אני עומד זקוף באמצע יער מלא עצים, שומע את הדיבורים על להוריד את כולם ולבנות במקומם בנייני דירות.
עובר זמן, אני לא יודע להעריך כמה זמן, אבל הם חוזרים, ועם מכשירים איתם. אני שומע את הצרחה הדקה שכל עץ משמיע בזמן שהם כורתים אותו, משהו גורם להם לחלוף על פניי בכל פעם שהם מתקרבים, ובסוף אחד מהם שואל "ומה איתו?" הוא לא זוכה למענה והם משאירים אותי לבד באמצע מה שהם הפכו לקרחת יער.
שום בניין דירות לא מופיע במקום, גם כעבור זמן רב, אבל מי שמופיע הוא זוג צעיר שעורך לידי פיקניק, הם מסתכלים עליי לרגע ואז ממשיכים בשלהם, כאילו אני לא שם. הם הולכים וחוזרים אחרי זמן מה, לנערה ארך השיער, הנער גבה.
לא הרבה אחרי שהם הולכים מתקדמת לעברי משפחה. אבא אמא וילד, הילד מצביע עליי "תראו!" הוא אומר להורים והם מהנהנים לעברו, הוא מסתכל עליי מעט זמן וכשהוא רואה שאני לא מביע התנגדות, מטפס עליי. אמא שלו צועקת עליו שירד, שזה מסוכן, והוא יורד. המשפחה הולכת.
הנער והנערה שוב באו, שניהם נראו דומים לעצמם ועם זאת שונים, ראיתי את הנער כורע על ברכיו ומציע לנערה להתחתן איתו, שמחתי יחד איתו כשהיא הסכימה.
אנשים באים, נעצרים לידי, מביטים. אני לא יכול להתחמק מתשומת הלב כי אני היחיד באיזור, הם תמיד הולכים בסוף.
ראיתי ריבים, לא זכיתי לראות את ההתפייסויות, ראיתי נשיקות רבות, ראיתי גם הצעת נישואין אחת, ראיתי אנשים שבאים לבד בשביל לבכות, ראיתי צחוק, הרבה צחוק.
הנער והנערה לא חזרו עוד, מסביבי צומחות כמה פיטריות. אני מסתכל עליהן, כי אין עוד מה לעשות כשאתה עץ.
עובר זמן, אני לא יודע להעריך כמה זמן, אבל הם חוזרים, ועם מכשירים איתם. אני שומע את הצרחה הדקה שכל עץ משמיע בזמן שהם כורתים אותו, משהו גורם להם לחלוף על פניי בכל פעם שהם מתקרבים, ובסוף אחד מהם שואל "ומה איתו?" הוא לא זוכה למענה והם משאירים אותי לבד באמצע מה שהם הפכו לקרחת יער.
שום בניין דירות לא מופיע במקום, גם כעבור זמן רב, אבל מי שמופיע הוא זוג צעיר שעורך לידי פיקניק, הם מסתכלים עליי לרגע ואז ממשיכים בשלהם, כאילו אני לא שם. הם הולכים וחוזרים אחרי זמן מה, לנערה ארך השיער, הנער גבה.
לא הרבה אחרי שהם הולכים מתקדמת לעברי משפחה. אבא אמא וילד, הילד מצביע עליי "תראו!" הוא אומר להורים והם מהנהנים לעברו, הוא מסתכל עליי מעט זמן וכשהוא רואה שאני לא מביע התנגדות, מטפס עליי. אמא שלו צועקת עליו שירד, שזה מסוכן, והוא יורד. המשפחה הולכת.
הנער והנערה שוב באו, שניהם נראו דומים לעצמם ועם זאת שונים, ראיתי את הנער כורע על ברכיו ומציע לנערה להתחתן איתו, שמחתי יחד איתו כשהיא הסכימה.
אנשים באים, נעצרים לידי, מביטים. אני לא יכול להתחמק מתשומת הלב כי אני היחיד באיזור, הם תמיד הולכים בסוף.
ראיתי ריבים, לא זכיתי לראות את ההתפייסויות, ראיתי נשיקות רבות, ראיתי גם הצעת נישואין אחת, ראיתי אנשים שבאים לבד בשביל לבכות, ראיתי צחוק, הרבה צחוק.
הנער והנערה לא חזרו עוד, מסביבי צומחות כמה פיטריות. אני מסתכל עליהן, כי אין עוד מה לעשות כשאתה עץ.