ועכשיו הפוסט שכבר זכה לתגובה של שר האוצר ולתגובה נוספת...
מפסיקים לפחד... מימדי הגדילה שלנו...
בפוסטים הקודמים עסקנו בסביבה החיצונית שלנו, אבל רמזנו שבפעילות שלנו הפנים לא פחות חשוב מהחוץ ואולי המשפט הנכון, נצליח רק אם נפעל בהרמוניה של פנים וחוץ.
עד עכשיו הגדרנו את עצמנו על דרך השלילה:
1) לא מפחדים...
2) בלתי מחוברים...
א.ד גורדון היה לטעמי אחד ההוגים החשובים של המחשבה היהודית והציונית במאה ה 20. אני יכולים ללמוד רבות מהציטוט הבא שלו "אנחנו לקינו בעבודה (אינני אומר "חטאנו" – כי לא באשמתנו באנו לידי כך), ובעבודה נרָפא".
והאנולוגיה שאני מציע היא, אנחנו לקינו בפחד, בניתוק ובפסיביות וגם אני טוען שלא חטאנו. מכאן אנו למדים על מימדי הגדילה שלנו:
1) אומץ – האומץ לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, האומץ להביט אל הפחדים שלנו בעיניים פקוחות, האומץ לראות שאין שם דבר מלבד הפחד. אני אוהב לצטט את המשפט של חברי זאב, "הייה עצמך כי כל השאר כבר תפוס", זה משפט עמוק מאוד, זה משפט של קבלה עצמית טוטלית. וזה בניגוד גמור למה שרמזתי בפוסטים הקודמים למצב הפחת התמידי שרוצים שנשאר בו, שנפחד מאיראן, שנפחד מפיטורים, שנפחד על הפנסיה, שנפחד על הבריאות, תעשיות שלמות, מנגנוני כוח עצומים הם כולם נזונים מהפחדים שלנו. בואו נפסיק לפרנס אותם. לקחת לנו את הכסף זה רע, למצוץ מאיתנו את אנרגיית החיים שלנו (וחבריי המדקרים הסיניים יגידו ובצדק את ה-Qi שלנו) זה רע מאוד.
2) מחוברים – קודם כל מחוברים לעצמנו! לרצונות , למאווים הפנימים שלנו, לאמת הפנימית שלנו, ובשעה מוקדמת זו של בוקר אגיד בעדינות אבל באומץ לאלוהות שבתוכנו. ושנהיה מחוברים לעצמנו נוכל להתחבר ביחד ואני חשוב שאנו לא צריכים להתחבר לטייקונים או למוקדי הכוח הקיימים אני חושב שאנחנו הלא מחוברים צריכים להתחבר ביננו ואני יודע שזה אחד הדברים הכי קשים שיש ואני אומר את את זה כבלתי מחובר קלאסי. שאני מתבונן בביוגרפיה שלי אני מסתכל בעיניים פקוחות ורואה שבכל מקום שהייתי יכול להיות מחובר, בחרתי ביודעין או לא ביודעין לצאת החוצה, לצד הצידה, לצד האחר. אני חושב שעבורי הנסיון הזה להתחבר הוא שינוי משמעותי וגדילה אפשרית רק בשינויים.
3) אקטיביים – לקינו, לא חטאנו בפסיביות. הנחנו לעצמנו להיות בבועה שלנו, סמכנו על הלפידים, על היחימוביצים, על שפירים, שמולים, ליפים על הד"שים, על הגולדות, על האולמרטים, על השרונים, על האחרים שיובילו לעשות את הדברים כמו שצריך, שידאגו לנו. נתנו לעסקנים, לעיינים, לועדים למקורבים לשמור עלינו. עשינו לביתנו! האמנו שאם נהיה בסדר, נלמד, נעבוד, נלך למילואים אז הכל שיסתדר. אבל חברים וחברות, זה לא קרה! חלק לא מבוטל מאיתנו פוקחים עיניים ועומדים מול מציאות שהיא לחלוטין לא פשוטה. לפתע אנו מבינים שמי שחשבנו והאמנו שישמור עלינו שמר בעיקר לעצמו ולמקורבים אליו. הפסיביות שלנו נוצלה לעשיית רווחים על חשבוננו, לניצול ציני של הזכויות שלנו, להוצאה מתוכן של כל השירותים החברתיים שהיו אמורים להיות לנו. ואולי החמור מכל, הפסיביות שלנו נוצלה לפגוע בעתיד של הדורות הבאים ובפרט בעתיד של הילדים שלנו. נוצרה מציאות בלתי אפשרית, אם אנחנו לא מחוברים גם בננו יהיו בלתי מחוברים והם ייאלצו להתמודד כמעט לבדם עם מציאות בלתי תומכת בעליל! וזה ממש מרגיז. בישראל 2013 המנבא הטוב ביותר של העשירון של ילידנו הוא העשירון שלנו. המשמעות שגם הילדים שלנו לא יוכלו להתקדם בזכות הכישורים שלהם אלה בזכות הקשרים שיש להם! אין ברירה אם אנו רוצים לגדול עבורינו ועבור ילדינו אנחנו צריכים לעבור לאקטיביזם.
