פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
	
				» נצפה 2130 פעמים מאז תחילת הספירה.
					
						
						- 
	לפני 12 שנים ו-7 חודשים פרק מספר סאטירי-פרוע, קליל ועל סף הבדיוני - לביקורת נוקבת didi77בינתיים, בעיר השכנה פְּרוֹבּוֹנוֹ...
 גשם.
 איתן נכנס למבנה הקרוב ביותר, חלף מתחת לשלט נוצץ עליו נכתב: 'טכנולוגיות שימושיות'.
 רגע האמת הגיע.
 הוא נכנס למשרד המנהל והתיישב באחד הכיסאות.
 המנהל, מר לונדון, ישב מולו. הוא היה איש מבוגר, לבוש חולצה מכופתרת ועניבה בצבעים לא תואמים. שערו הדליל סודר במלאכת מחשבת כך שכמעט והסתירו את כל קרחתו.
 מר לונדון פנה אליו: "מה אתה רוצה עכשיו איתן? אני עסוק." הוא נופף בידו עם הטלפון. שקר שחוזרים עליו פעמות רבות מספיק, ידע לונדון, בונה אמינות.
 'אררר...' גרגר איתן. "אני רוצה לדעת מתי אתה מוציא אותי מדֵה-נָאדָה."
 "אוי... אני מבין... שוב בקשר לזה..."
 "כן. שוב בקשר לזה."
 מר לונדון הביט בו במבט יבש. "אני לא יכול להוציא אותך מדֵה-נָאדָה בזמן הקרוב. אז אם לא אכפת לך..." הוא הפנה את מבטו בחזרה אל עבר השולחן מחפש הסח דעת סביר הקשור לעבודה.
 הוא לא מצא דבר.
 "אבל הבטחת לי, אמרת לי, ואני מצטט: 'איתן. אני מבטיח לך, אני אעביר אותך לאזור מכירות אחר עד ספטמבר!' במילים האלה!"
 "נראה לי שאתה מגזים. זה לא בדיוק מה שאמרתי." שיקר מר לונדון. "אבל אני לא כועס עלייך כי עבר הרבה זמן מאז ואני יודע שלא לכולם יש זיכרון חריף כמו שלי. אני בסך הכול אמרתי שאני אבדוק אם זה אפשרי."
 איתן שלף ממזוודתו את המולטיפונקציה 2222-2 והניח אותו על השולחן.
 "ממתינה להוראה." בקע קול רך מהמכשיר.
 "נגן." אמר איתן.
 קולו המוקלט של מר לונדון נשמע דרך רמקול המכשיר. " איתן. אני מבטיח לך, אני אעביר אותך לאזור מכירות אחר עד ספטמבר! ומצידי אתה יכול להקליט את זה!"
 "אממ…" אמר מר לונדון. "אני לא זוכר שאמרתי את זה."
 "בינג." קול צפצוף אלקטרוני.
 "לא נראה לי שזה בכלל הקול שלי." המשיך מר לונדון.
 "בינג." חזר קול הצפצוף.
 מר לונדון הרכין את ראשו אל עבר המכשיר הרעשני והביט בו בתמיהה. "מה זה הצפצוף המעצבן הזה?"
 "פונקצית הפוליגרף שלו. הוא מצפצף שמישהו משקר."
 מר לונדון הביט בצג המכשיר וראה את מגוון הפעולות שבאפשרותו לבצע. הוא התרשם. "מאיפה יש לך את זה? אתה יכול להשיג לי גם אחד כזה?"
 "אנחנו מייצרים ומוכרים את המכשיר הזה." עיסה איתן את מצחו. "פה בחברת 'טכנולוגיות שימושיות' שאתה מנהל. זה המכשיר היחיד שלנו והסיבה שאנחנו מחזיקים חברה, אנשי מכירות, אנשי תוכנה, מהנדסים וכל זה..."
 "אהה... לא ידעתי." הוא הרים את המכשיר הקטן ובחן אותו מקרוב.
