יום אחד תתבגר-
כך אמרו לי.
תתאכזב, תתיישר,
תתמתן, תתייאש.
אתה תמים, ילדון,
כך אמרו לי.
חכה שתגיע לקצה הקרחון.
אתה תמים, ילד, חמודון.
אז, בלב קיננה,
איזו תקווה:
שאתבגר,
במהרה;
שאולי כבר אבין
את סוד החיים,
ולא אשאר-
במשחקים טיפשיים.
אך ביום שמשי
ונפלא,
התעוררתי.
חייכתי.
חוויות האתמול
עלו במוחי,
הציפו הכול
באושר שמיימי.
חדוות החופש,
הרגש הלוהט,
הצחוק הכובש,
הרצון המלהטט.
אז, בלב ניגנה-
איזו תפילה:
א-לי, א-לי,
שלא אתבגר לעולם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה