ילדה מפונקת, זוהרת באור הזרקורים, בוהקת לאורו של פנס.
את מתנשאת לגובה, מעל כולם, צעד לפני כולם.
מנצחת בכל תחרות, טובעת בעושר ותהילה.
מילים חדות כתער בוקעות מלשונך ואת יכולה למוטט עולמו של אדם על כנו אם הוא מעריץ אותך מספיק.
כוכבת, את שמך אפשר לפגוש על שלטים, על מודעות, בטלוויזיה, ברדיו.
עולמך מלא בטוב, ביופי, בשופע. לא ידעת רע מאודך ואת קיימת רק כדי לעשות רע לאחרים.
אבל את יודעת מה?
לא אכפת לי.
לא אכפת לי מה את חושבת, מה את רוצה לומר, אילו מילים שעומדות על לשונך ייפגעו בי.
כי את רק קליפה חלולה בלי תוכן, רק ילדה קטנה בשדה של מבוגרים.
את לא יודעת מה את אומרת, את לא יכולה לקרוא את המחשבות שלי, אין לך שום סיכוי להשיג את הגבול ולגרום לי לאבד את עשתנותי.
הקהל אוהב אותך; אני לא יודע למה, אני לא רואה טעם לאהבה חסרת משמעות, בהופעות את מעיפה חיוכים נוצצים לכל עבר שאת לובשת תלבושות צמודות וחשופות מידי לגילך, האנשים התדרדרו אם זה מה שהם מנסים למכור.
פעם שרת לפחות על משמעות, עכשיו כל שיר חדש קשור לאהבה על פי מראה, לריקוד, ולכישרון, להתנשאות על כמה שאת יותר טובה. מגעיל.
את חיה לך חיים כפולים; על הבמה את מחוייכת ושלווה, מקסימה, נחמדה.
מאחורי הקלעים את מפלצת.
את שקועה באומללות שאת גורמת לאחרים ומתפלאת למה הם לא מתקרבים.
ניסיתי לעזור לך. כמה ניסיתי. ואת שתקת והיית עיוורת למאמצים שלי, התעלמת.
אני תוהה אם זאת בורות או בגלל שאת באמת רוצה לשקוע במסכת אומללות תמידית.
אולי הילדה המפונת מאחורי הקלעים תוכל לענות לי. יום אחד אני אמצע תשובה.
עד אז אחכה ואצפה בך.
כי זאת את מאחורי הקלעים שבטוחה שאף אחד לא רואה, אף אחד לא שומע, ואף אחד לא יודע.
אבל אני יודע ומכיר אותך. המפלצת שמאחורי הקלעים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
