הידד! אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לגראנד פינאלה וסידרתי לכם פרק דיי ארוך הפעם (ארבעה עמודים פלוס-מינוס בוורד). בקרוב תדעו מה אורן עשה לטל והאם "בואי נדבר" יגמר בסוף טוב? טאם טאם טאםםםםםםםםםםםםםםם!
אורן25: אז דן גורר אותי למסיבת הפתעה כשאני מוכן להרוג אותו כי אני ממש לא רציתי לבוא לשם, לא אהבתי שום דבר ממה שהוא הכריח את קרן להכניס אותי אליו – לא הסניקרס הלבנות, לא הג'ינס (שאם תשאל אותי, הוא צמוד *מידי*), ולא החולצה שאף פעם לא ידעתי שהייתה לי בכלל בארון!
מלך העולם: הווו, אורן בג'ינס צמוד.הבחורות בטח השתגעו.
אורן25: שמתי לב רק לאחת, והיא לא טרחה להסתכל בכלל עלי רוב הערב. בכל מקרה, אז אני חושב שנראתי אידיוט.
מלך העולם: למה, אחי? דווקא דן כל הזמן קורא לך "חתיכוש". הוא אומר שהשיער החום המושלם שלך והעיניים הכחולות גורמות לבנות לפול מעולפות.
אורן25: לא משנה. אז בכל מקרה... דן לקח אותי אל הבית שלו, מלווה בקרן במידה שאני אחליט לברוח. ובכל מקרה – זה גם היום הולדת שלה, והוא נתן לה מתנה דיי... מוזרה.
מלך העולם: כיאה לדן. אני זוכר שהוא שאל אותי איזו מתנה לקנות לשניכם, ואז נזכר במשהו בנוגע אליך ואמר שהוא ימצא לבד משהו בנוגע לקרן.
אורן25: הוא קנה לה רובה אוויר.
מלך העולם: nice! הוא רוצה לוודא שלא תסיים את השנה בחיים!
אורן25: אז להמשיך או לא?
מלך העולם: תמשיך, תמשיך!!
אורן25: אז אחר כך הוא מכניס אותי לבית שלו אחרי שעזבנו את קרן בדרך שהלכה אל חברות, לבלות איתן את היום. ו – "הפתעה!!!" ו"מזל טוב!!", מבול של כאלה. אם לא הייתי יודע את זה מראש הייתי חוטף התקף לב, אבל בכל מקרה נלחצתי בצורה דיי היסטרית.
מלך העולם: חה. דן אדיר. ואז?
אורן25: כולם הסתערו עליי, ואז קלטתי מישהי בזווית העין. טל הייתה ממש יפה, לבושה במשהו שהוא טוניקה-שמלה קצרה בצבע תכלת עם קשקושים שחורים עליהן. עם טייטס מתחת, נועלת אולסטארס שחורות. השיער שלה היה מסודר ממש יפה, זנב סוס בקליפס ששיערות ברחו ממנו, היא הייתה ממש יפה.
מלך העולם: אשמח אם תפסיק לתאר בפורטרט את טל.
אורן25: למה אתה חייב להשתמש במילים גבוהות שאתה ציני?
מלך העולם: בלי זה אני אצא אידיוט, כמוך.
אורן25: מספיק טל יורדת עליי, עכשיו גם אתה?
מלך העולם: כמובן! כל העולם בצד של טל.
אורן25: שונא אותך.
מלך העולם: גם אני אוהב אותך, עכשיו תמשיך.
אורן25: אז... הממ... בהיתי בה כמה דקות ואז דן החליט לגרור אותי ולהתעלל בי. היו לי ממש פלאשבקים מלפני חצי שנה – המסיבה בכפייה שדן ארגן לטל, שלא רצתה את זה. אתה יודע. כל הריקודים האלה שדן גרר אותנו אליהם, והעובדה שרבנו והבטנו אחד בשני במבט יורה-אש שכזה. ואת ה... כן, אתה יודע.
מלך העולם: כן. מילא בכל יום אחר, אבל ביום הולדת שלה. בכל מקרה, תמשיך.
אורן25: לא היה הרבה מה לומר חוץ מזה, טוב, עד ה"אמת ושקר". בגדול, דן הכריח את רובנו לרקוד ועשה שטויות, ואגב, היה קריוקי. כולנו סיימנו עם עור תוף אחד פחות בגלל הדציבלים שדן הצליח להגיע אליהם בשילוב עם המיקרופון ומוזיקה מזרחית מהסוג הגרוע.
מלך העולם: ומה קרה ב"אמת ושקר"? קדימה, אורן. אני מחכה.
