הקיץ דועך, נושק מצחו בכפות הסתיו
עננים נערמים בפאתי שמי המרחב
משבים קרירים תרים אחר חללים
בסדקים שנפערו בלהט שרב.
באוויר עומדים תלויים ריחות זרים
של מפגש אדמה בגשמי ביכורים
צמרות העצים בירוק רחצו
היש סימן לא מוכר כי שמנו נתרצו.
סדקי הזמן
לפנינו ישחקו
במסווה מחויך
יוליכו יהתלו.
אותנו ימרק
הגשם הראשון
יצמיד יקרב
יחלחל בקול שאון.
אלייך קרבנו כף הושטנו
טיפה צלולה מלחייך מחינו
דמינו כי מענייך זלגה
נוספת ירדה עלייך שובצה כאגדה.
עתים חדשים כשורות גנים פרוסות
בהם נהלך נלטף ראשי ורדים
אחור נביט ניזכר בסדקים פעורים
נדע להבחין בינם ולבין חיוכים.
סדקי הזמן
לפנינו ישחקו
במסווה מחויך
יוליכו יהתלו
אותנו ימרק
הגשם הראשון
יצמיד יקרב
יחלחל בקול שאון.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה