היא הייתה ילדה קטנה כשהם מתו והשאירו אותה שם לגמרי לבד. אף-אחד לא ידע שהיא עוד חיה. מבחינת העולם כולו כולם מתו, שלושתם. אבל היא הייתה חיה, בקושי. היא בכתה בצווחות של כאב ופחד, בקושי תינוקת אבל היא ידעה שכנרא סופה קרוב.
הוא היה שם לגמרי במקרי. הוא הלך להרים כדי לחקור את ההשפעה של גובה ההרים על האדמה הצימחיה ודלילות האוויר. הוא שמע את הצרחות מרחוק ותחילה חשב שדמיין. הוא עקב אחרי הצליל בפחד מסויים, אולי בגלל שההיסטוריה שלו לא הייתה ידידות איליו בכל מה שקשור לצרחות במקומות לא צפויים, אבל הוא הכריח את עצמו להמשיח ללכת, מישהוא צריך אותו והוא חייב לעזור לו. הוא עקב אחרי הצרחה ולרגע היה מופתע כשראה את המקור שלה. ילדה קטנה, תינוקת שוכבת על האדמה, לבדה. 'הוריה בטח בקרבת מקום..' חשב. ישב על ידה על האדמה וחיכה. ביינתים הוא ניסה לגרום לילדה להפסיק לצרוח.
"הרגעי. הכל בסדר." חזר ואמר בעודו אוחז בה בזרועותיו. אך התינוקת לא שתקה אף לרגע, הוא כשלעצמו לא יכל לומר שהוא רגוע ממנה. השמש שקע והוא החל להאמין שהתינוקת ודאי רעבה. הוא הוריד את תיקו מגבו והוציא כוס של מרק חמים. הוא קירב את המרק לילדה והיא שתתה בזהירות.
"איפה הורייך ילדה?" שאל בשקט. אבל זו הייתה צעירה מאוד ולא ידעה לדבר, לפחות לא בשפתו. כשהילדה סיימה לשתות, לקח אותה האיש ובעודו חובק אותה לגופו, הלך לחפש את הוריה. נראה שעברו שעות ארוכות והאיש לא מצא דבר. אך לפתע שמע קול עורבים. הוא עקב אחרי הקול ובידיו הילדה שנרדמה כבר. לפתע עצר, תחילה לא הצליח לעקל את אשר רואות עייניו. שני אנשים, שכבו על הרצפה, חסרי כל רוח חיים. הוא הסית את ראשו מייד אבל ממה שהצליח מוחו לקלוט היה דמיון רב בין הגבר והאישה לבין הילדה הקטנה. הם היו בודאי הוריה. הוא צעד לאחור והחל לרוץ. התינוקת לא התעוררה. הוא רץ לביתו שהיה בתחתית ההר. החושך כבר ירד אבל הוא ידע את דרכו היטב גם בחשכה. הוא פתח את דלת הבית בתריקה ואישתו, סילביה, באה איליו בבהלה.
"ג'ון!" צעקה "איפה היית?!" ואז שמה לב לנוכחות התינוקת הישנה. "מי היא?" שאלה בעדינות.
"אני לא יודע." אמר לאט. "הוריה מתו, ראיתי אותם מתים, על ההר, הייתי חייב לקחת אותה."
"איך קוראים לה?" שאלה סילביה.
"איך את רוצה שיקראו לה?" שאל.
"בויזי, שם מצאת אותה."
עם חלוף השנים בויזי גדלה ונהיתה לה לנערה, אחותה הגדולה הייתה לה לחברה קרובה והחיים נראו טובים, ביינתים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה