פורומים » א כללי
האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.
כתיבת הודעה חדשה בפורום א כללי
» נצפה 68732 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נוער בישראל 2009 - תמונת מצב עצובה (סיפור אמיתי) shortcuts
נוער בישראל – תמונת מצב (סיפור אמיתי)
היום (שלישי 17.9.09), בבית הספר היה לנו הבנים שיעור ספורט (אני תלמיד בכיתה ח'). חילקו מחדש את המורים לכל כיתה, ואנחנו קיבלנו את המורה הכי קשוח (קללות "באסה ו"זין" נשמעו באוויר). אני, כמובן, רציתי לעשות רושם ראשוני מצוין, ולבטא אותו בהשתתפות טובה. וזה מה שעשיתי, טוב מדי, כנראה. והרי אם לא אעשה רושם ראשוני טוב עתידי הרוס – רישומים בכל מקום אפשרי, שיחות עם המנהלת וההורים וכל העולם... בקיצור, סיבוך לא רצוי בכלל.
רק אתן לפני כן תמונה קטנה שלי בשיעורי ספורט : אותי אף אחד לא רוצה. ככה, בפנים. אני שונא לשחק כדורגל וכדורסל. בשיעור של שבוע שעבר כשהמורה הישנה פטרה את עצמה במשחק כדורגל הייתי חייב לשחק. והיא עשתה את הטעות הכי חמורה, העבודה הכי קלה – לתת לילדים לבחור את הקבוצות. כבר ביסודי הורגלתי בלהיבחר אחרון, אבל בפעם ההיא אפילו לא נבחרתי; כשישבתי אדום כולי מבושה על אבני הריצוף במגרש כל הילדים הלכו לשחק, ואני פשוט היגרתי אל אחת הקבוצות.
ובחזרה לסיפורנו. אחרי 72 יום של חופש בא מורה וגורם לנו לעשות כושר גופני מטורף על ההתחלה. בסוף האימון שכלל ריצות ספרינט, שכיבות סמיכה וכפיפות בטן (על דשא ציבורי מחוץ לשטח בית הספר, אגב) הרגשתי שבא לי להקיא את הנשמה ולגמור עם הגוף הזה והכאב הזה וזהו. גררתי את עצמי, מלא בדשא, לאורך המגרש שנמצא במעלה המדרגות לתיק שלי שנמצא באולם הספורט למעלה. הרגשתי שאני לא מסוגל לגרור את עצמי יותר והתיישבתי על מדרגה כולי מזיע ואדום ואפוף בכמיהה עזה לאמבולנס. המורה בא ושאל אותי אם אני מרגיש טוב (מה נראה לך?), והציע לי ללכת לאולם ולשתות מים במזגן. והלך לו, אני גורר את עצמי במעלה המדרגות כסהרורי. שדה הראייה שלי התחיל להתמלא עיגולים צבעוניים שחסמו קצת את הראות, אבל הצלחתי להגיע לידית דלת האולם. הדלת לא נפתחה. ניסיתי לצרוח, "אמיר, הדלת נעולה! הדלת נעולה!" אבל בקושי הצלחתי לדבר. המורה הלך, ועמדתי ככה כמה שניות, מצפה שהדלת תיפתח באורח קסם.
החלטתי שאני לא מסוגל לעמוד, והילכתי אל המדרגות בהן יש צל. העיגולים הצבעוניים גמרו לי לגמרי את שדה הראייה. התמוטטתי, כל פני אדום ודמעות עליו ונזלת, ונשכבתי על הריצוף הקשה לראשי עם כל החול שעליו. השיער שלי אסף בחיקו את כולו.
כל הבנים היו מאחורי האספלט שהקיף את המדרגות, ואני הייתי שרוע עליהן ומנסה להתפלל למים. כשהבנתי שאין אפשרות אחרת התחלתי לצעוק מבעד למסך הבכי "הצילו! מים!". אף אחד לא בא. בסוף בא ילד אחד מהכיתה עם בקבוק ריק והציע ללכת למלא אותו ולהביא לי. הלך לו ואני נשארתי לבד, צועק. הוא חזר אחרי דקות ארוכות ונתן לי לשתות והלך, אחרי שאמרתי לו תודה. אחר כך נקלע לדרכי ילד שאחרי שביקשתי ממנו הושיט לי את בקבוקו. פתחתי אותו ומזגתי מים אל פי, שנזלו על פניי. מילמלתי תודה והגשתי לו את הבקבוק והוא הלך. הרגשתי שאני עומד להתעלף.
