אני עשויה ממתכת ומזכוכית.
אני מראה.
כשתחייך אלי, אני אחייך חזרה.
אני מראה.
כשתבכה מולי, אני אבכה גם.
אני מראה.
אתה תשען עלי, אשען עלייך.
אני מראה.
אתה תראה לי שמלה יפה, אני אהיה יפה כמוה.
אני מראה.
אם תצעק עלי, אצעק עלייך חזרה.
אני מראה.
אם תשבור אותי, אני אנפץ גם אותך.
אני מראה.
אבל אני לא סתם מראה.
אני שברים ישנים שניסית להדביק.
אני מראה.
אני עיוות של המציאות שלך.
אני מראה.
אני שחורה יותר, מטונפת.
אתה תראה לי ילדה רזה, אראה לך שמנה.
אני מראה.
אתה תראי לי לכלוך, אראה לך כתם גדול.
אני מראה.
ונמאס למראה שאני.
אני מראה.
והפעם אני נופלת עלייך.
אני מראה.
ויש לי הרבה יישויות.
אני מראה.
לפעמים ממרקים אותי.
אני מראה.
וכשעושים זאת, המציאות יפה יותר.
אני מראה.
ולפעמים שוברים אותי, ומצפים שאתקן.
אני מראה
ואני לא מסוגלת להדביק לבד.
אני מראה.
ואני לא חפץ.
אני מראה.
ולא תשנה אותי.
אני מראה.
וגם אני יכולה לשבור מראות.
אני מראה.
אצלך, חלל ריק.
אני מראה.
רק את הריק שלך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
