בס"ד
סקרנות
פעם אחת היה שיר.
והשיר הזה היה יפה כל כך, שאנשים שעברו לידו היו חיבים לעצור ולשמוע. השיר נהג לטייל מכפר לכפר, מעיר לעיר, ולהשאיר בית, או פזמון.
בכל מקום שעבר, הוא מילא את המאזינים באושר ובתקווה. לפעמים הוא היה שר לקהל שלם, ולפעמים לזרזיר אחד עצוב.
ויום אחד, בעיר אחת, קם איש סקרן אחד. והוא החליט לגלות מאיפה השיר בא. הוא התחיל לעקוב אחרי השיר, כדי להגיע למקור שלו. בשביל זה הוא היה צריך לחצות מדבריות, והרים, ימים ויערות. בכל מקום שהשיר היה, הוא היה שם. והוא כתב את המילים שהשיר שר,וערך עליו מחקרים.
יום אחד, כשקם בבוקר, שמע את השיר על פסגת אחד ההרים. הוא התחיל לטפס על ההר. לאט לאט, צעד צעד. על פסגת ההר הוא ראה בית. גינתו היתה מוזנחת. עץ מיואש עמד בחוץ. זה היה המקום בו נוצר השיר. האיש נכנס לבית. בפנים הוא ראה איש זקן, עם עיפרון ביד. והוא כתב וכתב, במחברת שניצבה על שולחנו. הוא התקרב והתקרב, אך הזקן לא הבחין בו. עוד צעד, ועוד צעד. פתאום הזקן הזדקף, והסתכל על האיש בעיניים גדולות ומבוהלות ובפנים חיוורות. והשיר הפך מהיר יותר ופראי יותר. והוא משך וטלטל את הזקן. השיר הסתובב והסתבך, ודהר קדימה בעוצמה. פתאום השיר נעצר. וכשהוא נעצר, הזקן מת.
והשיר מת ביחד איתו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
