פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 12 שנים ו-4 חודשים צפירה. אנונימית~!

  בס"ד
  
  צפירה,
  שתיקה,
  רגע של מחשבה.
  עצירה,
  הפסקה,
  רגע של דומיה.
  
  דקה אחת,
  מוקדשת,
  לזיכרון.
  רגע אחד,
  מייחדים,
  ליגון.
  
  תפילה,
  שתוקה,
  ללא מילים.
  תחינה,
  אילמת,
  ללא צלילים.
  
  הגוף מתוח וזקוף,
  הידיים לצידי הגוף,
  הרגליים צמודות.
  הגוף מתוח ואיתן,
  הראש מושפל ומורכן,
  והעיניים עצומות.
  
  הצפירה נגמרת,
  העיניים נפקחות,
  הרגליים משתחררות.
  הצפירה מסתיימת,
  השיחה מתחדשת,
  התפילה נפסקת.
  
  והחיים חוזרים למסלולם,
  כאילו דבר לא קטע אותם
  והעצב מתמוסס ונעלם.
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 12 שנים ו-4 חודשים דווקא מוּמוּ

    

    מוּמוּ

    סבתא שלי לא מרשה לנו להרכין ראש בצפירה.
    היא אומרת שהם לא הצליחו לנצח אותנו.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 12 שנים ו-4 חודשים :( גברת פלפלת

    

    גברת פלפלת

    בעולם שבו רוע לא חסר, דקה דומיה ויום שלם של מחשבה עדיפים על דקת שימחה ושנים של אבלות.
    אבל יפה כתבת, יפה ונכון.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.