פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 2635 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים נקמה - פרק 3 Reaper
התפרצנו לחדרו של הירוקי ומצאנו אותו מעשן סיגר ומעיין במסמכים כלשהם על שולחן מהגוני כבד וגדול. החדר שלו היה קטן, מאובק, ואפלולי מעשן. הוא היה יחסית נקי, ולא ממש עמוס בחפצים, חוץ מאגרטל בפינת החדר שלא ממש נראה קשור.
הוא הרים את מבטו אלינו בבלבול, ואז כיוון לעבר סו אקדח בכעס.
"איפה סאקורה? מי אתם?" הוא שאל.
"הבריון ששומר מפני מבקרים לא צפויים?" החזירה סו בשעשוע. "מעולף. אולי כדאי שתוסיף עוד כמה לצוות."
היא התחילה לפסוע לעברו.
"עוד צעד אחד ואני יורה." הוא איים. "מי אתם?" שאל שנית.
סו הרימה ידיים בחיוך (אני ממש לא מבין את הבחורה הזאת). "בחייך הירוקי, אני לא באתי כדי לריב."
הירוקי דרך את האקדח. העיניים המלוכסנות שלו הוצרו.
כהרף עין סו השליכה לעברו חפץ קטן, שמרוב מהירות אפילו לא הספקתי לראות מהו. החפץ פגע באקדח בידו של הירוקי והעיף אותו בכוח לריצפה. הירוקי התכוון לקום ולהחזיר לעצמו את האקדח לאחר רגע של הפתעה, אבל סו עצרה אותו. "אני לא הייתי עושה את זה." היא אמרה ונפנפה בעוד חפץ דומה. שוריקן.
"שב." היא פקדה, ובצעד מהיר נעמדה מול השולחן שלו.
הירוקי חזר למקומו בפחד. הבחורה לגמרי עשתה עליו רושם, חשבתי בהערכה.
"מה אתם רוצים?"
"אולי תפסיק לשאול שאלות?" סו הזעיפה פנים. "בני הזוג האוורד. זוכר אותם?"
הירוקי גמגם. "אהה.. אני, כלומר... לא ממש אהה.. זוכר. אהה! האוורד, כן, כן. זוכר." הוא אמר למראה הבעת פניה המאיימת של סו.
"יופי." סו שלפה סכין בתנועה מהירה. "מה הם רצו?"
"אהה.. הלוואה?"
"אתה שואל?" סו שיחקה באדישות עם הסכין.
"לא לא! הלוואה! כן, הם רצו הלוואה."
"זכור לך למה?"
"אהה.."
"אתם שואלים לסיבת ההלוואה לפני שאתם מלווים, הלוא כן, מר הירוקי?" משום מה הקול של סו היה מאוד שקט ועוצמתי. זה היה מפחיד. כמו הקטע שהיא עשתה לי עם הסכין.
"כן כן, ברור. הם רצו אותו לצורך ניסוי כלשהו." הוא מיהר להגיד.
"איזה ניסוי?" שאלה סו באיום.
"אני לא יודע, הם לא אמרו לי!" אפילו לי זה נשמע כאילו הוא מסתיר משהו.
"אני לא אשאל שוב. איזה. ניסוי.?" היא הדגישה את המילים בנפרד. הסכין נצנצה בידה.
הירוקי בלע רוק, והיה בשקט לכמה רגעים. סו נעצה בו מבט ממתין. "הם... רצו לשפר את גוף האדם." הוא אמר בהיסוס.
"תמשיך."
"לעשות אותו חזק יותר, מהיר יותר, כשכל החושים שלו משופרים."
"כמו חייל-על."
"בדיוק. הם אמרו שהם קרובים לנוסחה הנכונה שתפתח את כל התאים הרדומים במוח ותשפר את היכולות הפיזיות. הם רק היו צריכים הלוואה בשביל לקנות את המכשירים והמרכיבים הנכונים."
"יפה, זיכרונך תקין אם כך." אמרה סו בטון מרוצה. "ידוע לך שהם מתים, נכון, מר הירוקי?"
"שמעתי על זה." היה נראה כאילו פיו של הירוקי יבש. הוא לעלע בחוסר נוחות.
"והאם... מר הירוקי, ידוע לך מי הרג אותם?" היא הביטה לעברו במבט חודר.
"לא, אני לא נמצא בעסקים האלו. אני רק נותן הלוואות. לא יודע מי הרג אותם." ואז הוא הוסיף, "אבל סביר להניח שזה היה מישהו מאוד חזק שרצה את הנוסחה הזאת. הרבה אנשים היו מוכנים להניח על זה את הידיים שלהם."
