shubi120

shubi120

בת 19 מתל אביב יפו

אני ילדה קטנה בעולם גדול, מלא אנשים כמו גרגרים של חול.



» דירגה 29 ספרים
» כתבה 7 ביקורות
» יש ברשותה 28 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 5 שנים ו-7 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 4 חודשים
» קיבלה 28 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» רשת הספריות העירוניות בתל אביב - יפו

» מדף הספרים (4 מתוך 28)
ביקורות ספרים:

מוצגות 7 מבין 7 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

הייתי כבר מאוהבת בסידרה כשקניתי אותו. בהתחלה, עוד בימי הספר הראשון, הסוף המפתיע התריד אותי. אבל אחרי שני ספרים והרבה חפירו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-2 חודשים


הספר הכל-כך מעניין הזה הוא רק ההתחלה, ההתחלה של סדרה מושלמת של ספרים!! הסדרה הכל-כך מרתקת הזאת מתחילה בילד בן 12 שכרגיל (כמו ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים


קראתי את הספר לפני מספר חודשים והוא ללא ספק הספר הטוב ביותר בסידרה הראשונה! (בכל מקרה טוב מספיק כדי ליגרום לכולם לשנא אותי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים


קראתי את הספר לפני חצי שנה. הוא היה טוב מספיק כדי שאסיים לקרא אותו אבל, בכנות לא היה ממש למה או למי בסיפור להתחבר. זה סיפור ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


מה לעזזל?! שלום, אני כתבתי בתור תגובה לאריק אינשטיין מספר הארי פור 'מה לעזזל?!' אני רוצה שתדע שכתבבתי את זה מתוך הלם שיש דב... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים


קראתי את הסידרה פעמיים בשנה שעברה, באותה תקופה הייתי מרותקת למיטה עקב סיבות אישיות ומצאתי כי הסידרה העבירה את זמני בנעימ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-7 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

ובכן, יש לספר הזה רק ארבעה כוכבים מתוך חמש. ראיתם נכון. אמנם זאת קסנדרה שכתבה אותו, והספרים הקודמים שלה היו פשוט אדירים, א... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-3 חודשים


*סוף סוף ביקורת. חודשיים. חודשיים בלי ביקורות. גררררר.* אז אני חד קרן מאוד אופטימי. שמח. היפראקטיבי בצורה מדאיגה. אני לא אח... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-4 חודשים


אלוהים! מלאך מכני סוף סוף בארכיון של סימניה!!! ואני הראשונה שכותבת עליו ביקורת!! ווהוו!! אז מי שמכיר אותי או שקרא את אחת ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-8 חודשים


האהוב עלי מהסדרה ששמעתי שהוא יצא מהר גררתי את עצמי לחנות הספרים וקניתי מהר לא יכולתי להפסיק קראתי אותו שלושה ימים רצוף. ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-2 חודשים


זה אחד הספרים שהכי חבל לי לכתוב עליהם ביקורת רעה. למה? מסיבה פשוטה מאוד, כמות הפוטנציאל הלא ממומש. העלילה-נהדרת, הכתיבה - ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-4 חודשים


אני לא חושבת שרעד דומה לדמדומים. בכלל לא. הוא הרבה יותר טוב. ברמה הרבה יותר גבוהה. למרות שאין לי באמת משהו נגד דמדומים, וב... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-5 חודשים


shubi120 עוקבת אחרי
עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 5 שנים ו-2 חודשים
» טיפים (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-2 חודשים
» תודה =) (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-3 חודשים
» חיילת (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-5 חודשים
» יש המשך. (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-5 חודשים
» עכשיו יש.. (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-5 חודשים
» הילדה וההר -חלק 2- (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-5 חודשים
» תיקון טעות (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-5 חודשים
» אווווו...... (סיפור שכתבתי)
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

מי שרוצה טיפים לכתיבה או לתת טיפים לכתיבה מוזמן ללכת לקבוצה שלי ושל חברה שלי, לואיזה מונטון. אנחנו ניתן לכם טיפים ועצות על כתיבה ואם תהיו מעונינים תוכלו לתת גם עצות אחד לשני!

