אנשים תמיד אמרו,
שזה בסדר לבכות.
ואז בהו בי ברחמים כשבכיתי.
אנשים תמיד אמרו,
שאני צריכה לשתף.
ואז פשוט לא הקשיבו.
אנשים תמיד אמרו,
שאני צריכה להיות עצמי.
ואז נרתעו ממי שאני באמת.
אנשים תמיד אמרו,
שבדידות היא דבר כואב.
ואז השאירו אותי להתמודד איתה בעצמי.
אנשים תמיד חשבו,
שהם מושלמים, יודעי כל,
לא שמים לב לאטימותם התמידית.
לטעויות.
אני תמיד חשבתי,
שאולי הם לא יכולים לראות את הטעויות.
ואז הסתכלתי על עצמי.
וראיתי שצדקתי.
שזה בסדר לבכות.
ואז בהו בי ברחמים כשבכיתי.
אנשים תמיד אמרו,
שאני צריכה לשתף.
ואז פשוט לא הקשיבו.
אנשים תמיד אמרו,
שאני צריכה להיות עצמי.
ואז נרתעו ממי שאני באמת.
אנשים תמיד אמרו,
שבדידות היא דבר כואב.
ואז השאירו אותי להתמודד איתה בעצמי.
אנשים תמיד חשבו,
שהם מושלמים, יודעי כל,
לא שמים לב לאטימותם התמידית.
לטעויות.
אני תמיד חשבתי,
שאולי הם לא יכולים לראות את הטעויות.
ואז הסתכלתי על עצמי.
וראיתי שצדקתי.