פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1082 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 10 שנים ו-7 חודשים הכחד כל מחשבה רציונאלית גשם גופריתני
עצור. אל תזוז. אל תניע אף שריר. גם לא במוח. שכל האטומים שבך ייכנסו לרגיעה. נשום עמוק. נשוף החוצה. בקצב אותו אנו נכתיב מראש. כולם נושמים כך. כולם עושים כך. הישרדותך מותנית בזה. אתה רוצה להיות שונה? אינדיבידואל? חשוב שנית. בעצם, אל תחשוב כלל, אנו נעשה זאת בשבילך. קרא כאן, בתנ"ך. בקוראן. במגזיני האופנה. בפשקווילים השבלונים שכולם מכנים סמסים. במגילות הגנוזות שהדפסנו בסרוקס מיושן במשרדי החדשות בחצרות התאגידים. עצור, אתה שוב חושב, מפקפק. תפסיק עם זה. הרגע קיצרת עוד מתוחלת החיים שלך. תסתכל סביב, רואה אותם? הבעת הפנים הזחוחה והמגובבת הבלים הזו תוכל להיות שלך. הדעות האלו משונות? אל תבדוק אותן, אל תתעמק, אל תנתח, קבל אותן. אחרת יכעסו עליך שקראת עליהם תיגר, עלינו. אנחנו אחד, גוף משומן של חיילי בדיל. של בובות, בבושקות שמכילות בתוכן שדרוגים טיפשים יותר ועכשיו אין בנו עוד תווי זיהוי. אנחנו סימולקרה של מה שהיה פעם וחשב פעם שהוא אנושי. נקה ממך את הספקות. הנה, קח כדור, בלע אותו מיד. עזוב מאיפה הגיע, שכח מעלון ההוראות לשימוש, הוא גם כך מאולתר מראש. אלו אינם חבריך, הם אינם אוהבים אותך, ואף לא את עצמם. אלו כבר מזמן לא אנשים. רק שחזורים ריקים של מה שייחלנו להיות. אל תתעסק בהגות, או בתרבות. אמנות ראשך היא מותרות, כלי מסחר לשלוחות הקיברנטיות של אלו שקנו אותך ואת כל מה שאתה עדיין חושב שיקר לך. לא בכסף, טיפש. אתה כבר מתחיל להבין כמה שנועדת להיות חלק מאיתנו. קנינו אותך ברעיון. הרעיון האלוהי שמישהו שומר עליך. שיש לך עדיין משמעות בעולם. שהעולם שאתה תופס בכלל מודע לכך שקראת לו עולם ושאתה חושב שאתה משהו בו. תחזור למיטה. הסט את התריסים. הדלק את הטלוויזיה על הרעש הלבן הקבוע. התוכן כבר אינו משנה עוד, הכל סובלימטיבי ממילא. סובייקטיביות שלא נולדת עם הכלים להכילה. החשך את קיומך. חזור למערה. קברנו בה את אפלטון זמן רב עוד לפני שבכלל המציאו אותך. גווע בחלומות. בסיוטים. התענג במוות. הרי גם בו לא תמצא נחם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-7 חודשים וואו זאבה~
אבל אני חייבת להגיד לך, זה לא נכון. אני משהו בעולם הזה. גם הוא מסתכם בקיום חסר גוון. וכן, אני שונה. אין לי ברירה אחרת, אני אוהבת להיות שונה. האם ניסית להגדיר את הנורמה? מה זה אומר להיות אנושי? ולפי התאוריה שלי, המוות הוא פשוט מעבר, דלת למקום אחר ואולי העולם שלנו הוא "גן עדן" או "גיהנום". זה תלוי בנקודת המבט שלך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-7 חודשים בלתי אפשרי לחשוב בצורה לא אנושית. גשם גופריתני
כי התודעה שלנו, המוח שלנו, מסוגלים לחשוב רק בקנה מידה אנושיים.
ולכן, שימושים במילים כמו "גן עדן" ו"גיהינום", אלו תוצר אנושי שמעבר לו חסר משמעות.
כל עוד נכיל שהקיום שלנו פה הוא בעל ערך רק מתוך היומרה שלנו שאנחנו משמעותיים,
או שהקיום שלנו כחלקיקים קטנים שחיים פה כהרף זמן מבוטל לחלוטין בקנה מידה של מיליארדי השנים שחיים החלו להתקיים על כדור הארץ (שלא לקחת בחשבון את הגלקסיות האחרות שלעולם לא נזכה להכיר), ההתעסקות במוות כמשהו שיגאל אותנו, בני האדם, הוא ראוי רק באופן הסובייקטיבי בו אנו חיים.
המילים שלי, הן ההשקפה האישית שלי, שתקפה רק בתוך גבולות הראש שלי, ואמפאתי ככל שאהיה, הקונספט של החיים כפי שאני רואה אותם הוא רחוק מליצור נקודות השקה עם מרבית האנשים שהכרתי ואכיר בחיי, ולכן אני בminority,
והכחדתי מבחינה אבולוציונית מחוסר פרודוקטיביות קיומית היא בלתי נמנעת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-7 חודשים כנראה.. זאבה~
אם בלתי אפשרי לחשוב בצורה לא אנושית אז זה אומר שמשוגעים חושביחם בסדר, אבל אם מסתכלים על זה מצד החברה(הנורמה וכל החרא הזה) אז הם לא שפויים, הם לא נורמלים. אז אם לא אפשרי לחשוב בצורה לא אנושית אז איך הם חושבים? למה אנחנו מבדילים אותם?
ותגיד, קראתי איפה שהוא שיכול להיות שאנחנו לא רואים דברים כמו שהם באמת. שיכול להיות שאיך שאנחנו חושבים שהעולם נראה, הוא בכלל לא כך. מעניין אותי לדעת מה אתה חושב על זה.
ודרך הגב, כולנו ניכחד בסופו של דבר. זה איזון. בין אם זה מהרעלה המונית או בין אם זה מעידן קרח שני. זה לא ממש משנה. אנחנו נמות במילא.
אני יודעת שהמילים שלך זו ההשקפה שלך, בגלל זה אני מנסה להבין את המילים שלך. ולפי דעתי, לא הגעתי למגבלות הראש שלי. ובמיעוט עדיין יש אנשים, אני די בטוחה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-7 חודשים היו פילוסופים שניתחו את הנושא הזה בעבר. גשם גופריתני
תנסי לקרוא על דקארט ודעותיו על המציאות.
כמו על תיאוריית המחשבה "אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע אותו, אם הוא באמת נפל?"
ואז תמשיכי לחקור ולקרוא על סוליפיסיזם (solipsism).
אף אחד מאיתנו לא בחר להיוולד, אבל ברגע שפיתחנו מודעות וTheory of Mind יכולנו להבין שאנחנו כאן,
ולנסות לפענח, כל אחד בדרכו שלו, מה הסיבות והערך לכך שאנחנו חיים, ואיך נוכל לנצל את הזמן הזה באופן פרודוקטיבי כדי להרגיש בעלי ערך ותרומה למה שלא יהיה ומי שלא יהיה שיספוג אותנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 10 שנים ו-7 חודשים אולי זאבה~
אבל אני לא חושבת שריך משהו שייספוג אותנו. אנחנו פשוט מטיילים בין עולמות או מה שזה לא יהיה. חח, יכול להיות שאנחנו אפילו גזע מיוחד שברח מהעולם המקורי שלו או כל דבר אחר. אנחנו פשוט לא יודעים על זה דבר. ואני אחקור, אחרי שאסיים לקרוא את הסיפור.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-