אנחנו כמו נדנדה. רגע למעלה ורגע למטה. עולים, יורדים, ושוב עולים. כך, בסדר קבוע. אחרי הירידה תבוא עלייה, ולאחר העלייה, ירידה. הדרך הקבועה הזו, שאנו עוברים כל יום, שוב ושוב, לעולם לא נגמרת, אך אנו יכולים להמשיך להתעודד מכך שישנם יותר רגעים בפסגה מאשר בתחתית. אנחנו נחזור למעלה, כל עוד לא איבדנו את התנופה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••