http://simania.co.il/group.php?groupId=525
נכתב לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"חיילת!" הוא קרא לי. "חיילת בואי הנה!" ניגשתי איליו בריצה מהירה. הוא החזיק נער חלש ופצוע, פניו חיוורות ומדיו מלאי דם. "קחי אותו למרפאה!" ציווה. "תישארי עימו שם עד שיחלים." הנהנתי בראשי והשענתי על כתפי את הפצוע.
"תודה לך, חיילת." אמר לי בלחש הפצוע. אך אני ביקשתי ממנו לא לדבר. סחבתי אותו על כתפי, רועד ומדמם. כשהגענו למרפאה, האחות באה אילנו, היא עזרה לי לסחוב את הפצוע ומדיה כמו מדינו, התלכלכו בדמו.שעות עברו, ישבתי שם והחזקתי בידו בעוד האחות הוציאה את הכדור מכתפו. כל הדבר נעשה בעוד הפצוע היה בהקרה מלאה. כשהאחות סיימה במלאכתה הסתובב אלי הפצוע ובקולו החרישי סיפר: "שמי ג'ון. מה שמך?"
"שמי לין."
"אזכור אותך לעד." הבטיח לי.

התעוררתי בביתי לצד היער.המלחמה עברה, אבל הזכרונות ישארו לנצח, ג'ון ישאר לנצח, הצלקות ישארו לנצח. הנהר הכניס קצת שלווה לחיי, אבל מצאתי את עצמי מתגעגעת לאדרנלין, מתגעגעת, אפילו, למלחמה, לדבר שבמשך שנים כה ארוכות כיניתי "הסיוט שלי". ג'ון נשאר איתי גם אחרי שהמילחמה עברה. הוא מזכיר לי שהכל אמיתי, זה הכל קרה. המשפחה החדשה שבנינו יחד תמיד תנסה להיות הקביים שלי, לתמוך בי כדי שלא אפול ואני ניסיתי להאחז. ניסיתי ללא הצלחה. היער אירח אותי כשלא היהלי כוח לעמוד עוד על רגליי. המלחמה עברה אבל אני נשארתי, אני מרגישה כל-כך לבד וג'ון לא יכול למלא את זה, לא את כל הבדידות הזאת. המשפחה היא הקביים שלי וכשאסתגל לזה, כשאתן לה לתמוך בי, הכל עוד עשוי להגמר טוב.


נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
צוהוריי יום שני, ערפל מיסתורי כיסה את ההר ואת אזורו. היה זה קיץ ושלא כהרגלו, היה קר מאוד, אפילו יחסית לסביבה של הר. אנשי הסביבה הרגישו איך לאט-לאט חודרת אפלה לתוך חייהם. האפלה, החושך והקור היו מלווים בדיכאון שחדר לחייהם של כל מי שגר וגדל באיזור. השמים נראו אפורים ביום ושחורים כנפט בלילה, אף לא כוכב אחד העז להפר את הדממה הזאת והירח שהיה מקור האור היחיר בלילב, לא נראה לעיתים אף הוא.
בויזי הרגישה את זה בא. היא לא ידעה מה, אבל היא ידע ששינוי כרב, הי אלא ידעה אם הוא טב או רע אבל קיוותה בכל ליבה שמשהוא, כל-דבר, יקרה. הדממה והחושך היו מספיק כדי להוציא כל-אחד שפוי מדעתו והשקט רק הגדיל יותר ויותר את המתח. השקט היה, כמובן, חיצוני בלבד. את המטח שחל בתוך כולם, כל גבר, אישה וילד יכלו להרגיש.
אותו היום, בצהריים כזכור, יצאה בויזי לאותו הר בו נפרדה מהוריה. היא הכירה היטב את הסיפור שסיפר לה ג'ון פעמים מאטות כל-כך. הוא ראה אותם מתים, לקח אותה והלך. מה קרה? למה? אף-אחד, אפילו לא ג'ון, לא יכל לספר לה. על ההר, הייתה האפלה מורגשת בימיוחד והערפל כמעט שלא נתן לה נראות את הדרך. אך היא ידע את הדרך גם לו היו עייניה מחוסות, שכן הלכה להר פעמים רבות כל-כך. כשהגיעה לבסוף למקום המדוייק בו קרה הכל, ישבה על אדמת ההר החומה-אפורה ובהתה אל עבר האפלה. עבר זמן, כפי שהזמן עושה, והשעה הייתה מאוחרת. לבוייזי לא הייתה כל דרך לדעת בגלל שהירח לא נראה והחושך נחח גם ביום, אותו הקיץ.
צליל חזק נשמע בלי מקור נראה לעין ובוייזי קפצה בבהלה. היה זה צליל משונה, בין בכי לצרחה. היא קמה על רגליה והביטה סביב בדממה. בוייזי הכלה לרדת בזהירות ובבהלה מן ההר. כשלבסוף הגיעה למטה, הכלה לרוץ על עבר ביתה. צל התנוסס אל מול הבית, מישהוא היה שם, מישהוא חיכה לה.
"איפה היית?" שאל קול מוקר ומודאג. זו הייתה אמילי, אחותה של בוייזי וביתו של ג'ון וסיבליה.
"הייתי בהר."
"את יודעת מה השעה? ההורים בפאניקה! למה את תמיד הולכת להר? המקום הזה מדכא, מלחיץ ויש בו משהוא מטריד בחושך."
"את יודעת למה אני הולכת להר." בוייזי עצרה למספר שניות. "הפעם, חשבתי ששמעתי מישהוא... מישהוא בוכה... וצורח."
"מה אמרתי? -מלחיץ. תקשיבי, אני לא עומדת להלשין עלייך. אני יכולה, אם את רוצה, לומר שהיית איתי בחווה. לי יש תירוץ שאני מוכנה לחלוק."
בוייזי רצה ונתנה לאמילי חיבוק. כשנכנסו לבית, ג'ון וסיביליה ישבו על יד שטלחן העץ המגולף בסלון.
"איפה היית?" שאלה סיביליה את בוייזי.
"היא הייתה אותי בחווה." שיקרה אמילי, בעודה קולעת את שערה האדמוני לצמה.
"אה.." נאנחה סיביליה. הלילה חלף במהרה, אבל בוייזי לא יכלה להפסיק לדאוג. הערפל והחושך לא היו הדברים היחידים שהדעיגו אותה. היא שמע צרחות. מה אם זה קורה שוב? מה שקרה להוריה? היא לא הייתה בטוחה שהיא תרצה לשוב להר איי-פעם, אבל לצערה הרב, ידעה שהיא חייבת לברר מה שמעה... הוריה, אולי הם לא מתו סתם. מה אם משהוא קרה? מה אם זה יקרה שוב? תמיד הייתה תחושה משונה לייד ההר, אבל עכשיו זה גובר. בוייזי הייתה חייבת לגלות מה קורה, מי צרח ולמה? למה כל קורה באותה הנקודה, על אותו ההר?
נכתב לפני 5 שנים ו-5 חודשים
עיינים. עיינים גדולות, צהובות ומאימות. הן היו בכל מקום איליו ברחתי. ואני רק ילדה קטנה, מה הייתי אמורה לעשות? המשכתי לברוח והן המשיכו לעקוב אחריי. הוא מצא אותי בצילו של העץ הגדול, בוכה. גבר בגיל החמישים.
"מי את?" שאל. אך אני רק הבטתי בו בעייני החדות. והוא ניסה שנית. "למה את בוכה?" לא ידעתי מה לענות. הייתי כל-כך צעירה. לא ידעתי מי אני, עברו חודשים מאז מישהוא קרא בשמי. לא רציתי לומר למה אני בוכה, פחדתי שהעיינים יבואו שוב. הוא הרים אותי על כתפו ולקח אותי איתו לתחנת המשטרה. הורי, כמובן, לא נמצאו ונוסף להם, לא נמצא שום קרוב משפחה אחר שיוכל לקחת אותי, אז הוא לקח אותי. גבר בגיל החמישים. במשך כל השנים, הוא טיפל בי כבביתו, נתן לי אוכל, משקה ושם. הוא קרא לי לוטם. אותו היום בו הוא מצא אותי, לא היה הפעם האחרונה שהוא ראה אותי בוכה, העיינים המשיכו לרדוף אותי. לילה אחד, כשהייתי כבר בת שש, חלמתי שוב את אותו סיוט מוכר. עיינים צהובות. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי און בסיוט או אפילו בהזיות. הן הגיעו, כעבור כמה שנים, לחיים האמיתיים שלי, מחוץ להזיות.