אחרי דקה או שתיים ירד ילד במדרגות וראה אותי. מצבי הורע יותר ויותר, ואיתו הלכו גם שאריות הכבוד העצמי שלי. "הצילו!" אני שלושת רבעי מעולף. "איזה שקרן אתה," הוא אומר, "אתה שקרן," ואני מנסה להתחנן למים. "אתה עושה את עצמך". בסוף אמר לי, "בוא נעשה עסקה : אם אתה באמת חולה אני אעזור לך, ואם לא אני אכניס לך מכות." מלמלתי, "תכניס, תכניס, אבל תעזור!" הוא ירד למגרש, מתעלם. שמעתי מלמטה, "מישהו מכיר את המתולתל ששוכב על המדרגות?" אף אחד לא בא. "ההומו," שמעתי קול אחר אומר לאחר מכן. הייתי עדיין שכוב חסר אונים.
עוד שלושה ילדים עברו במדרגות ברבע שעה שלקחה לגוף שלי להתאפס על עצמו. בהתחלה שני ילדים שאחד מהם שאל אותי מה קרה לי ואני עניתי שיש לי להקיא, והוא אמר "תדחוף אצבע ותקיא, הכי טוב" והלך. השלישי היה ילד אחר – "מה יש, קצת קשה בשיעור ספורט אז בוכים?" והלך גם הוא, מגחך.
בסופו של דבר קמתי וגררתי את עצמי לאולם שכבר נפתח, והילדים נהרו אליו, לא שמים עליי בכלל. ביקשתי מילד שיביא לי את התיק שלי, ישוב על הספסל במבואה, והוא הלך ובא פעמיים, אוחז תיק זר למרות תיאוריי. שלחתי אותו לדרכו בעצב והלכתי בעצמי והבאתי את התיק, הוצאתי את הבקבוק, שתיתי את כולו, ואז הלכתי ומילאתי את כולו במי ברז ושפכתי את כל תוכן הבקבוק על ראשי. אחר כך הוצאתי את החול מהשיער. בלעתי אקמול שהיה לי בתיק ואכלתי קצת בייגלה שהבאתי במקרה, בשביל לקבל אנרגיה ולא להקיא. החלפתי את החולצה הרטובה מזיעה בחולצה אחרת.
המורה גילה התעניינות בשני ביקורים קצרים שבהם הורה לי בעיקר לנוח ולהירגע, ואני יושב על הספסל במבואת עולם הספורט. בסוף הציע שאבוא לשחק עם הבנים כדורסל. כמעט שפכתי עליו גשם של קיא אבל התאפקתי, אמרתי "לא נראה לי שאני אשתתף היום בשיעור," וישבתי והסתכלתי בבנים משחקים כדורסל. בזמן ש"נרגעתי" על הספסל מקודם רק שתי בנות באו אליי, והצטערתי שלא באו קודם, כשמצבי היה אנוש. אחת העבירה יד על גבי כדי לנער את החול, והשנייה שאלה מה קרה, ורק בפעם השלישית שאמרתי להם שאני בסדר הלכו, מאחלות לי "תהיה בריא".
וזה רק מקרה אחד. כל יום אני מושפל; פעם בקריאת גנאי, ופעם בילד שמנסה לפתוח תגרה. "הומו" אני שומע כל יום. תחביבי הבנים בכיתה הם מכות בעיקר, ומשחקים אלימים מפגרים מייד אחרי כן. חלק מהבנות עסוקות בעיקר בעצמן, אבל כולן הרבה יותר אינטליגנטיות מהבנים. אנחנו עם מטומטם, אני חש בושה בשביל כל האומה.
ומה אפשר לעשות עם כל זה? להמשיך לנזוף בילדים שמתעלמים מכל קריאה לתרבותיות. אין מוצא מזה, כולם בתוך זה.
(אגב, בשביל להדגיש את דבריי, אני ממליץ לכולם להקשיב למילים של השיר EVERYONE'S AT IT של לילי אלן. אז תבינו על מה אני מדבר.)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-8 חודשים אאוץ'. inkheart
כל הכבוד על הניסוח.
תלמיד כיתה ח'.
אני בטוחה שלכל הילדים בכיתה שלך ביחד אין כזאת אינטלגנציה.
באמת בושה שככה מתנהגים.
