כמה ימים בתל-אביב ואתה מגלה שאתה רוח רפאים שהולכת בין המון רחובות שנראים לך אותו דבר ובהחלט מריחים לך אותו הדבר, לפעמים אתה מרגיש שאתה יכול לעשות כאן הכל ולפעמים אתה מרגיש שאתה לא יכול לעשות כלום, שאתה כלוא בין מאות בניינים, במן מבוך עכברים שכזה. אתה פוגש אנשים כשאתה הולך עם הכלב הזה שעליו אתה צריך לשמור, עם הרוב אתה לא מדבר בכלל אלא אם כן הם מדברים אליך, לרוב הם רוצים לדבר על הכלב שלך כדי שתדבר איתם על הכלב שלהם ואין לך בעיה עם זה. זה מה שאתה עושה כשאתה לבד בתל-אביב ואתה רק לא רוצה לדבר על עצמך כדי שלא ידעו מי אתה, הדבר הכי נכון לעשות זה פשוט ללכת עם כלב לידך ולתת לו לעשות את שלו. כשאתה מסתובב לבד ברחובות איתו אתה חושב לעצמך אם היית רוצה לגור בעיר הזאת, אתה אומר לעצמך מה זה משנה תל אביב או כל עיר אחרת זאת לא השאלה בכלל, השאלה שאתה באמת שואל את עצמך היא האם אתה רוצה להיות בכלל, ואתה לא יודע מה התשובה לשאלה הזאת, אתה פשוט לא יודע.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
