שרון אהבה את הים.
היא אהבה ללכת אל הים בבוקר קיץ עליז, להשתזף על החול ,לשחות במים ולצחוק עם חברותיה הטובות. היא אהבה את החיים, הרעש והחברה שיש בים.
שרון אהבה לשכב על הגב עם משקפי שמש על עיניה ולחוש את החום על עורה. כשמצדדיה החברות איתן היא מבלה יום יום. צוחקות ועליזות.
שרון אהבה לבלות בחוף וליהנות, בלא כל דאגות, רק עם צחוק גדול על העולם.
***
עידו אהב את הים.
הוא אהב לצלול עמוק אל תוך השונית, בלון החמצן על גבו. לצלול ולהביט באלמוגים, באצות ובדגים. לראות את כל היופי שבדרך כלל הוא חבוי מעין אדם.
עידו אהב לחבוט במים בעדינות ברגליו עטויות הסנפירים, ליצור גלים קטנטנים ולהביט על הפלא המצוי מתחת למים. לראות את הדגים המתרוצצים, ממהרים למקום בו לא היה.
עידו אהב לחוש בים עוטף אותו, במים הבלתי נגמרים סובבים אותו מכל צדדיו.
***
חן אהבה את הים.
היא אהבה לקחת את אחיה הקטנים ובני דודיה אל הים, לקנות להם שם גלידה אותה הם מלקקים במרץ, ובכל זאת לא מצליחים למנוע ממנה מלטפטף. לבנות איתם ארמונות בחול, או לקבור את בר המזל. היא אהבה לשחק איתם במים הרדודים ולדאוג שאף אחד לא יסחף.
חן אהבה להביט בילדים האהובים עליה כל כך מאושרים. ומה שגרם להם להיות מאושרים היה הים. אז היא אהבה את הים. בגלל הצחוק שנסך בפניה של ילדה קטנה.
***
יהל אהבה את הים.
היא אהבה להגיע לים בשעות בהן אין שם אף אחד, מאוחר בלילה, או מוקדם בבוקר. היא אהבה להגיע לים שלא יועד לרחצה. נקי ושלו, כשהמיית הגלים וקריאות השחפים הם הקולות היחידים הנשמעים.
יהל אהבה לעמוד בקו התפר בין החוף לים. לחוש את הגלים מתנפצים על כפות רגליה ומרטיבים אותם, בכוח, ובכל זאת כלטיפה אוהבת.
יהל אהבה לעצום את עיניה, לשאוף לריאותיה את אוויר הים המלוח, ליהנות מהדממה, ומקול המיית הגלים וטפיחת כנפי השחפים. ואז לפקוח את עיניה, ולראות את יופי הים המשתרע למולה אל האופק.
יהל אהבה את הדממה שבים, את הרוגע, השלווה והיופי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