כשהגעתי לגיל ארבע-עשרה, כבר שכחתי אותן כמעט. כמעט והחלמתי. אבל אתה לעולם לא מחלים מהדברים האלה. אף פעם לא לגמרי... הם אף פעם לא נותנים לך להחלים מהם. בבית הספר, תמיד ראיתי מעבר, הרבה מאוד מעבר. תמיד הבנתי את החומר ליפני כולם, תמיד חיברתי חלקיי סיפורים לסיפור השלם והאמיתי לפני כולם ותמיד, ללא מאמץ, מצאתי את האמת לגבי אנשים. המורה החדש שלנו, הביט בתלמידים במבט חד כל כך, ובפעם הראשונה שהוא הביט בי, צמרמורת חדה עברה הגופי. העיינים שלו היו העיינים ההן. צהובות גדולות, חדות ומאיימות מתמיד, אבל רק עליי.
"מפלצת!" ניסיתי לשכנע את חבריי. אבל חבריי, חבריי שתמיד האמינו לי לא היו שם בשבילי שוב. סיפרתי להם שגדלתי לבד ברחוב בגלל העיניים האלה. שהם לקחו ממני את חיי, אבל חבריי לא האמינו לי הפעם. זה היה סיפור גדול מידיי בשבילם, מוזר מידיי... ומי יכול להאשים אותם? אין לי הוככה, אין לי מושג מי הוא או מה הוא וזה לא שאני יכולה לומר שאין לי הוככה אבל ראיתי אותו עושה משהוא מוזר... לא. עיינים צהובות כמו העיינים שרדפו אותי... זה כל מה שידעתי עליו


אני אמשיך בקרוב... אהבתם? סמיילי =)
נכתב לפני 5 שנים ו-5 חודשים
היא הייתה ילדה קטנה כשהם מתו והשאירו אותה שם לגמרי לבד. אף-אחד לא ידע שהיא עוד חיה. מבחינת העולם כולו כולם מתו, שלושתם. אבל היא הייתה חיה, בקושי. היא בכתה בצווחות של כאב ופחד, בקושי תינוקת אבל היא ידעה שכנרא סופה קרוב.

הוא היה שם לגמרי במקרי. הוא הלך להרים כדי לחקור את ההשפעה של גובה ההרים על האדמה הצימחיה ודלילות האוויר. הוא שמע את הצרחות מרחוק ותחילה חשב שדמיין. הוא עקב אחרי הצליל בפחד מסויים, אולי בגלל שההיסטוריה שלו לא הייתה ידידות איליו בכל מה שקשור לצרחות במקומות לא צפויים, אבל הוא הכריח את עצמו להמשיח ללכת, מישהוא צריך אותו והוא חייב לעזור לו. הוא עקב אחרי הצרחה ולרגע היה מופתע כשראה את המקור שלה. ילדה קטנה, תינוקת שוכבת על האדמה, לבדה. 'הוריה בטח בקרבת מקום..' חשב. ישב על ידה על האדמה וחיכה. ביינתים הוא ניסה לגרום לילדה להפסיק לצרוח.
"הרגעי. הכל בסדר." חזר ואמר בעודו אוחז בה בזרועותיו. אך התינוקת לא שתקה אף לרגע, הוא כשלעצמו לא יכל לומר שהוא רגוע ממנה. השמש שקע והוא החל להאמין שהתינוקת ודאי רעבה. הוא הוריד את תיקו מגבו והוציא כוס של מרק חמים. הוא קירב את המרק לילדה והיא שתתה בזהירות.
"איפה הורייך ילדה?" שאל בשקט. אבל זו הייתה צעירה מאוד ולא ידעה לדבר, לפחות לא בשפתו. כשהילדה סיימה לשתות, לקח אותה האיש ובעודו חובק אותה לגופו, הלך לחפש את הוריה. נראה שעברו שעות ארוכות והאיש לא מצא דבר. אך לפתע שמע קול עורבים. הוא עקב אחרי הקול ובידיו הילדה שנרדמה כבר. לפתע עצר, תחילה לא הצליח לעקל את אשר רואות עייניו. שני אנשים, שכבו על הרצפה, חסרי כל רוח חיים. הוא הסית את ראשו מייד אבל ממה שהצליח מוחו לקלוט היה דמיון רב בין הגבר והאישה לבין הילדה הקטנה. הם היו בודאי הוריה. הוא צעד לאחור והחל לרוץ. התינוקת לא התעוררה. הוא רץ לביתו שהיה בתחתית ההר. החושך כבר ירד אבל הוא ידע את דרכו היטב גם בחשכה. הוא פתח את דלת הבית בתריקה ואישתו, סילביה, באה איליו בבהלה.
"ג'ון!" צעקה "איפה היית?!" ואז שמה לב לנוכחות התינוקת הישנה. "מי היא?" שאלה בעדינות.
"אני לא יודע." אמר לאט. "הוריה מתו, ראיתי אותם מתים, על ההר, הייתי חייב לקחת אותה."
"איך קוראים לה?" שאלה סילביה.
"איך את רוצה שיקראו לה?" שאל.
"בויזי, שם מצאת אותה."