אז זה מי שאנחנו ולעלה אלו צירי הגדילה שלנו.
אתם איתי? אתם איתנו? תנו ב-Like!
20/10 10:00 בבוקר ראשון הקרוב... אמיצים,מחוברים, אקטיביים... חוזרים לרוטשילד...
יל, טקסט יפה, קראתי בין לבין, אני מסכים עם רובו. רוצה להציע לך עוד אפשרות - האקטיביזם האמיתי הוא בחיים הפוליטיים האמיתיים, לא רק במחאה מבחוץ (למרות שגם בה יש ערך כמובן). בדומה לך רובנו, אנשי יש עתיד, התחלנו את המסע שלנו ברוטשילד, אבל דווקא בהתאם לקריאה שלך נגד הפחד המשתק, הלכנו אל תוך המקום שממנו כולם פוחדים. במשרדים כמו האוצר, החינוך, הרווחה, הבריאות והמדע, האפשרות שלנו להלחם על העתיד, על ילדינו, נגד הפסיביות ונגד הציניות, מקבלת תוקף נוסף. אם אתה לא מאמין בדרכה של יש עתיד, התפקד למפלגה אחרת, אבל עשה את המעשה שלך בתוך המעגל, לא מחוץ לו. בכל מקרה, אני מברך אותך על האכפתיות ועל המעורבות.
ראשית, תודה יאיר לפיד על תשובתך. אני מעריך זאת מאוד! מהפוסטים הקודמים שכתבתי, אפשר להבין בקלות שאני בבחירות האחרונות, הצבעתי עבורך.
אני מקבל שאלות רבות לגבי אקטיביזם פוליטי, לא עניתי עד עכשיו, אבל בוודאי לא אתעלם מהשאלה/הצעה שלך.
זה לא פשוט, להסביר מה זה להיות "לא מחובר", "לא שייך" למישהו שהוא מאוד מאוד מחובר, מאוד מאוד אהוד (לפחות עד לרגע הבחירות) ומאוד מקושר.
הגדרתי את זה כסוג של נכות, נכות מסוכנת בישראל של 2013. אני חושב ואני מאמין שזאת לא רק הרגשה שאני חש בה אלה רבים מהאזרחים במדינת ישראל חשים כך וזה התעצם מאוד בחודשים האחרונים ואני חושב שלמפלגה שבה אתה עומד בראשה יש חלק לא מבוטל באותה הרגשה.
לא מחובר, זה מישהו שאפילו שהוא כרגע משתייך/עובד /משוייך לארגון כלשהוא עמוק בתוכו הוא מרגיש את הזרות, את חוסר השייכות, התחושה הברורה שהוא שונה. תבין אדוני השר, זה בכלל לא קשור ליחס שהוא מקבל, כמובן שיש לזה השפעה, אבל אותו חוסר חיבור הוא פנימי, הוא זרות, הוא ניתוק.
אני מסוגל לזהות את אותם לא מחוברים מרחוק, זה משהו בתנועה, זה משהו במבט, זה משהו בדיבור, ולעוסקים בתחומים שכמוני, טאי צ'י צ'ואן (כן שנינו עוסקים באומניות לחימה) ודיקור מותר אפילו להגיד זה משהוא באנרגייה.
איך לא מחוברים שכאלו יכולים להתחבר למפלגה קיימת, יאיר? כמה זמן נוכל אנחנו הלא מחוברים לשרוד בסוג כזה של פעילות?
אתה יודע מה, אני אהיה כנה איתך עד הסוף, כי כמו שאמרתי אנחנו בעניין של לא מפחדים...
מה שאתה ועוד רבים שפנו אליי בהודעות הציעו לי להשתלב בתוך המשחק הקיים ולשנות מתוכו...אתה מבין שזאת מלכודת הדבש שהשפירים והשמולים נפלו בתוכה... איפה הם? איפה המחאה של 2011? איפה הצדק החברתי? איפה הורדת המחירים? מרוב שהמחאה הצטלמה טוב ונראתה טובה, היא טמנה לעצמה פח ונעלמה.
