הקטע קצר מאוד אבל אני גאה בו.
~~~~~~~~~~~~~~
שמעתי מלמולים מאחוריי והתיישבתי על סלע בעצב.
מי אני בעצם?
'אתה חי' קול מהדהד בראשי.
"חי בלי זיכרונות" אני עונה לו.
'אתה חי' הקול חוזר ואומר.
" אני אידיוט חי".
'אתה חי' הקול ממשיך להגיד, חודר לעומק נשמתי.
'אתה לא רואה אותם..' הקול אומר בנימה מפחידה ומזלזלת, אני מסתכל סביבי בבהלה.
דמויות מתקרבות בצעדים עצלים לכיווני.
"כן, אני לא רואה אותם."
לאט אני צונח, נשען על האבן בכבדות ועוצם עיניים.
התחושה הנוראה חוזרת אליי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה