מונשם מיום ליום.
את גופי המט לצנוח,
אני מפיח ברוח חדשה,
משעה לשעה -
אני צמא לחיים! ומרוה צמאוני,
מדקה לדקה,
בעשייה ללא לאות, ובצבעים עזים, בתשוקה בוערת, ובכעס גדול --
כי אני מת כל כך.
ושוכח, משנייה לשנייה, את מותי,
כדי לחיות.
גויה על סף תהום.
אני כל כך צמא,
לחיים.
את גופי המט לצנוח,
אני מפיח ברוח חדשה,
משעה לשעה -
אני צמא לחיים! ומרוה צמאוני,
מדקה לדקה,
בעשייה ללא לאות, ובצבעים עזים, בתשוקה בוערת, ובכעס גדול --
כי אני מת כל כך.
ושוכח, משנייה לשנייה, את מותי,
כדי לחיות.
גויה על סף תהום.
אני כל כך צמא,
לחיים.