"חבל מאוד שאתה לא יודע מי זה."
"באמת! אני נשבע בחיי! בכל היקר לי! אני לא יודע!" היה נשמע כאילו הוא מתחנן.
סו בחנה אותו בחשד, ואז הגיעה להחלטה שהוא דובר אמת ולא יצא ממנו יותר מידע. "אין לו עוד מידע בשבילנו." היא אמרה לי מעבר לכתפה. היא נעצה בו מבט בוחן וזרקה על השולחן שלו חפץ קטן. סו הסתובבה וצעדה על פניי לכיוון הדלת. הירוקי נשאר נטוע במקומו מפחד, ואז הכדור צפצף ופלט עשן. הירוקי מצמץ בהפתעה וכעבור רגע נפל מחוסר הכרה על השולחן. העפתי לעברו מבט נוסף ומיהרתי בעקבותיה לכיוון היציאה.
הייתה עוד בעיה אחת באותו יום, אבל סו מיהרה לפתור אותה. בחיי שהבחורה הזאת פותרת בעיות מהר. ובאלימות. אני דיי בטוח שיש לה משפט כזה שאומר, "אם יש לך בעיות, תאיים עליהן, הן יפתרו." או משהו כזה.
"אם את מתכוונת להשאר לישון פה-" אמרתי מיד כשנכנסנו לבית.
"ברור שזה מה שאני מתכוונת-"
"את ישנה על הספה."
"תמשיך לחלום." היא לא אמרה את זה בחיוך, או בעוקצנות, ההבעה שלה נשארה קפואה.
אוקי, אולי כדאי שאני אוסיף פה משהו. במשך כמה הימים שבילינו ביחד (אי אפשר לקרוא לזה לבלות, אבל תזרמו), גיליתי שגר (מתנחל!) אצלי אדם דיי... הממ... מעניין. הייתי בטוח שהתוכנית שלי לגרום לה להימשך אליי מתקדמת לכיוון הנכון. כי אחרי הכל, אסור שאני אמשך אליה. אבל ביום הראשון הדברים לא הלכו איך שציפיתי שילכו.
הדו שיח האמור היה ביום שהכרתי את סו, אחרי שחזרנו מהירוקי. שנינו היינו עייפים.
"לא, סו, את תמשיכי לחלום." ניסיתי להיות קשוח.
"עוד נראה מי יחלום היום ועל מה." היא חייכה חיוך יודע כל.
"ברור, ברור... הבחור הזה, הירוקי," התחלתי להגיד, משנה נושא. "הוא ידע דיי הרבה."
"כן..." המבט של סו היה מהורהר. "אתה יודע, אולי נצליח למצוא על זה משהו מכתבות ישנות. אני מתכוונת על הרצח של ההורים שלי." היא הוסיפה למראה הבלבול על פניי.
"יכול להיות, אבל למה שירצחו אותם?" התיישבתי בליאות כיסא המחשב ונשענתי אחורנית.
"בגלל שסביר להניח שההורים שלי לא נתנו את הנוסחה למי שרצה אותה. אז הוא התעצבן והרג אותם." סו התיישבה על המיטה שלי.
"ככה זה הולך בעולם שלך? פשוט רוצחים את מה שלא משיגים?"
היא משכה בכתפיה. "אני לא רוצחת בשביל הכיף, אבל אני מכירה הרבה אנשים רעים שכן."
"אבל את כן נהנית לתת מכות, להיות בשליטה," ניסיתי למצוא את המילים המתאימות בשביל זה. "להרגיש בלתי מנוצחת."
"ואיך אתה יודע את זה? כי אתה גם אחד כזה?" סו נתנה בי מבט קשה וארוך. "קונג-פו זה לא כיף. זאת אחריות. ואני ממש לא בלתי מנוצחת."
"את הרבה יותר מהירה מבן אדם רגיל. אפילו יותר מהמאסטרים שראיתי ביוטיוב."
"שטויות."
"לא! זה לא שטויות." נשענתי לעברה קדימה בכיסא. "מה אם... ההורים שלך הזריקו לך את החומר הזה שמשפר את הגוף."
"זה לא יכול להיות."
"תחשבי על זה. למה שאיש מסתורי ייקח ילדה קטנה לבית שלו אחרי שההורים שלה נרצחו? הוא היה אמור לתת אותך לשירותי הרווחה. לאימוץ, לעובדות סוציאליות. או מה שזה לא יהיה."
"הוא לא מסתורי, הוא הבוס שלי, אני מכירה אותו. הוא הדרקון, המנהיג, אני חייבת לציית לו."
נשמע כאילו עשו לה שטיפת מוח רצינית.