עם חלוף השנים בויזי גדלה ונהיתה לה לנערה, אחותה הגדולה הייתה לה לחברה קרובה והחיים נראו טובים, ביינתים.
נכתב לפני 5 שנים ו-7 חודשים
קבוצות קריאה:
הקוראים:
  • לפני 4 חודשים תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני חצי שנה The Wolf בן 27 מהאין אל האבדון
  • לפני שנה ו-6 חודשים אוהב ספרים-משלוח חינם מעל 120 בן 33 מחיפה
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים קליירי פריי בת 17 ממכון ציידי הצללים
  • לפני 3 שנים ו-5 חודשים shishu בת 21 מתל אביב
  • לפני 3 שנים ו-5 חודשים רינת בת 21
  • לפני 3 שנים ו-5 חודשים אנג'ל בת 18
  • לפני 4 שנים ו-2 חודשים לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 18 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
  • לפני 4 שנים ו-3 חודשים fairy tale בת 18 מעיר האגדות
  • לפני 4 שנים ו-4 חודשים לואיזה מונטון בת מתל אביב
  • לפני 4 שנים ו-5 חודשים מעין נדב בת מרמת גן
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים argo - Woodie <FONT COLOR=RED> בן 16 מimpel down
  • לפני 4 שנים ו-6 חודשים Silver בת 17 ממכרה כסף
  • לפני 4 שנים ו-8 חודשים M. Kolt בת 25 מירושלים
  • לפני 4 שנים ו-8 חודשים רוני בת 22 מכל מקום ושום מקום
  • לפני 4 שנים ו-9 חודשים זה שאין לנקוב בשמו בן 100 מהעולם הבא (וטוב שכך)
  • לפני 4 שנים ו-9 חודשים בת
  • לפני 4 שנים ו-10 חודשים לואיזיאנה מנטש בת 18 מסוף העולם שמאלה, במגירת השירים
  • לפני 5 שנים ו-1 חודשים Addicted To Books בת 104 מכורה לספרים
  • לפני 5 שנים ו-1 חודשים POLLO בן 17 מארץ החתולים
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים נטע בת 16 מהוגוורטס (סתם אני מתל-אביב)
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים טל בת 20 מממלכת בני הלילית
  • לפני 5 שנים ו-2 חודשים מוריס :] בת 18 מטבריה
  • לפני 5 שנים ו-3 חודשים אֵרִיַה בת 18 מיער דו ולדנווארדן
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים נתנאל בן 20 מבאר שבע
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים תמיד אוהב אותו בת 35 מתל אביב
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים Caroline בת 21 מmy world
  • לפני 5 שנים ו-4 חודשים Tess בת 15
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים מיקי בן 17 מהחלל החיצון
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים קורו בת 15 מעץ האגם הגדול באמצע שום מקום
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים malfoy בת 18 מhogwarts
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים YoNi בן 33 מתל אביב
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים בת
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים מייפל בת 22 מהאולימפוס
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים 10Elinor בת 26 ממעלה אדומים
  • לפני 5 שנים ו-5 חודשים ניצן בן 20 מתל אביב
  • לפני 5 שנים ו-6 חודשים הלוחמת בת 18 מקצה הצוק
  • לפני 5 שנים ו-6 חודשים רוזי בת 57 מאחווה
  • לפני 5 שנים ו-6 חודשים דניאל בן 20 ממקום אחר
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים אבבה בת 53 מבית חלומותי
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים בר20 בת 32 מהוד השרון
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים Crucified בן 26 מהרצליה
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים אספן ספרים בן
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים Tamar בת 22 מברקן
  • לפני 5 שנים ו-7 חודשים הקיסרית הילדותית בת 33 מרייבנלופט