 המכשיר לא צפצף.
 "כל יום לומדים דברים חדשים." ציין איתן. "עכשיו מתי אתה מוציא אותי מדה-נאדה?"
 מר לונדון הבין שהוא יצטרך למצוא דרך מתוחכמת יותר להדוף את דרישתו של איתן. הוא עצר רגע לחשוב.
 שום דרך מתוחכמת לא עלתה במוחו.
 הוא החליט לשנות גישה והרצין את פניו. "איתן." הוא פנה אליו בקול סמכותי ורציני, מנסה ליצור רושם כלשהו. "אתה יודע כמה זמן אני עובד פה ב'טכנולוגיות שימושיות'?" הוא שאל ביראת כבוד.
 "כן."
 מר לונדון שוב לא ידע כיצד להמשיך. הוא ויתר על טקטיקת 'בעל הניסיון' כשהבין שאין הוא ממש יודע מהי, וזאת מפאת חוסר ניסיון. "אני מצטער איתן. אבל אני לא יכול."
 "בינג." צפצף המכשיר בידו של מר לונדון. הוא קפץ במקומו.
 "אבל הבטחת!"
 "אין לי עיר אחרת לתת לך."
 "בינג." התערב המכשיר.
 מר לונדון סרק את השולחן בחיפוש אחר דרך להיפטר מהמכשיר הטורדני.
 "ומה בקשר לבקשה שהגשתי לחברת הבת שלנו 'טכנולוגיות די שימושיות'? אני רק רוצה לצאת מדה-נאדה!"
 "כן... קיבלתי תשובה בפקס." שלף מר לונדון מהמגירה את הפריט היחיד שנמצא בה פרט לחבילת קיסמי שיניים והניח אותו על השולחן. "אבל לא ממש קראתי אותה... היא ארוכה מידי."
 איתן הרים את הנייר בידו והבחין בשתי המילים היחידות המופיעות במרכז העמוד. "בקשה נדחתה." הקריא בקול רם.
 "אוי." אמר מר לונדון. "אני מצטער לשמוע."
 "בינג." נשמע ברקע.
 "אבל למה? למה שלא יקבלו אותי?"
 "אולי אממ... אולי אין להם כרגע עמדה המתאימה לכישורייך."
 איתן התרגז. "אבל אין לי כישורים!"
 "אז אולי הם צריכים מישהו שאין לו כישורים בתחום אחר."
 "בשביל להיות מתדלק?!" התפלץ.
 מר לונדון החל להתרגז.
 "תקשיב לי טוב." הוא אמר בתקיפות. "אין לי משרה אחרת לתת לך. לא כסוכן מכירות בעיר אחרת ולא בחברת הבת שלנו כעובד תחנת דלק."
 "בינג. בינג." השמיע המכשיר.
 בזריזות ידיים נטל מר לונדון את קופסת הפלסטיק שנחה על השולחן, שפך את אצבעות הבשר המיושן שהיו בה לכל עבר, והפך אותה מעל המכשיר. מבודד את המטרד.
 "אני מתחנן מר לונדון. אני סובל בדה-נאדה! לוקח לי יום שלם להגיע ולחזור, חם שם בטירוף והאנשים אפילו יותר עקומים מהרחובות." דמעות קטנטנות החלו להצטבר בתחתית עפעפיו. "אני לא רוצה לחזור לשם יותר, אני מתחנן..."
 "תראה איתן... כל זה מאוד מעניין..." מר לונדון הותש סופית. "אבל לא אותי." הצורך לבצע את תפקידו למשך מספר דקות שלמות שבר את רוחו. "עכשיו תצא לי מהמשרד."
 "אני לא חוזר לדה-נאדה!" מחה איתן את דמעותיו.
 "אז אתה לא משאיר לי ברירה חוץ מלפטר אותך כאן ועכשיו." הודיע מר לונדון בתקיפות.
 "בינג." עמום וחלש יותר בקע דרך דפנות הקופסא.
 
