פרק 3
הנסיעה לא ערכה יותר מ-10 דקות. עידן קנה את האופנוע בסוף החופש הגדול מהכסף שהשיג מעבודתו במוסך השכונתי שעבד בה במשך שנה. מהכסף שנשאר קנה 2 סטים של קסדות ומעילים. סט שחור לו וסט סגול ל מיה. היא אהבה לרכוב עם עידן על האופנוע. כך היו מגיעים כל בוקר לבית-הספר, וחוזרים כך הביתה. עידן היה גדול ממיה בשנתיים והיה גאה בה, גם כשהוריו היו מאוכזבים ממנה.
"טוב, חנות שמלות ערב. איפה היא?" שאל עידן.
"קומה שנייה, ליד חנות הממתקים" מיה חייכה. היא ידעה מה תהיה תגובתו של עידן.
עידן חייך. "בחרו אחלה מיקום."
הם עלו במדרגות הנעות לקומה השנייה.
"אולי קודם נלך לחנות הממתקים?" שאל עידן בתקווה.
"בסדר, אבל אנחנו לא קונים את כל החנות. פעם שעברה הקאת הכל"
"יופי," אמר, "עכשיו הרסת לי את כל התוכניות."
השניים נכנסו לחנות, קנו כמה שוקולדים ויצאו. לאחר שגמרו לזלול (או שמע עליי לכתוב 'גמר') נכנסו לחנות בגדי הערב.
"מה אתם מחפשים?" שאלה אותם מוכרת חביבת פנים. "שמלת נשף לעלמה? או שאולי חליפה לנער?"
"שניהם, גבירתי" ענתה מיה בנימוס.
" טל! בוא הנה!" קראה האישה אל מעבר לכתפה. נער הופיע מבין המדפים ונעמד ליד האישה. מיה זיהתה אותו מיד.
"היי" אמר טל למיה.
מיה רק הנהנה קלות.
האישה אמרה משהו לטל משהו, ובנתיים מיה דיברה עם עידן. "זה החבר לשעבר של רותם" לחשה.
"ברצינות? הוא? היא שווה הרבה פחות" אמר תוך גיחוך.
"קצת כבוד, עידן. היא בכל זאת בת-דודה שנייה שלנו" אמרה בקול מטיף.
"את עדיין שווה יותר ממנה" אמר.
מיה פתחה את פיה לענות לו, אך האישה חזרה אליהם.
"לך איתו," אמרה. "ואת, בואי איתי."
מיה ראתה את עידן הולך אחרי טל, והיא הלכה אחרי האישה. היא הובילה את מיה בין המדפים, עד שהגיעו לשמלות הערב. השמלות היו ממוינות לפי מחירים.
"את כבר יוגעת מה את רוצה? ודרך אגב, קוראים לי רינה" היא חייכה.
"אני רק לא רוצה משהו יקר מידי" אמרה מיה בקול שקט וביישני.
"אני מבינה שאת לא מהבנות הבזבזניות האלה" רינה המשיכה לחייך. "יש לך מזל. בדיוק היום הגיעה שמלה מושלמת ממש, והיא די זולה. יש לנו רק אחת כזו, והיא מהממת."
רינה הלכה למתלים עם התוויות הזולות יותר. היא שלפה מבין השמלות שמלה ורודה בהירה. היא נתנה למיה את השמלה והובילה אותה לתא מדידה. "אני אחכה כאן" אמרה.
מיה נכנסה לתה והתלבשה. כשיצאה הסתכלה במראה. השמלה הייתה מושלמת. צידה העליון הימני היה כמו חולצה ארוכה שחושפת את הכתף, וצדה העליון השמאלי היה כמו גופייה. באזור המותניים הייתה חגורה בצבע ורוד כהה ומשם השמלה שפעה עד הברכיים. פשוט מושלמת.
בין המדפים שמאחוריה נשמעו צעדים, ודרך המראה ראתה את אחיה מתקרב, לבוש בחולצה לבנה, חליפה שחורה, מכנסיים תואמים ועניבה כחולה עם טוויטי. מיה נשכה את שפתה כדי לא לצחוק. אחריו הלך טל.
"זה מהמם, חוץ מהעניבה עם הטוויטי. תחליף אותה" אמרה מיה. אבל היא לא הייתה בטוחה שהקשיב.
"תעשי לי סיבוב" אמר עידן בחיוך.
מיה הסתובבה במקומה. חיוכו של עידן התרחב.
"בסדר, את לוקחת אותה. תחליפי חזרה ואז בואי לעזור לי למצוא עניבה" אמר, עדיין בחיוך.
מיה חייכה, הסתובבה והלכה לתא. לאחר שהחליפה בגדים, ביקשה מרינה שתוביל אותה לחליפות הגברים, כדי שתוכל לעזור לאחיה. לאחר שבחרה לו עניבה אפורה, הלכו לקופה וכשיצאו מהחנות הייתה השעה כבר 20:07. עד תחילת הסרט ישבו השניים על המדרגות המובילות לאולם הקולנוע ודיברו. הם רצו לקום ולתפוס את מקומם, אך לפתע שמעו קריאה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
