13
וואוו. קשה לעקל, קשה להכיל, קשה להשלים,
פשוט קשה.
13 שנים עברו מיום פטירתך.
גוש של מחנק, עומד לי בגרון. רק עצם המחשבה שכבר חלפו 13 שנים.
כול -כך הרבה יש לי לומר, לספר לך.
אך אין לי את המילים הנכונות שיכולות לתאר
מה שעל ליבי.
הגעגוע לא חולף עם השנים, הוא רק מתגבר.
ונוסף גם תחושת הפיספוס, האכזבה. מעצמך.
על שלא אמרתי מספיק, שלא חיבקתי מספיק,
שלא היי'תי שם יותר, שחשבתי שתמיד תהיא כאן.
הדמעות כבר ממש נוצצות בעיניי',
מרימה את ראשי למרומים, ושולחת לך חיבוק אוהב
ונשיקה מכול הלב.
ויודעת אני, שאת שם מביטה בי.
ואומרת לך סבתא. תודה.
תודה על שהיי'ת. תודה שלא ויתרת.
תודה על כל מה שנתת לי .
תודה על הערכים והחינוך שהעברת לי.
תודה על אהבת הזולת והנתינה שדבקה בי.
תודה שהיי'ת אחד מעמודיי' התווך החשובים
בחיי'. תודה לך אישה גדולה מהחיי'ם.
אישה אמיצה וכול-כך מיוחדת.
אישה שלמרות שחיי'ך לא היו קלים, תמיד נתנת ותמכת בי , ולכל מי שהיי'ה זקוק לכך.
למדתי ממך המון. קטונתי.
מקווה שהמשיך למלא את צוואתך בדרך הטובה ביותר. למרות שלפעמים אני מועדת.
תודה שנתת לי את הדבר הכי יפה ומיוחד ומקסים בעולם הזה . את אימי היקרה. שבשבילי היא הכול.
תודה על הכול, על מה שהיי'ה ,וגם על מה שיהי'ה.
יודעת אני שאת נימצאת כאן תמיד בליבי.
מוקדש בהמון אהבה והערכה לזכרה של
סבתי אהובה דבורה ז"ל.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