 כולם ידעו שעם מינויו המפוקפק קיבל מר לונדון מכסת פיטורים מוגבלת, שלושה רבעים מעובדי החברה, מכסה אשר השכיל לנצל כליל ביומו הראשון כאשר הבין שככל שיהיו בחברה פחות עובדים כך יידרש לנהל פחות.
 
 "אבל..." קולו של מר לונדון איבד מעוצמתו. "אני מוכן לוותר לך הפעם אם תצא לי עכשיו מהמשרד."
 איתן הביט בו במבט כועס ולא זז ממקומו.
 "בבקשה..." היה זה תורו של מר לונדון להתחנן. "תצא לי מהמשרד... יש לי עוד הרבה דברים לעשות היום."
 "בינג." עמום נשמע מתוך קופסת העטים. מר לונדון הניף אותה במהירות והחל להכות באמצעותה על גבי המכשיר.
 "אני לא חוזר לשם!" הכריז איתן בשנית.
 "אין ברירה. זה גדול ממני."
 "בי... " צפצופו של המכשיר הקטן נקטע שעה שמעגליו הפנימיים קרסו. "דזז..." נשמע ברקע, לצד אורות זעירים ולאחר מכן נדם המכשיר.
 איתן ניער מבטו מהמחזה "אני לא מאמין שפעם חשבתי שאתה מתאים לתפקיד."
 "ואני פעם חשבתי שאם אתעלם ממך מספיק אתה תעזוב כמו אשתי השנייה." הוא שלף טבעת מאחד מכיסיו והטיח אותה על השולחן.
 איתן חטף את הטבעת בזריזות מרשימה ונמלט מהמשרד. "אתה תקבל אותה בחזרה רק כשתעביר אותי." הוא הכריז דרך הזכוכית.
 לונדון נבהל. "את אשתי או את הטבעת?"
 
 
 
 צריך ביקורת אמיתית בלבד. אם למישהו לא נעים שיכתוב לי באופן פרטי
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 12 שנים ו-6 חודשים ... עט ועפרוןוואלה הסוף הרג אותי מצחוק.
 כתוב נהדר. הגיע הזמן לקרוא קצת משהו חדש בעסקי הספרות בעולם הזה.
 אהבתי בעיקר את המכשיר המוזר הזה. חייבים להמציא משהו כזה, זה אדיר.
 קליל, משעשע ותוקף את המציאות.
 אני לא יודעת לגבי ביקורת בונה או לא. תדבר עם עורכים של הוצאות.אם אתה יכל ליצור קשר עם סופרים, אז זה בכלל טוב.
 קח בחשבון שאתה לפני דרך שהיא לא פשוטה בכלל. תשיג לעצמך שריון טוב.
 אני ממש אשמח לקרוא את ההמשך!
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 12 שנים ו-6 חודשים היי ... didi77ממש כייף לדעת שיש אנשים שאוהבים את הסגנון הזה
 חשבתי פעם על ליצור קשר עם סופרים אבל אני לא מכיר מישהו שיתחבר לסגנון, אז אם את מכירה אשמח לשמוע.
 בכל מקרה בהמשך אני אשלח לך פרקים אחרים
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 12 שנים ו-6 חודשים ... עט ועפרוןתיצור קשר, ומקסימום תבקש המלצה על סופר או עורך שכן מבין ויודע את הסגנון הזה.
 אני מאמינה שלא חסר אנשים, רק תחפש אותם. שוב, במקרה הכי גרוע תבקש הפניה..
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
 
