הצמוד לשלי. כלומר אם מספר הטלפון שלי נגמר בספרה 5, אז עלי להתקשר לאדם שמספרו זהה לשלי, למעט הספרה האחרונה, שמוכרחה להיות 4 או 6. למה? כי למה לא, זה למה. התקשרתי תחילה לבעל המספר שתם בספרה 4. שלושה צלצולים התנגנו לתוך אוזני הימנית, ארבעה, שמונה ואז תשעה. לבסוף נשמעה התיבה הקולית. קול גברי אמר את המילים הבאות: "שלום, הגעתם למספר הצמוד אליכם, אנא אל תשאירו הודעה כדי שאוכל להתעלם כמו תמיד". מה? אפשר לשאול מה זה היה? איזו מן הודעה זו? התקשרתי אליו שוב במיידית. שלושה צלצולים התנגנו לתוך אוזניי, ארבעה ואז שמונה. הפעם הוא ענה.
"שמע בנאדם, תפסיקו להתקשר אלי!"
"מה, למה? מה עשיתי?"
"כל הזמן 3 ו-5 מתקשרים אלי ומטרידים אותי, ו-5 זה אתה, אז אני מבקש ממך להפסיק!"
"על מה אתה מדבר?"
"בבקשה ממך! בבקשה, בבקשה, בבקשה בכל לשון של בקשה!!"
"תקשיב רגע, אני מאוד מצטער, אבל נראה לי שיש כאן איזו אי הבנה.."
"..איזו אי הבנה?! באמת?! זה מה שאתם כל הזמן אומרים לי!"
"לא אדוני, אני באמת מצטער! אני סתם החלטתי להתקשר כדי לבדוק מה העניינים אצל השכן. לראות אולי שנינו דומים איכשהו ואוהבים את אותם דברים. זה קצת מוזר, אבל נשבע שלא התכוונתי להציק, זה סתם היה ניסוי ילדותי מפגר!"
"אל תתקשר למספר הזה יותר בחיים, הבנת? אני מבקש ממך, במטותא, בתחינה, בכל מילה אחרת שנרדפת לבבקשה, אל תתקשר לפה יותר!"
"אדוני, אני מתנצל, וזה מובן. להתראות"
הוא לא ענה לי, הוא ניתק ישר. מובן לגמרי. מעניין כמה פעמים נוכלים השתמשו במספר שלי כדי להתקשר אליו ולמרר לו את החיים. 'וואו, זה נורא' חשבתי לעצמי, מנסה להבין לליבו ולא מצליח. תהיתי אם הוא התקשר כבר למשטרה ואם הם מטפלים בזה. מקווה בשבילו, למרות שהם בטח עסוקים בלעצור אנשים על גידול עציצי נוי או על שימוש במעבר חצייה בשלוש וחצי לפנות בוקר באור אדום בצמתים עזובים בהם אין נפש חיה על הכביש. התחלתי לחזור בי מהחלטתי להתקשר לבעל המספר שנגמר בספרה 6. אם מטרידים את 4, אז אני מניח שמטרידים גם את 6. זה רק הגיוני, כך נראה לי לפחות. ואז החלטתי סופית לוותר על השיחה. באמת שאין צורך, גם נהיה מאוחר ודיברתי החודש המון בפלאפון, אז לא משנה, באמת שלא משנה. לפתע הטלפון שלי התחיל לצלצל. היה זה 6 בצד השני.
לא ידעתי אם לענות או לא, חששתי שמדובר במבצע עוקץ מתוחכם ביותר, שאין סיכוי בעולם שאבין כיצד הוא עבד גם שנים אחרי שנעקצתי ופשטתי רגל. אחרי זמן מה לחצתי על הכפתור האדום שהופיע במסך. הפלאפון כתב 'יש לך שיחה אחת שלא נענתה', והעפתי את הכתובת הזו לכל הרוחות. לא רציתי לראות אותה. פחדתי ממנה. ואז המספר התקשר בשנית. הספרה 6 בסופו קורצת לי והמוח משלים אותה לסדרה בת שלוש ספרות זהות. תמונות של אש, גופרית וקרניים מחודדות קפצו אל תוך נבכי ראשי ובחזרה החוצה תוך מאית שנייה. לענות? או לא לענות? לענות? או לא לענות?