אני לא פה בשביל לשנות מבפנים מתוך השיטה, אני והלא מחוברים פה בשביל לשנות את השיטה? כי בכללי המשחק שקיימים כיום אין לנו שום סיכוי ולצערי אתה בעצמך רואה את זה מידי יום... תהיה אמיתי, יאיר, אתה עכשיו שר האוצר, אתה הכי חזק שיש. האם תצליח להעביר קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון שמשעבד את עתידנו ועתיד ילדינו? האם תוכל לפגוע בפסיק מהתנאים שיש לעייני ולחברי הועדים הגדולים החזקים שלו? האם תוכל לפגוע ברווחים הבלתי הגיוניים בעליל של רשתות המזון? האם תוכל לקחת מס אמיתי מהחברות הגדולות, איזה דיל כבר סגרו עם טבע? אני מתבייש להגיד שהחברה הצוקומוקו שלי כנראה משלמת יותר מס מטבע...
לכן המחאה שלנו היא צריכה להיות לשנות את השיטה! כי השיטה היא מנציחה את המצב הקיים. לא יתכן שהטכנולוגיה צעדה מרחק רב, אמצעי התקשורת עבור מהפכה והדגם הבסיסי של השלטון ישאר כמו שהיה!!! זה פשוט בלתי נתפס...
מה זה בכלל מפלגה? איזה משמעות יש לה. יש את בנימין נתניהו, יש את נפתלי בנט, יש את יאיר לפיד, ויש את שלי יחימוביץ. המפלגות הפכו לפלטפורמה שולית לחלוטין. תראה את יש עתיד, בתקנון שלה כמעט עיקרת כל יכולת להתנהלות מפלגתית... אין לי אלטרנטיבה... אני ב- 20/10 10:00 בבוקר בשדרת רוטשילד...
לא מפחדים...
שוב זה הלינק לדף, אם זה עובד עדיף לקרוא שם, כי זה מכיל תרשים שעוזר בקריאה...
הטריקים שבהם מערכת הביטחון מהלכת עלינו אימים או איך בעצם לוקחים לנו תכסף!
אתר הקבוצה באינטרנט
למה אני כל כך מתעקש על מערכת הביטחון. כי כמעט בלתי אפשרי לשנות את סדר היום בלי קיצוץ משמעותי ביותר במערכת הביטחון. רבין עשה את זה. למה? כי רבין היה מר ביטחון והוא הכיר את כל השטיקים והטריקים של המערכת. רבין, היה איש של נתונים, איש של פרטים. הוא הבין שאת האמת וכל האמת תמיד הוא ישמע מהרב"טים והסגנים. ברמות אל"מ תא"ל התמונה מתחילה להתערפל במקצת. הסיבה השנייה שאני מתעקש עליהם, כי אני פרקטי! אני לא בעניין של מחאה חברתית פוטוגנית עם שלמה ארצי מתייפח על כתפיה של דפני ליף (שבדיעבד כולנו חייבים לה התנצלות לא קטנה כי בכל הסרחון שהשאירו אחריהם השפירים והשמולים היא נשארה אמיתית!) אלה בהשגים. עכשיו מתנהל הדיון על התקציב ועכשיו אפשר לעצור את מערכת הביטחון מלזכות בתקציבים העודפים שמדרדרים את כולנו.
אז קודם כל... מפסיקים לפחד. וגם מתחילים להתכונן ל 20/10 בשעה 10:00 בבוקר ותפסיקו לשאול אותי לגבי המיקום. וואלה זה לא משנה, צאו החוצה מהמשרד תעמדו על המדרכה מ-10:00-11:00 ותחזרו לעבוד. אני אכן יהיה בכיכר רוטשילד בתל אביב וכמו שאני אומר גם אהיה לבד, זה בסדר.
החלק המרכזי של הפוסט הולך להיות קצת טכני ומשמעמם, אני מזהיר...
למה צחקתי (וקצת בכיתי...) שראיתי את המודל של הפצצה שבנה בנימין נתניהו בעצרת האומות המאוחדות? צחקתי, כי בנימין נתניהו ניסה לעבוד על העולם בעיניים וקצת בכיתי אם הוא באמת מאמין שזה מודל ההחלטה הנכון העומד בפניו!
למה מפחדים? כי לא יודעים. שיודעים מפחדים פחות.