הביקורות האחרונות של shubi120 שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן קראתי את הספר לפני מספר חוד... המשך לקרוא לואיזה מונטון לפני 4 שנים ו-4 חודשים
2. פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי ג'קסון והאולימפיים #1 / ריק ריירדן הספר הכל-כך מעניין הזה הוא ר... המשך לקרוא לואיזה מונטון לפני 4 שנים ו-4 חודשים
3. עיר של זכוכית - בני הנפילים #3 / קסנדרה קלייר הייתי כבר מאוהבת בסידרה כשק... המשך לקרוא לואיזה מונטון לפני 4 שנים ו-8 חודשים
4. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן קראתי את הספר לפני מספר חוד... המשך לקרוא אנג'ל לפני 4 שנים ו-10 חודשים
5. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן קראתי את הספר לפני מספר חוד... המשך לקרוא tals לפני 5 שנים
6. עיר של זכוכית - בני הנפילים #3 / קסנדרה קלייר הייתי כבר מאוהבת בסידרה כשק... המשך לקרוא אנג'ל לפני 5 שנים ו-1 חודשים
7. עיר של זכוכית - בני הנפילים #3 / קסנדרה קלייר הייתי כבר מאוהבת בסידרה כשק... המשך לקרוא BookWorm לפני 5 שנים ו-1 חודשים
8. עיר של זכוכית - בני הנפילים #3 / קסנדרה קלייר הייתי כבר מאוהבת בסידרה כשק... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-2 חודשים
9. עיר של זכוכית - בני הנפילים #3 / קסנדרה קלייר הייתי כבר מאוהבת בסידרה כשק... המשך לקרוא מוריס :] לפני 5 שנים ו-2 חודשים
10. עיר של זכוכית - בני הנפילים #3 / קסנדרה קלייר הייתי כבר מאוהבת בסידרה כשק... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-2 חודשים
11. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן קראתי את הספר לפני מספר חוד... המשך לקרוא תום לפני 5 שנים ו-2 חודשים
12. עיר של עצמות - בני הנפילים #1 / קסנדרה קלייר קראתי את הספר לפני כחודש. לא... המשך לקרוא monti me לפני 5 שנים ו-3 חודשים
13. עיר של עצמות - בני הנפילים #1 / קסנדרה קלייר קראתי את הספר לפני כחודש. לא... המשך לקרוא מייפל לפני 5 שנים ו-4 חודשים
14. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן קראתי את הספר לפני מספר חוד... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-5 חודשים
15. פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי ג'קסון והאולימפיים #1 / ריק ריירדן הספר הכל-כך מעניין הזה הוא ר... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-5 חודשים
16. הסיפור המושלם 1 - הסיפור המושלם #1 / אלדד אילני קראתי את הספר לפני חצי שנה. ... המשך לקרוא בר20 לפני 5 שנים ו-7 חודשים
17. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא נטע לפני 5 שנים ו-7 חודשים
18. עיר של עצמות - בני הנפילים #1 / קסנדרה קלייר קראתי את הספר לפני כחודש. לא... המשך לקרוא Mira לפני 5 שנים ו-7 חודשים
19. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא לואיזה מונטון לפני 5 שנים ו-7 חודשים
20. עיר של עצמות - בני הנפילים #1 / קסנדרה קלייר קראתי את הספר לפני כחודש. לא... המשך לקרוא אנג'ל לפני 5 שנים ו-7 חודשים
21. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא שין שין לפני 5 שנים ו-7 חודשים
22. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא אנג'ל לפני 5 שנים ו-7 חודשים
23. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא מיכל לפני 5 שנים ו-7 חודשים
24. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא אהבה עזה (פוטריבלבובנשמה) לפני 5 שנים ו-7 חודשים
25. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא Tamar לפני 5 שנים ו-7 חודשים
26. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא אריאל לפני 5 שנים ו-7 חודשים
27. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-7 חודשים
28. סדרת ספרי הארי פוטר / ג'יי. קיי. רולינג קראתי את הסידרה פעמיים בשנה... המשך לקרוא Sinbad the Sailor לפני 5 שנים ו-7 חודשים



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