רגע של פגיעות.
בכל איש יש אדם שקוף,
כזה שמסתתר מתחת אינסוף שכבות הגוף.
קטן, שברירי ופגיע,
לכן אסור לאף אחד אליו להגיע.
היומיום עוטף אותו בשכבות של חספוס,
ומעניק מרגוע זמני מתחושת העקצוץ,
חיים בפחד מתמיד שמה מילה אחת באמת תצליח,
לחדור את מעטה הפוגעניות, הטינופת והפיח.
כמה שאנו חזקים מבחוץ - כך שבריריים מבפנים.
כל דבר שמצליח לחדור; מנפץ, שובר ומכלה,
את האנשים השקופים שתמידית מסתתרים,
וברגע שיתגלו...
עדיף לא לחשוב מה יהיה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה