לפני כמה שנים, כשיצאנו לאחד הטיולים שלנו בטבע, אני ועוד כמה חברים שחקנו משחק שבו צריך להמציא סיפור בדיוני על כל מיני דברים למשל 'איך נוצרו ההרים?' או 'למה יש עצים על כדור הארץ?'
לשאלה הראשונה המצאתי את הסיפור הבא, ובשנייה אני חושבת שאמרתי שפעם העצים היו על שמש אבל היה להם חם, אז הם עברו לכאן, אבל יכול להיות שבכלל אמרתי שיום אחד אלוהים קם בבוקר ונתקעה לו בראש מילה ארוכה, פותוסינטזה (ככה כותבים את זה?), והוא יצר את העצים כדי שיעשו פותוסינטזה. רוב הסיכויים שזו האפשרות הראשונה, כי אני לא ממציאה הרבה סיפורים עם אלוהים.
___ ___ ___
לפני מיליוני שנים, כשכדור הארץ והירח היו רק ילדים, הם היו חברים טובים. אך יום אחד פרצה ביניהם מריבה גדולה – כדור הארץ טען שהוא יפה יותר מהירח, והירח טען שהוא יפה יותר מכדור הארץ.
"אני יפה יותר. יש עליי עצים ופרחים ומים זורמים," אמר כדור הארץ לירח. :ומה יש עליך? כלום, שממה!"
הירח האדים כולו מכעס. הוא ידע שכדור הארץ צודק, וזה עיצבן אותו אפילו יותר מסתם אמירה עוקצנית פשוטה. כל הכוכבים סביבו ברחו מחמת זעמו, חוץ מכדור הארץ שצחק בזלזול. הירח שמע זאת והחליט לעשות מעשה. הוא גרף מעצמו חופנים גדולים של סלעים וזרק אותם על כדור הארץ.
"די, תפסיק!" הזדעק כדור הארץ והגן על פניו בידיו. "לא רק שאתה פוגע בי, אתה גם הורס את הנופים היפים שלי עם גושי הסלע המכוערים שלך! חמה, נפטון, שבתאי – תעשו משהו!"
הכוכבים האחרים לא עשו דבר. הם ידעו שמוטב שלא יתערבו שמוטב שלא יתערבו במריבה בין הירח לכדור הארץ.
לבסוף הפסיק הירח לזרוק סלעים על כדור הארץ. הוא התבייש במעשיו וכעס על עצמו על איבוד שליטתו העצמית. ולכן החליט שמאותו היום יחוג סביב כדור הארץ וישרת אותו כשיזדקק לכך.
לאחר עשרות שנים החלימו פצעיו של כדור הארץ, אך נותרו צלקות – ההרים.
כך נוצרו ההרים על פני כדור הארץ והמכתשים על הירח.
___ ___ ___
הסיפור הזה מופיע בספר. זה אומר שאני סופרת?
לשאלה הראשונה המצאתי את הסיפור הבא, ובשנייה אני חושבת שאמרתי שפעם העצים היו על שמש אבל היה להם חם, אז הם עברו לכאן, אבל יכול להיות שבכלל אמרתי שיום אחד אלוהים קם בבוקר ונתקעה לו בראש מילה ארוכה, פותוסינטזה (ככה כותבים את זה?), והוא יצר את העצים כדי שיעשו פותוסינטזה. רוב הסיכויים שזו האפשרות הראשונה, כי אני לא ממציאה הרבה סיפורים עם אלוהים.
___ ___ ___
לפני מיליוני שנים, כשכדור הארץ והירח היו רק ילדים, הם היו חברים טובים. אך יום אחד פרצה ביניהם מריבה גדולה – כדור הארץ טען שהוא יפה יותר מהירח, והירח טען שהוא יפה יותר מכדור הארץ.
"אני יפה יותר. יש עליי עצים ופרחים ומים זורמים," אמר כדור הארץ לירח. :ומה יש עליך? כלום, שממה!"
הירח האדים כולו מכעס. הוא ידע שכדור הארץ צודק, וזה עיצבן אותו אפילו יותר מסתם אמירה עוקצנית פשוטה. כל הכוכבים סביבו ברחו מחמת זעמו, חוץ מכדור הארץ שצחק בזלזול. הירח שמע זאת והחליט לעשות מעשה. הוא גרף מעצמו חופנים גדולים של סלעים וזרק אותם על כדור הארץ.
"די, תפסיק!" הזדעק כדור הארץ והגן על פניו בידיו. "לא רק שאתה פוגע בי, אתה גם הורס את הנופים היפים שלי עם גושי הסלע המכוערים שלך! חמה, נפטון, שבתאי – תעשו משהו!"
הכוכבים האחרים לא עשו דבר. הם ידעו שמוטב שלא יתערבו שמוטב שלא יתערבו במריבה בין הירח לכדור הארץ.
לבסוף הפסיק הירח לזרוק סלעים על כדור הארץ. הוא התבייש במעשיו וכעס על עצמו על איבוד שליטתו העצמית. ולכן החליט שמאותו היום יחוג סביב כדור הארץ וישרת אותו כשיזדקק לכך.
לאחר עשרות שנים החלימו פצעיו של כדור הארץ, אך נותרו צלקות – ההרים.
כך נוצרו ההרים על פני כדור הארץ והמכתשים על הירח.
___ ___ ___
הסיפור הזה מופיע בספר. זה אומר שאני סופרת?