עכשיו ביחד איתכם אני עומד לבנות מודל מאוד פשוט (יש כאלו שיגידו פשטני, אבל מה אפשר לעשות, אנחנו גם חס וחלילה לא רוצים לחשוף מידע מסווג וגם רוצים שמישהו יבין את הפוסט הזה מבלי לעשות תואר בתורת ההחלטות)
קחו אוויר... אני מציע מודל פשוט להסתברות שטיל איראני ינחת מחר בבוקר על תל אביב.
למעשה אני הולך לתאר לכם מבנה של עץ שיש לו שלושה ענפים. ראו בבקשה בתמונה המצורפת.
בבקשה תשארו איתי, זה באמת לא מסובך כמו שזה נראה.
T = הסיכוי שאיראן תשלח מחר בבוקר טיל על תל אביב. כדי שיהיה יותר פשוט, בוא נגיד ש-T זה מכוון שיש לו שני מצבים שערך המודל מתחת ל-50 הוא ירוק ושהוא מעל 50 המכוון יהיה אדום. שוב בפשטנות מחרידה, ירוק בסדר, אדום להכין את המטוסים...
A = מספר מאחד עד מאה שמציין מהי רמת ההעשרת האורניום שבידי איראן. כלומר העשרה עד 20% ערך A יהיה עשרים והעשרה של 80% הערך יהיה 80.
B = מספר מאחד עד מאה המציין את רמת המוכנות הרקטית של איראן. כידוע לכם, פצצת אטום לא עולה על מטוס של TWA נוחתת בלוד (אולי כן... מפחיד...) ומשם לוקחת מונית לקרייה. אז שוב מדובר בהערכה שמאה זה אומר קיימת פלטפורמה סטנדרטית מחכה אך ורק להוראה.
C = מספר מאחד עד מאה המציין את המוכנות של ההנהגה האיראנית להורות על שיגור בפועל של טיל אטומי לתל אביב. מאה משמעותו סוכן המוסד 008 חדר למוחו של חמינאי היום בשעה שלוש בבוקר וראה את אללה מצווה על חמינאי לזרוק בשעה שש בבוקר טיל על תל אביב. הערכים הנמוכים יותר היא הערכה מאוד סוביקטיבית לגבי מוכנות המשטר האיראני להיכנס להרפתקת התאבדות ולזרוק על תל אביב טיל.
אתם עדיין איתי? תודו זה לא היה מסובך. עכשיו בא הקטע המעט טריקי:
כדי לדעת אם צבע המחוון (T במודל) הוא ירוק או אדום צריך להפעיל נוסחא מסויימת לשם כך יש את הערכים הבאים שגם ציינתי אותם על גבי העץ במודל:
a% - ההשפעה היחסית של A על T. בוא נתן פה דוגמא פשוטה מאוד. המודל שראש הממשלה הציג בעצרת האום הוא מודל מאוד פשטני מבחינתו הערך של a=100% כלומר ביבי הציג מודל חד מימדי, במצב כזה אם ערך A מגיע ל- 50 (כלומר העשרה ל-50%( אזי המחוון האדום נדלק (כי T=a% X A מכפלת A בהסתברות שלו). למה ראש הממשלה בחר במודל כזה? תנו קרדיט לראש הממשלה שלנו, גם הוא מבין שבחיים המצב מסובך יותר אבל ראש הממשלה שלנו הוא המסביר הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל ולדעתי הוא עולה גם על אבא אבן (אני בכל אופן מקנא מאוד באנגלית ה-MIT של נתניהו ומעדיף אותה על האנגלית האוקספורדית של אבן) והוא טבע את המוטו "אולמות קטנים ושלטים גדולים" אולם העצרת המרכזית די גדול ולכן הוא היה חייב להשתמש בשלט גדול מאוד ולצורך כך התרשים של הפצצה היה מצויין. רק עכשיו אתם מבינים שזה רק חלק מהמודל.
b% - ההשפעה היחסית של B על T
c% - ההשפעה היחסית של C על T
אל תפסיקו עכשיו, בבקשה אנחנו לקראת הסוף. קחו מים, תשתו תרגעו וממשיכים...
כלומר המודל שלנו הוא:
מכפלת ההסתברויות בערכי הפרמטרים שציינו.
T=A X a% + B X b% + C X C%
למה לא נבהלתי מהמצגת של ראש הממשלה, כי לדעתי הפרמטר הכי חשוב במודל איננו A כמו הציג ראש הממשלה אלה דווקא B ובמיוחד C. אז אפשר להפסיק לפחד.