- 
	
 
- 
	
- 
	לפני 12 שנים ו-7 חודשים ביקורת דוידיבתור פרק זה חביב וכתוב היטב, אם כי כמובן לא לגמרי ברור כי כנראה זה פרק מהאמצע, עכ"פ קשה להגיד משהו, מאחר ומדובר בפרק או יותר נכון עמוד או שנים מתוך ספר, אי אפשר להגיד משהו משמעותי על ספר לטוב או לרע על סמך שני עמודים.
 עצתי חפש לך מישהו שאתה יכול לסמוך על חוות דעתו (הן הספרותית והן שיהיה אוביקטיבי) ותן לו לקרא את מה שכתבת, בהנחה שכתבת ספר, אם לא סיימת, נו... אז אני לא יודע אם יש טעם להראות.
 זה פורום טוב יחסית ובכל זאת נראה לי שלא זה המקום לקבל חוות דעת מקצועית לטוב או לרע, חפש אנשי מקצוע, אנשים שיודעים ספרות וכו...
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 12 שנים ו-7 חודשים על זה אני תקוע. חשבתי למצוא איש מקצוע פה לחוות דעה didi77כי אני לא מכיר אף איש מקצוע אחר.. וזה כבר שנים מעלה אבק.
 אתה אומר שבפורום הזה לא אמצא מישהו שיכול לעזור לי?
 וכן, סיימתי לכתוב את הספר, או לפחות את הגרסה הראשונה
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 12 שנים ו-7 חודשים בכללי דוידילמען הסדר הטוב, הז'אנר הנ"ל הוא לא בדיוק פופולרי בארצנו הקטנה, הסכויים למכור משהו כזה...
 גם בהנחה שהוא מאוד טוב קלושים, יש כמה הוצאות קטנות שמתמחות במד"ב ואליהן הייתי פונה.
 אתה יכול לשלח לי בפרטי ונדבר...
 בכל מקרה אני ממליץ לך להראות לכמה שיותר בני אדם שאתה מכיר ויכול לסמוך על טעמם וגם שיהיו אוביקטיביים, לא אמא שלך.
 באופן כללי עריכה ובוודאי עריכה מקצועית אף פעם לא הזיקה לשום איש.
 ישנן גם סדנאות כתיבה לכותבים מתקדמים, אולי כדאי לפנות אליהן?
 
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
 
- 
	
 
- 
	
- 
	לפני 12 שנים ו-7 חודשים חביב ביותר :-) מזכיר לי קצת את מדריך הטרמפיסט בסגנון... מה שהייתי משנה זה נירקצת פחות "אמר איתן" או "אמר מר לונדון" - סה"כ זה דיאלוג והקוראים כבר יודעים את זה..
 
 אבל סה"כ - אהבתי את הראש!
 
 בהצלחה!!
 
 ושים עוד פרקים...
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 12 שנים ו-7 חודשים יטופל! אבל יש לך עצה איך להתקדם הלאה? didi77אני מחפש מישהו שידע לקרוא עוד (כמה שהוא ירצה) ויתן חוות דעה אמיתית/מקצועית. כי לדעתי זה לא ממש טוב ואני לא יודע איך להתקדם
 לצערי אני לא מכיר אף אחד כזה
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 12 שנים ו-7 חודשים הםםם... אני לא מומחה גדול. מה שהייתי ממליץ לך זה נירלקרוא את הפורום "הוצאה לאור" פה באתר מההתחלה ועד הסוף (ובסבלנות!) ואז לראות אם אתה רוצה לשלוח ישר להוצאות לאור או לעבור עוד שלב של לקחת עורך חיצוני שיעבור וישפר ביחד אתך את הספר לפני שאתה שולח להוצאות. זה בעצם מישהו שיכול לתת חוו"ד מקצועית.
 
 אם תשים פה באתר עוד פרקים תקבל מילות חיזוק ועידוד פה ושם או שתיקה רועמת... בכל מקרה באמת פה זו לא המדיה לעבור על ספר שלם ולקבל תובנות אמיתיות על איך לשפר את סגנון הכתיבה.
 
 בכל מקרה - היזהר מלשלוח להוצאות קטנות שיחזרו אליך מיד עם שבחים והילולים ויסכימו מיד תמורת סכום צנוע של שלושים אלף ש"ח להוציא את הספר :-]
 
 הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה- 
	לפני 12 שנים ו-7 חודשים תודה didi77
 
- 
	
 
- 
	
 
- 
	
 
- 
	
 
		 
		 
		