לענות.
"...הלו?" פתחתי.
"הייוש." היה זה קול נשי. חלקלק וחושני.
"מי זה?"
"...מי אתה?" קול ארסי.
"מי א-ת?"
"לא, לא, לא" הקול פסע באיטיות מלאת ביטחון על קו הטלפון, מצקצק בלשונו בין משפט למשפט "זה לא עובד ככה. אני התקשרתי אליך, אז אני שואלת אותך: מי א-ת-ה?"
"...5"
"שלום 5, נעים להכיר. אני 6"
"...שלום 6"
"שמעתי שאתה ילד רע לאחרונה" אמר הקול. אמרה 6. "מטריד את 4 מדי יום, מוציא אותו מדעתו אט אט"
"מה?" אמרתי בתדהמה גמורה ומיד לאחר מכן אבדו כל מילותיי, "....מממה?"
"הבנתי שהתכוונת להתקשר גם אלי מיד אחרי... הלא כן?"
"אני לא יודע... אני לא יודע... אני"
"זה בסדר 5" היא אמרה "ששששש, זה בסדר. תרגע. תנשום."
כך עשיתי. או לפחות ניסיתי לעשות. אגרתי כוח רצון וכוח פיזי ולבסוף שאלתי: "...מי את?"
"אני נורא מצטערת 5" ענתה, "אבל לצערי אם אגלה לך, אתה תמות"
"מה?!"
"5, היה זה תענוג להכירך" אמרה ונשפה קלות לתוך קו הטלפון, "אולם אני מוכרחה ללכת"
"מה? מי את? הלו?! הלו!"
צליל רצוף של קו מנותק נשמע באוזני הימנית. הנחתי אותו. ולאחר מכן הנחתי את הטלפון שהיה בידי השמאלית. לא הבנתי כיצד הגיע לשם, אבל אני בטוח שיש הסבר מצוין לכך. איפה הייתי... וואי איפה הייתי... איבדתי את חוט המחשבה...
...'נראה לי שאלך לישון. יום ארוך מצפה לי מחר. המון דברים להספיק'. פרשתי לישון, אבל לא לפני שלקחתי כדור כדי להעביר את כאב הראש הנורא שאיכלס את גולגולתי. כחצי דקה לפני שנרדמתי ועברתי אל עולם החלומות, צץ במוחי רעיון מבריק, שפילח את כאב הראש הנורא: מחר, באופן אקראי לחלוטין, אתקשר לאנשים ואעבוד עליהם! כן, זה יהיה נהדר. ואז, כעשר שניות לפני שנרדמתי ועברתי אל עולם החלומות, צץ במוחי הרעיון המבריק מכולם, האחד שהצליח להעלים את כאב ראשי לחלוטין: אעשה זאת לבעלי המספרים הצמודים לזה שלי, 7 ו-9. ואז נרדמתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים מדהים! אנונימית
-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים מהמם! Tammy (ל"ת)
-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים תודה לכולם eliad
צר לי לאכזב, אבל אין המשך ליצירה. לדעתי זה גם משתמע מסוף הסיפור - בעצם מדובר בלולאה שלא נגמרת.
אני עובד כרגע על משהו ארוך הרבה יותר אבל יקח זמן עד שיתגבש. בינתיים כאשר צצים לי רעיונות כאלו, אני כותב, גם אם הם מאוד קצרים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים חבל ליבי
-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים האמת ש eliad
היא פורסמה כבר לפני מספר ימים, אך כנראה נעלמה בין שאר היצירות בפורום בגלל אורכה המעט מאיים. זו לא היצירה רחבת ההיקף שדיברתי עליה, אגב, וגם לא חלק ממנה...
http://simania.co.il/forum.php?showNoteId=346804#noteId_346804
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים נהנתי לקרוא ליבי
-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים חייב להיות המשך לסיפור...:) דן-1 (ל"ת)
-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים מענג! נינה (ל"ת)
-
לפני 9 שנים ו-1 חודשים נהדר. אברהם
-
