פניה הלבינו מאושר והיא התגלגלה מצחוק.
מסתכלת עליו במין הערצה מלמטה ומנסה
לשבות את מבטו.
גובהו המרשים, צבע גופו השחום, הגזרה המעוצבת,
הוא תמיד נראה מרוחק מה, דבר ששיווה לו
מראה אצילי. מרומם. כפיס העץ שבתקרת הדק.
הכפיס שלה.
״מה מצחיק כל כך?״ שאל.
״אתה!״ התגלגלה האבן למראהו
״מה מצחיק בי?״ היתמם, אך בעצם נעם לו, חיכה למחמאה.
בליבו הצר על המרחק ביניהם.
יש לה נמשים יפים לאבן שלו.
מעל שבע עשרה יחד. מקווה שלא יעשו שיפוץ בקרוב..
בניין עדי עד
מסתכלת עליו במין הערצה מלמטה ומנסה
לשבות את מבטו.
גובהו המרשים, צבע גופו השחום, הגזרה המעוצבת,
הוא תמיד נראה מרוחק מה, דבר ששיווה לו
מראה אצילי. מרומם. כפיס העץ שבתקרת הדק.
הכפיס שלה.
״מה מצחיק כל כך?״ שאל.
״אתה!״ התגלגלה האבן למראהו
״מה מצחיק בי?״ היתמם, אך בעצם נעם לו, חיכה למחמאה.
בליבו הצר על המרחק ביניהם.
יש לה נמשים יפים לאבן שלו.
מעל שבע עשרה יחד. מקווה שלא יעשו שיפוץ בקרוב..
בניין עדי עד