יושבת בשדה על עשבים ירוקים,
מעלי עננים ושמיים כחולים ,
ומחשבותי הנודדות שטות למרחקים,
נזכרות בכל מיני עולמות אחרים.
אל מול עיניי אני רואה את הדברים,
אלו להתקיים כבר לעולם לא יכולים.
והדמעות כה רבות,
על לחיי הן זולגות
בשדה מרעה נטול כבשים,
כשאני יושבת וחושבת על המתים.