*רינג* *רינג*,*רינג* *רינג*
הלו? יש מישהו? אני שומעת נשימות!!!! תפסיק להתקשר אליי!!!!
-לאחר שלושה ימים-
אקי חוזר מהבסיס נכנס לדירה וקורא "ליאה? את פה?"
אקי פוסע לתוך הדירה זורק את הקיטבג במסדרון נכנס לסלון רואה שאין אף אחד.צמא מתעורר בו והוא ניגש למטבח. ככול שהוא מתקרב למטבח הוא מריח את הריח שפשט בדירה ריח של ריקבון. הוא תוהה מה עשתה ליאה בדירה שהיא מריחה ככה כמו משהוא מת. הוא מניח שהיא ניסתה לבשל משהו,ליאה לא חזקה בבישול,בהזמנת אוכל מוכן כן אבל בישול כלל לא.
אקי נכנס למטבח וניגש למקרר הוא קולט בזווית עינו את ליאה הוא טופס את בקבוק התפוזים שעמד במקרר ואומר "ליאה,למה את לא עונה,מה את מנסה לבצע טיפול בשקט?.אני יודע שהייתי צריך לחזור לפני אבל מה אני אעשה המפקד לא שחרר אותי!" הוא מסתובב כדי להביט בה ולנסות לפייס אותה והוא קולט את הזוועה!
ליאה ישבה בכיסא מחוברת למוטות ברזל שהחזיקו אותה בצורת ישיבה ואליהם חוטי תיל שמחזיק את עיניה פתוחות ובהן מבט מזוגג באימה.גופה החל להירקב ובגלל החלון הפתוח בקעו רימות זבובים בפיה הפעור באימה.אקי בהה בה באימה ורצה לגשת אליה אך קפא במקום.הוא נזכר איך נפרדו,כאשר היה צריך לחזור לבסיס לפני שבועיים.הריב זכור לו היטב,היא הרי אמרה לו שמישהו מטריד אותה בטלפון "מתקשר,מתנשף בטלפון ומנתק" כך היא אמרה היא אפילו ניגשה למשטרה בעניין אך פטרו אותה כפרנואידית ואמרו לה רק להחליף מספר.אבל הוא זוכר כי היא החליפה את המספר לפחות פעמיים כי היא עדכנה אותו בנוגע למספר. הוא היה צריך להקשיב לה ולקחת אותה ברצינות לא לחשוב שזה איזה תרגיל שהיא עושה לו כדי שהוא יישאר בזמן התרגיל! הוא ניגש בזריזות לטלפון בלי לשים לב שבקבוק התפוזים נפל מידו ונשפך על הרצפה. והתקשר למשטרה.
-לאחר שבוע-
אקי נכנס לדירתו החדשה ועומד בכניסה.הוא עדיין לא האמין שהיא מתה ועדיין לא מאמין שלא תפסו אף אחד. הוא סוגר אחריו את הדלת חיוך עצוב נשוך על פניו ועדיין נזכר בליאה איך כול פעם שהוא נכנס מהבסיס לדירה היא הייתה קופצת אליו ומחבקת אותו ומספרת מה עבר עליה כשהוא לא היה ואיך היא התגעגעה אליו והוא היה מספר לה מה עבר עליו בבסיס ואיך הם היו מתכרבלים יחד כשהם צפו יחד בסרט בבית.הוא נשא איתו את הדואר שהוציא מהתיבה והתיישב בסלון.עדיין קשה לו להיכנס למטבח למרות שהוא עבר דירה הוא כול פעם ממתין לראות את ליאה יושבת בכיסא הבר בפינה ליד השולחן עם המוטות המחוברים אליה והיא בוהה בו באימה.הוא ניער את ראשו להשכיח ממנו את תמונתה האחרונה של ליאה שנשארה במוחו.וניסה להיזכר במה שהפסיכולוג אמר לו "זה לא באשמתי,זה אשמתו של הרוצח.וכי לא היה באפשרותי למנוע את פקפוקי בשיחות הטלפון המטרידות וכי זה היה עלול להיווצר כתוצאה של טעות במספר." הצבא החליט כי הוא אינו כשיר נפשית לאחר כמה פגישות עם הפסיכולוג הצבאי ולכן הוציאו אותו מהחטיבה הקרבית שעליה היה מפקד קרוב לשנה וחצי.לכול הרוחות חשב לא מספיק שהעיפו אותי מהחטיבה ומהצבא לקחו ממנו גם את רישיון נשיאת הנשק! טוב אמר לעצמו אין טעם לבכות על חלב שנשפך.
הוא דפדף בין כול המכתבים שקיבל וראה רק בנק,סוג של קשקוש על פנסיה ובסוף הוא ראה מעטפה חומה בינונית הממוענת אליו ללא בול ללא כתוב שולח הוא פתח את המעטפה ובפנים ראה תמונות. הוא שלף אותן וראה את ליאה. ליאה פוסעת מן החנות עם ידיים עמוסות מצרכים לכיוון האוטו דמוי החיפושית שלה.ליאה נכנסת לחנות בגדים.ליאה בתוך הדירה שלהם עונה לטלפון והבעת פניה מוטרדת. ליאה עם הטלפון וצועקת לתוך הפומית ולבסוף ליאה הנראית כמו בובת מריונטה מנופפת לו שלום כאשר היא עדיין מדממת ומבטה נהיה זגוגי.