"לא. מה שהוא עשה זה לנצל אותך. אם ההורים שלך לא נתנו לו את הנוסחה, כלומר בהנחה שזה הוא - וסביר להניח שהם לא יצרו הרבה ממנה אם היא הייתה עשויה מחומרים יקרים - והזריקו אותה לך..." השתתקתי ונתתי למה שלא נאמר לחלחל לתודעתה.
"וכנראה," המשכתי. "שהחומר הזה עדיין זורם בגוף שלך. יכול להיות שאפילו הם ניסו לשחזר את החומרים."
סו החווירה. "הם באמת לקחו ממני דם כשהייתי קטנה. הם אמרו שזה כדי לראות שאני בריאה, ואין לי מחלות."
"וכדי לבדוק את הדם שלך, ואיזה חומרים יש בו. ואולי הם אפילו הצליחו לשחזר את זה."
היא הנידה בראשה. "אבל זה לא יכול להיות. הדרקון לא היה בוגד בי. הוא לא היה מנצל אותי. הוא אמר שיש לי פונטציאל, והוא אימץ אותי. הוא נתן לי מקום לישון בו, וגידל אותי כאילו הייתי ביתו. אני כמו הסגן שלו. סגנית." היא תיקנה. היא קמה וצעדה לאורך החדר ושקעה במחשבות.
קמתי מהכיסא ונשכבתי על המיטה שלי.
"ובכן, תמיד יש את האפשרות שכל מה ששחזרנו עכשיו הוא טעות. והם לקחו דם בשביל בדיקה רפואית, והדרקון, או מי שזה לא יהיה, באמת אימץ אותך."
"כן," היא שכנעה את עצמה. "זה מה שקרה."
עצמתי את העיניים והייתה שתיקה לכמה רגעים.
כבר התחלתי לגלוש לעבר חשכה קטיפתית של שינה, הרגשתי עייף, כשלפתע הרגשתי משיכה של השמיכה מתחתיי ונפלתי לריצפה בחבטה.
"מה ל-?!"
שמעתי צחוק מתגלגל מעליי.
"היית צריך לראות את זה." הרמתי את מבטי, וראיתי את סו יושבת על המיטה שלי וצוחקת. הייתי רגע בהלם, זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי אותה צוחקת כל היום, והחיוך עלה על פניי מהר מאוד (וכמובן הפרפרים באו מייד אחריו). כן, בהחלט אדם מעניין.
"היי..!" התחלתי להגיד, אבל שיניתי את דעתי. "את פשוט לא נורמלית." הנדתי בראשי. היה נחמד לראות אותה צוחקת לשם שינוי.
"אני כן." היא שירבבה שפתיים במורת רוח, ואני לא יכולתי שלא לחשוב על כמה היא הייתה חמודה באותו רגע.
"את לא." צחקתי וזרקתי עליה כרית.
וחברים, תזכרו משהו ממש חשוב: בחיים, אבל בחיים, אל תתחילו מלחמת כריות עם מתנקשת. לא משנה עד כמה אתם חושבים שהיא חמודה.
אבל זה כן כיף.
ויתרתי לה כמובן בסופו של דבר על המיטה, ואני ישנתי על הספה. אחרי הכל, איזה מין ג'נטלמן אני אהיה אם לא?
כן, בטח, ג'נטלמן שאישה מאיימת עליו. אני לא לוקח סיכונים מיותרים.
(בלי תגובות אין המשך =.=)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-10 חודשים אהבתי! ירח לבן (ל"ת)
-
לפני 11 שנים ו-10 חודשים תודה! Reaper (ל"ת)
-
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים משתפר:))
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים תודה! ^^ Reaper
-
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים יפה זאבת המים
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים חחח תודה זאבת מים :)) Reaper (ל"ת)
-
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים הוו ! גננתת מבורדסת ! argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>
עשיתי פיפי במכנסיים.. חיחי סתם ;)
זה מעולה ! אהבתי מאודמאודמאוד ! המשךהמשך ועוד אחד ! עד שייגמרו לך האצבעות הרזרביות !
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים חיחיחי תודה ארגו :)) Reaper
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים ייאי ! argo - Mihawk <FONT COLOR=RED> (ל"ת)
-
-
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים מגניב! תמשיך (: שרון (ל"ת)
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים ייאי! Reaper
-
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים אדיר :O תמשיך. אנג'ל (ל"ת)
-
לפני 12 שנים ו-1 חודשים תגובה קצרה לעניין :) Reaper
תודה אנג'..
אבל לא כבר קראת אותו בתחרות? לא שאני לא מתנגד שתקראי עוד פעם חחח
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
