איש היה משהו. הוא באמת היה בן אדם יוצא דופן. ועל אף ששם משפחתו היה רגיל, ההורים שלו בכל זאת החליטו לקרוא לו איש ולא בכל שם סטנדרטי אחר. אך כל אלו לא שינו דבר מאופיו המיוחד. לפיכך הוא היה איש רגיל אבל דיי מיוחד.
ולאיש היה כישרון אחד ענק ולצידו חסרון מהותי. איש לא ידע כמעט לדבר. כלומר, הוא ידע להגיד "שלום" או "מה נשמע" ואפילו משפטים מורכבים כמו "שלום, מה נשמע". אבל לא מעבר לכך, את זה איש לא הצליח. בטח לא מול קהל, לא כל שכן מול נציגת משרד הפנים אשר בעוד דקה תעקם את פניה לעומתו.
אבל למרות החסרון הזה שהיה לו בדיבור, היה בו כשרון עצום בכתיבה של מילים. וכל מה שרצה לומר הוא היה כותב, אחרת אף אחד לא היה יורד אל סוף דעתו. ומי שקרא את הדברים היה מבין את הכל ואף יותר מכך. אז איש הפסיק לנסות לדבר ופשוט כתב את כל מה שרצה להגיד. וכולם הבינו.
וכך, עוד לפני שאיש פגש באותה פקידת אוכלוסין עקומת פנים, איש כתב לה מכתב. כי הוא היה מוכשר בכתיבה והוא ידע שאם היא תקרא היא תבין. אבל כעת, מול פקידה נטולת משקפיים במשרד הפנים הצפוף מעומס אדם, לאיש לא היה איך להסביר לה שפשוט נמאס לו. שהוא רק רוצה שם אחר. שהוא ממש לא רוצה יותר להיות איש רגיל. אז הוא ניסה לדבר. הכי טוב שהוא יכול. והיא באמת לא הבינה אותו. ולכאורה אם רק היו לה המשקפיים שלה עליה, היא הייתה צריכה להבין אותו בקלות, כי הוא כתב לה מכתב. והיא פשוט רק הייתה צריכה לשנות לו את השם, שלא יהיה יותר איש רגיל, שיהיה... אריה או אפילו דב. כן, שיהיה אפילו רק דב רגיל. כי גם דב רגיל הוא לא משהו שכדאי להתעסק איתו.
אבל באותו היום היא קצת איחרה. לכן היא באה בלי משקפיים ואפילו ארוחת צהריים שתהיה לה לא הספיקה לארוז. אז היא באמת התאמצה לקרוא בכאילו וגם להקשיב לו, וכשהיא עיקמה את פניה זה לא היה בגללו אלא בגלל העניים החלשות האלו שלה. ובאמת שהיא עשתה כמיטב יכולתה. אבל זה לא מה שהוא רצה, זה מה שהיא הבינה.
ומהרגע שנגמר לו התור, לאיש הלכו הידיים. לא כי נמאס להן (נו באמת, ידיים לא הולכות סתם כך) אלא בגלל שמייד כשיצא מפתח משרד הפנים, בדיוק ברגע שמדפסת תעודות הזהות סיימה להדפיס לו ספח עם שם חדש, איש עבר תאונה מחרידה. ואיש כבר לא יכול היה לכתוב כי לא היו לו ידיים והדיבור, גם הוא היה גרוע כבעבר. ובגלל שעכשיו כבר לא היו לו ידיים והוא גם לא ידע לדבר, כולם היו מצביעים עליו ברחוב.
ואפילו שהוא כבר לא היה יותר איש רגיל. ולמרות שהוא אמור היה להיות מרוצה מכך, פתאום הוא היה איש מפחיד בלי ידיים או איש מצחיק ואפילו... תראו את האיש המוזר הזה.
איי. וי אולוקיטה
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
