"וואו, את באמת לא נראית טוב על הבוקר." מלמל לאונרד מבין הפרווה שלו.
ססיליה נעצה בו מבט. "אתה יודע, בצורת חצי הזאב שלך אתה נראה יותר טוב משאתה בתור בן אדם."
"אאוץ', השתווינו." לאונרד קפץ על רגליו.
ססיליה הביטה בלאונרד. ואז בעץ צידו. ואז שוב בלאונרד.
"למה עקרת עץ מהמקום שלו?"
"מתוך שינה, כנראה." מלמל.
היא זקפה גבה ופרצופה הצחיק אותו. ואז היא הזעיפה והוא התחיל לצחוק חזק יותר.
"אז מזל שהקשבתי לעצה שלך וישנתי רחוק ממך."
"לצערך זאת הייתה ההזדמנות האחרונה שלך למצות את זה."
"מה זאת אומרת?"
"היום אנחנו עוברים את המרחק בין הטריטוריה של בני האנוש לטריטוריה של הזאבים. היא מלאה באנשי זאב. כל בן אנוש שהתקרב לשם הותקף."
ססיליה שילבה ידיים. "אתה מתכוון ל'יער אלף הניבים'?"
"זה השם האנושי שלו. השם הזאבי שלו הוא 'בימת דמעות הדם'."
"'בימת דמעות הדם'? למה?"
"את לא רוצה לדעת."
היא נשכה את שפתיה אבל לא הגיבה. עוד קצת והסקרנות שלה תפוג. רק עוד קצת...
"קדימה, תעלי עלי." אמר ורכן לצידה.
היא לקחה מבט אחרון בסביבה, בצד המואר של היער. שארית הדרך תהיה אפלולית ומכוסה בראשי עצים. כך ידעה.
חושך. חושך. חושך. רק אפור נגלה מעליהם. צלליות מטרידות של עצים הסתחררו מולם כשאדמונד דוהר ביער במהירות שיא.
"כבר לילה." לחשה לאוזנו של אדמונד. "למה אנחנו לא עוצרים?"
"מסוכן מידי." אמר לה בקול גס, בין נהמה לקול צלול, אנושי. "זאבים לא חסים על הישנים."
"אפילו אם הם חלק מעדר הזאבים?" שאלה ססיליה בסקרנות.
"יש כמה עדרים של זאבים. וחוץ מזה, אני לא חלק משום עדר."
ססיליה זקפה גבה אוטומטית. "למה?"
"אני רואה שאת אוהבת לחקור. זה לא עניינך - "
" - 'את לא רצה לדעת' בלה בלה בלה." חיקתה אותו ססיליה בקול ילדותי.
"תקשיב לי טוב, אדון זאב." היא אמרה ומשכה בשערותיו, מתייצבת על גבו בעמדה מוזרה בעוד הוא נעצר מהריצה. "אם אתה לא תתחיל להביא לי תשובות אני אפסיק לשטף פעולה, מובן?"
הוא תפס בידה וכמעט ריסק אותה. הוא השליך אותה מעליו כמו בובה. "את לא תתני לי פקודות, את רק בת אנוש. בת אנוש מסכנה שאין לה מושג, אפילו שמץ, עם מי היא מתעסקת."
היא נחתה על הרצפה בקול ריסוק מטריד והוא התנער בצורה מוזרה וחזר לעצמו.
"מצטער. הטבע הזאבי." הוא משך בכתפיו והרים אותה בתנועה חלקה.
"היי! תוריד אותי!" קראה כשגילתה את גופה על כתפו, ראשה כלפי מטה, מיטלטל ופוגע בגבו. בכלל פלג גופה העליון כולו היטלטל במורד גבו.
פלג גופה התחתון היה מקופל ככה שלאונרד תומך ברגליה לא ליפול כשהן מכוונות לבטן שלו.
"סתומה! אל תצעקי, אחרת - " הוא נעצר וריחרח את האוויר. "אני מריח זאבים."
הוא התחיל לרוץ במהירות שיא.
"מה? אדמונד?!" צעקה ססיליה בעודה מיטלטלת. "זאבים? למה?"
"לא הבנת את זה עדיין?! הצעקות מושכות זאבים!" סינן לעברה חרש.
"אוי. סליחה. השמיעה שלכם מחודדת. אופס." אמרה כבדרך אגב.
"וחשבתי שאת חכמה עוד איכשהו מכל החקירות שלך. כנראה שזאת סתם חטטנות."
"הי, זה לא זה, אני סקרנית מאז ומתמיד."
"עדיף שאני לא אתנגד ואגרום לך לצעוק שוב. זה כל מה שחסר לי." הוא מלמל בינו לבין עצמו וזה זה נדמה ששתק.
מיותר לציין שלאונרד המשיך לרוץ במהירות שיא וססיליה הייתה מהופכת על ראשה. "סילבר, אני מרגישה איך הדם עולה לי לראש. בבקשה תפסיק. כואב לי."
"תפסיקי לקרוא לי סילבר." סינן ונעצר. מפחד לטלטל את גופה ולפגוע בה. הוא סובב אותה בעדינות והרכיב אותה על גבו.
מבין העצים הופיעו שני זאבים שחורים. הם נעצו בלאונרד עיניים זהובות. והוא כופף את רגליו בעוד הם המשיכו לרוץ לעברו.
הוא קפץ בצורה מרשימה לעבר אחד הענפים ומשם צבר תאוצה והמשיך לקפוץ. ססיליה השתתקה ותפסה בחוזקה בידיו. מפחדת ליפול.
והזאבים עוד רודפים אחריהם, למטה, חושקים ניבים ומביטים בלאונרד בשנאה יוקדת.
לאונרד זינק שוב ושוב בין הענפים, הוא התקדם במהירות מרשימה. אבל הוא התחיל להתנשף בכבדות, כנראה כל הריצה והקפיצות כבר היו מחוץ ליכולתו.
אבל למה הוא המשיך לקפוץ? למה הוא לא נתן להם לנוח על עץ ולשמר כוחות? ססיליה תהתה למה.
הוא גנח בעייפות, רגלו עמדה להגיע לעבר הענף הבא. אבל הוא פלט אנחה ורגליו לא עמדו במאמץ, הוא התחיל לקרוס והחזיק בענף בידו. תשוש ממאמץ.
הוא בקושי הצליח לשים לב שמגעה של ססיליה לא על ידיו יותר. הוא טיפס בצורה קלה על הענף והביט מטה, הספיק לראות את ססיליה נוחתת אל הזאבים.
לאונרד סינן קללה וקפץ מטה, אבל בין הזאבים, יודע שאם הוא יתקוף אותם שהוא בצורת חצי הזאב שלו שניהם יהפכו לחצאי זאבים.
קול צרחתה של ססיליה הספיק להישמע, הם ניסו לאכול אותה. ריח של דם חילחל לאפו.
לא. לא. הוא לא ייתן לריח הזה להשפיע עליו...
הוא העיף זאב אחד מעל ססיליה והספיק לראות את גופה שותת הדם.
ואז נשמע ירייה. ועוד ירייה. שני הזאבים נחתו מתים על האדמה מפגיעה מדויקת בראש כל אחד מהם.
לאונרד נחת על ברכיו והביט בפניו המוכרות. "אמא זאב..." מלמל בקול תשוש.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