בואו ננסה להסביר תהליך קבלת החלטות על המודל הפשוט הזה. למה דיכטר ומאיר דגן התנגדו כל כך לפעולה צבאית? כי גם הם לא נבהלו מ-A והעריכו ש-C (המוטיבציה של חמינאי ללחוץ על הכפתור) נמוך והם גם העריכו שיש דברים שיכולים להתרחש באקראי, לא תהיה מספיק רוח לסרקזות, יהיו תקלות בניסויים, תאונות דרכים וכו שלדעתם עוד יורידו את ערכי A ו-B וימנעו מערך המכוון (T) להיות אדום. לכן התנגדו ואולי הצילו את כולנו מהסתבכות שלא לצורך רק ימים שיעברו ורונן ברגמן ידעו לספר מה היה. דרך אגב, לפני מלחמת יום הכיפורים השעונים נדלקו ועוד איך נדלקו, אבל מה מקבלי ההחלטות שלנו, כמו ראש הממשלה הנוכחי, אינם אוהבים לקבל החלטת בתנאי אי ודאות, הם חיכו לידיעה שתגיע ותאושש את המודל, היא כמובן הגיע אבל מאוחר מאוד... תרגיל הונאה קלסי של הצד שמנגד וטעות חמורה מאוד מאוד של קלבת החלטות בכל הדרגים שהחודש טורחים להזכיר לנו כל יום את המחיר הנורא שלה.
עכשיו איך כל המודל הזה קשור לזה שהחינוך שהילדים שלנו מקבלים פחות טוב והשירותים הרפואים שלנו פחות טובים וכו...?
אתאר לכם איך הדברים הולכים. יושבים גנרלים עם אנשי האוצר בדיון תקציב (כמו כאלו שמתקיימים עכשיו) לפתע נכנס לחדר איש לבוש שחורים עם משקפים שחורים, הוא ניגש לגנרלים מוריד את המשקפיים, מסתכל על נציגי האוצר, שכבר בשלב זה מבועתים לחלוטין (במיוחד אם הם טריים וחסרי נסיון כשר האוצר החדש שלנו...) במבט מפוקסל ואז רוכן ולוחש משהו לאחד הגנרלים או לחלופין מושיט לו דף נייר ויוצא מהחדר. אם בשלב זה לא התעלפו נציגי האוצר (הם בסה"כ רואי חשבון או כלכלנים לא גולני...) פונה אליהם הגנרל בקול נמוך ובמט רציני בעיניים ואומר משהו כמו "הרגע קיבלנו ידיעה קריטית שפרמטר A עלה ל – 49.5. לא יקבלו עוד מיליארד דולר? בטח יקבלו. בחדר הזה יש תמונות של חייל נאצי מכוון רובה על יהודים, אושוויץ מרחפת שם, אז מי בכלל יתעניין במסעודה ששוכבת עכשיו במסדרון כי אין מיטות במחלקה ואין אחיות והרופאים חתכו כבר ב-14:00 לפרט. אתם מפחדים? אני לא. כי כבר כתבתי ספר על אושוויץ, קוראים לו "זיקוקי די-נור בעלטה" (להשיג אך ורק בחנויות סטימצקי המובחרות וגם זה נושא לפוסט על מצב הספרות המחורבן בארץ שחלק לא מבוטל מהסופרים במאבק קיום מתמשך, אבל אם נחסוך פה אולי בסוף ישאר להם) אני מציע למקבלי ההחלטות לקרוא אותו ואז להפסיק לתת לאושוויץ לנהל לנו את החיים ובלי לפגוע בחשיבות הסמל הזה. אני מוכן להרים פה את הכובע ולעזור לאנשי האוצר בישיבות הללו, אני לא נבהל ממבטים של מפוקסלים (לפחות לא שזה בחדר מואר ומלא אנשים) אין לי בעייה לשלוח אותם הבייתה לחזור עם מודלים אמיתיים לקבלת החלטות ולא מצגות פאואר פוינט מפחידות.
אם שרדתם עד פה, בטוח שתהיו איתי בראשון הבא בכיכר. אני מתחנן ממי שיכול לקחת את הפוסט הזה שכתבתי ולתמצת אותו בבקשה שיעשה את זה ויסביר לכולם. אשמח מאוד אם הרולניקים ואולי אור הירשנגה יהפכו את זה למשהו קריא יותר. לא צחוק, רולניק כל הזמן מתבכיין על התנאים של אנשי הקבע אבל עכשיו אני נותן לו להציץ קלות על המנגנון שמנציח את התנאים הללו.
מפסיקים לפחד...