אורן25: אנחנו התיישבנו במעגל, אין לי מושג מאיפה דן הביא את הבקבוק שמפניה הריק, אבל כששאלתי אותו, הוא רק קרץ ואמר, "הכל בשביל חתיכוש." הוטרדתי קשות, כמו שאתה צופה. ואז התחלנו לשחק. היו שם כמה קטעים מצחיקים – שדן היה אמור לומר שני משפטים ועידו היה צריך לנחש איזה מהם הוא הנכון, דן אמר ש"משפט ראשון – אתה מת עליי. משפט שני – אתה סתם חולה עליי." בתגובה עידו הפך עליו קערה של צ'יפס.
מלך העולם: אוקיי, ועכשיו העיקר. קדימה ,אין לי יום שלם לבזבז עליך.
אורן25: זה לא לבזבז, זה לבלות זמן בחברתי המופלאה.
מלך העולם: דן הוא הצנוע, עידו הבחור שדן מציק לו, ואתה זה שאחראי לשמור עליהם מלהרוג אחד את השני. אל תחליף תפקידים אחרת זה יהיה אסון.
אורן25: צודק. אז אוקיי, שנייה.
מלך העולם: אני מחכה.
אורן25: אכפת לך אם אני אשלח הודעה לטל לרגע?... רק נזכרתי.
מלך העולם: אני מחכה.
__________ __________ __________
טל,
תקשיבי, אני יודעת שעשית את זה בגלל חובה, אבל... אני.... אכפת לי ממך. הרבה. פשוט... תחשבי על מה שאמרתי.
אורן.
***
אורן, האמת שכבר חשבתי על זה.
התשובה היא לא.
טל.
***
הו, היי...
ולמה לא?
אורן.
***
כי ככה.
טל.
***
ככה זאת לא תשובה.
אורן.
***
....
***
את עומדת לסנן אותי שוב?
***
טל?
***
לעזאזל.
__________ __________ __________
אורן25: אז זה לא יום הולדת מושלם...
מלך העולם: מה קרה?
אורן25: לא משנה, אז אני אספר. הבקבוק יצא על דן וטל, כך שדן היה צריך לומר משפט אמת ושקר וטל הייתה צריכה לנחש. דן אמר שהוא אמר לה כבר את השקר מראש כדי שהיא תחשוב שהוא אמת, הוא אמר ש"א, יש לי חברה ונפרדנו פעם אחת בגלל שהייתי במצב רוח רע, ואז חזרנו, כמובן, היא לא יכולה בלעדי. ב, יש לי חברה ונפרדנו אתמול בפעם הראשונה בכל הקשר." טל חייכה, ואמרה ש-א', ואז הוא חייך ואמר שהיא טועה. היא הייתה דיי המומה והביטה בו כאילו היא עומדת להרוג אותו. דן התעלם מזה, כהרגלו, וחייך כשהוא אומר, "עכשיו החובה". הוא הלך אל טל, התכופף, ולחש לה באוזן משהו. היא עמדה להתנגד, והוא לחש לה באוזן עוד משהו והיא השתתקה. הרבה שאלו מה החובה שהוא נתן לה, אבל שניהם שתקו.
מלך העולם: אז מה החובה הייתה?
אורן25: היא הייתה... שנייה, זה ישמע הרבה פחות קיטשי אם אני אכתוב את מה שקרה.
מלך העולם: קדימה.
אורן25: טוב, אחרי המסיבה, שהכל נגמר ועזרתי לדן ועידו לסדר, מישהי נכנסה פנימה בפנים חוששות. נחש מי? ניחשת נכון, טל. היא באה אלי וביקשה לדבר איתי בצד, כשהסתובבתי דן קרץ לי והבנתי שמשהו עומד לקרות. היא הוציאה אותי מהבית של דן והקול שלה קצת רעד כשהיא דיברה, "אורן, אני... אני חושבת שאני אוהבת אותך." הייתי בהלם קטן ופרטי משלי, הפה שלי נפער ביחד עם העיניים, אחרי שניים-שלושה רגעים התעשתתי, כשהיא עמדה לומר עוד משהו, נאלא יודע מההיכה בי. זה היה אוטומטי מידי - נישקתי אותה.
מלך העולם: וואו, אז מה קרה אחרי זה?! אחי, החיים שלך הם טלנובלה!!
אורן25: בהחלט. אחרי זה טל התנתקה ממני כמעט אוטומטית, היא הביטה בי בבלבול מעורבב עם הלם ואי אמון שכזה, ואז היא הסתובבה וברחה משם. לא לפני שפלטתי משפט אידיוטי.
מלך העולם: איזה משפט?
אורן25: יש דברים שכבר לא מספרים.
מלך העולם: לא קוטעים דברים באמצע, אז ספר!
אורן25: אמרתי את שלושת המילים המטומטמות האלו.... ואז היא ברחה.
מלך העולם: אוי, שיט. אני כל כך מצטער.
אורן25: אין טעם. זה בסדר.
מלך העולם: לפחות דן סידר לך יום הולדת נחמד.
אורן25: יותר כמו אסון יום הולדת.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
