״ככל שהרגשתי מחובר יותר כך הרגשתי איך כוחותיי הולכים ועוזבים אותי, ושוב לא יכולתי לחוש כלל בגופי.
הרגשתי שאני הולך ונשאב דרך מנהרה שחורה לכיוון אור גדול. הושטתי יד לכיוון האור והתחלתי לנוע.
׳עצור ערן עצור׳ שמעתי קול מתוך המנהרה, וראיתי את דמותה של דקלה ניבטת מתוכה וחוסמת את דרכי אל האור ׳אל תלך לשם ערן, אם תלך לא תוכל לחזור יותר.׳
לפתע הופיע כתובת אש בקדמת המנהרה , ׳בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא מאושוויץ׳, ואז חשתי בכל תא בגופי שזוהי המהות שדיבר עליה
ק. צטניק...״
מתוך זיקוקי די-נור בעלטה, מאת גיל כהן.
הרגשתי שאני הולך ונשאב דרך מנהרה שחורה לכיוון אור גדול. הושטתי יד לכיוון האור והתחלתי לנוע.
׳עצור ערן עצור׳ שמעתי קול מתוך המנהרה, וראיתי את דמותה של דקלה ניבטת מתוכה וחוסמת את דרכי אל האור ׳אל תלך לשם ערן, אם תלך לא תוכל לחזור יותר.׳
לפתע הופיע כתובת אש בקדמת המנהרה , ׳בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא מאושוויץ׳, ואז חשתי בכל תא בגופי שזוהי המהות שדיבר עליה
ק. צטניק...״
מתוך זיקוקי די-נור בעלטה, מאת גיל כהן.