-המשך יבוא-
הלו? יש מישהו? אני שומעת נשימות!!!! תפסיק להתקשר אליי!!!!
-לאחר שלושה ימים-
אקי חוזר מהבסיס נכנס לדירה וקורא "ליאה? את פה?"
אקי פוסע לתוך הדירה זורק את הקיטבג במסדרון נכנס לסלון רואה שאין אף אחד.צמא מתעורר בו והוא ניגש למטבח. ככול שהוא מתקרב למטבח הוא מריח את הריח שפשט בדירה ריח של ריקבון. הוא תוהה מה עשתה ליאה בדירה שהיא מריחה ככה כמו משהוא מת. הוא מניח שהיא ניסתה לבשל משהו,ליאה לא חזקה בבישול,בהזמנת אוכל מוכן כן אבל בישול כלל לא.
אקי נכנס למטבח וניגש למקרר הוא קולט בזווית עינו את ליאה הוא טופס את בקבוק התפוזים שעמד במקרר ואומר "ליאה,למה את לא עונה,מה את מנסה לבצע טיפול בשקט?.אני יודע שהייתי צריך לחזור לפני אבל מה אני אעשה המפקד לא שחרר אותי!" הוא מסתובב כדי להביט בה ולנסות לפייס אותה והוא קולט את הזוועה!
ליאה ישבה בכיסא מחוברת למוטות ברזל שהחזיקו אותה בצורת ישיבה ואליהם חוטי תיל שמחזיק את עיניה פתוחות ובהן מבט מזוגג באימה.גופה החל להירקב ובגלל החלון הפתוח בקעו רימות זבובים בפיה הפעור באימה.אקי בהה בה באימה ורצה לגשת אליה אך קפא במקום.הוא נזכר איך נפרדו,כאשר היה צריך לחזור לבסיס לפני שבועיים.הריב זכור לו היטב,היא הרי אמרה לו שמישהו מטריד אותה בטלפון "מתקשר,מתנשף בטלפון ומנתק" כך היא אמרה היא אפילו ניגשה למשטרה בעניין אך פטרו אותה כפרנואידית ואמרו לה רק להחליף מספר.אבל הוא זוכר כי היא החליפה את המספר לפחות פעמיים כי היא עדכנה אותו בנוגע למספר. הוא היה צריך להקשיב לה ולקחת אותה ברצינות לא לחשוב שזה איזה תרגיל שהיא עושה לו כדי שהוא יישאר בזמן התרגיל! הוא ניגש בזריזות לטלפון בלי לשים לב שבקבוק התפוזים נפל מידו ונשפך על הרצפה. והתקשר למשטרה.
-לאחר שבוע-
אקי נכנס לדירתו החדשה ועומד בכניסה.הוא עדיין לא האמין שהיא מתה ועדיין לא מאמין שלא תפסו אף אחד. הוא סוגר אחריו את הדלת חיוך עצוב נשוך על פניו ועדיין נזכר בליאה איך כול פעם שהוא נכנס מהבסיס לדירה היא הייתה קופצת אליו ומחבקת אותו ומספרת מה עבר עליה כשהוא לא היה ואיך היא התגעגעה אליו והוא היה מספר לה מה עבר עליו בבסיס ואיך הם היו מתכרבלים יחד כשהם צפו יחד בסרט בבית.הוא נשא איתו את הדואר שהוציא מהתיבה והתיישב בסלון.עדיין קשה לו להיכנס למטבח למרות שהוא עבר דירה הוא כול פעם ממתין לראות את ליאה יושבת בכיסא הבר בפינה ליד השולחן עם המוטות המחוברים אליה והיא בוהה בו באימה.הוא ניער את ראשו להשכיח ממנו את תמונתה האחרונה של ליאה שנשארה במוחו.וניסה להיזכר במה שהפסיכולוג אמר לו "זה לא באשמתי,זה אשמתו של הרוצח.וכי לא היה באפשרותי למנוע את פקפוקי בשיחות הטלפון המטרידות וכי זה היה עלול להיווצר כתוצאה של טעות במספר." הצבא החליט כי הוא אינו כשיר נפשית לאחר כמה פגישות עם הפסיכולוג הצבאי ולכן הוציאו אותו מהחטיבה הקרבית שעליה היה מפקד קרוב לשנה וחצי.לכול הרוחות חשב לא מספיק שהעיפו אותי מהחטיבה ומהצבא לקחו ממנו גם את רישיון נשיאת הנשק! טוב אמר לעצמו אין טעם לבכות על חלב שנשפך.
הוא דפדף בין כול המכתבים שקיבל וראה רק בנק,סוג של קשקוש על פנסיה ובסוף הוא ראה מעטפה חומה בינונית הממוענת אליו ללא בול ללא כתוב שולח הוא פתח את המעטפה ובפנים ראה תמונות. הוא שלף אותן וראה את ליאה. ליאה פוסעת מן החנות עם ידיים עמוסות מצרכים לכיוון האוטו דמוי החיפושית שלה.ליאה נכנסת לחנות בגדים.ליאה בתוך הדירה שלהם עונה לטלפון והבעת פניה מוטרדת. ליאה עם הטלפון וצועקת לתוך הפומית ולבסוף ליאה הנראית כמו בובת מריונטה מנופפת לו שלום כאשר היא עדיין מדממת ומבטה נהיה זגוגי.
-המשך יבוא-