יש לי סיפור משל עצמי להוסיף, גם הוא כואב,
חברה שלי גרה בגני אביב(בלוד) ולפני כמה חודשים היא פגשה את השכן במעלית, הוא סיפר שהבן שלו, בן 12 ואחיו, בן 5, יצאו בצהריים למרכז מסחרי, והם ילדים טובים שממש לא מתגרים בילדים אחרים או משהו כזה. אף פעם לא היו איתם בעיות בבית ספר, וחבורה של ילדים ערבים התחילו להרביץ לילד הגדול וקרעו לו את כל הבגדים. הוא שבוע אחר כך בכה בבית ולא רצה לצאת מהבית, הוא אמר לאבא שלו שאם הוא יוצא זה רק אם אולר.
והיא סיפרה לי שזה הכה בה כלכך חזק, שככה זה מתחיל. זה ילד טוב. הוא אף פעם לא עשה רע לאף אחד ועכשיו הוא יסתובב עם אולר, מרב הטראומה כל פעם כשיתקרבו אליו הוא ידקור מישהו.
זה פשוט נורא מה שקורה בעקבות דברים כאלה, וכלכך כאב לי לשמוע. זה באמת סיפור שמפיל עליך פתאום את המצב באמת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 15 שנים ו-10 חודשים פתרון ראוי miller
היי דורון (או דור)
הסיפור שלך ישן.. ישן כמו הגלות..
לסיפור הזה אין פתרון אמיתי.. לא תוכל לשכנע את כל העולם לאהוב אותך, זה לא יעזור.
אבל לעבור-- זה סיפור אחר.
מעבר לבי"ס כן יכול לשמש כאלטרנטיבה.
נמאס לי מכל אלה שאומרים שמעבר הוא לא הפתרון. הוא לא הפתרון אבל הוא יכול בהחלט לשמש פיתרון נקודתי.
אני עברתי את הסיפור הזה. עברתי בי"ס, הדברים השתפרו. לא שהכל נהפך לחגיגה עלי אדמות, אבל הדברים השתפרו.
מה שכן, לברוח זה לא חכמה. צריך לבדוק טוב לאן עוברים, לבדוק את התלמידים (ואת המורים!) שם, ולראות שזה אכן מעבר, ולא אותה גברת בשינוי סניקרס.
דבר שני, אני מציע לך להתעודד, אנשים כמוך הם אולי בודדים, אבל המיוחדים יותר בעולם בנאלי כמו שלנו. אתה אולי לא ספורטאי, אבל יש לך תכונות אחרות.
פה אני בהחלט מאשים את העוולה הזאת מצד משרד החינוך, טיפוח כל האתלטים למיניהם, אבל עם זאת פגיעה אנושה באלו שאינם אתלטים. מה עם פיתוח תכונות אחרות כמו אמנות, יצירתיות, מחשבה לא שגרתית? זה מה שהפך את החברה של היום לכ"כ תחרותית ופוגעת.
נ.ב. אתה כותב מדהים, תשקיע בזה!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים וואו, איך אני מבינה... עפרי- חופרי בע
זה מזכיר לי ימים נשכחים...
בבית הספר היסודי הייתי בדיוק כמו שנועה מתחתיי תיארה, ולא רק זה- הייתי גם שמנה ומשקפופרית. עשיתי הכל כדי שיאהבו אותי, וזה כולל להשפיל את עצמי בכוונה רק כדי לזכות בתשומת ליבם של חבריי כיתתי. הכל השתנה כשנמאס לי מזה.
בהתחלה לא היה פשוט, כי לא קיבלתי יחס בכלל. בכיתי כמו מטורפת כל התקופה הזאת, וזה שאני בכיינית גם בלי זה רק העצים את הקושי של המצב.
התחלתי לפרוח באמת בחטיבת הביניים. שם התחלתי מחדש- אנשים חדשים (אמנם לצד ישנים, אבל החדשים הם אלו ששינו), ובאמת מצאתי את החברה שטוב לי בתוכה, ועד עצם היום הזה אני מחייכת לעצמי וחושבת: "היה שווה לסבול את כל ההשפלה כדי להגיע לפה, למקום שבו באמת אוהבים אותי." אני בטוחה שאתה תמצא את האנשים שתאהב כמו שהם יאהבו אותך, ותרגיש שהכל היה שווה את זה.
חוץ מזה, חנון זאת לא מילה גסה, זה ייעוד! זה עתיד מלא ידע וסקרנות, ואולי גם עבודה טובה...
אמא שלי אמרה לי פעם: "חנונים הם אלו שמצליחים בחיים..." ואני מאמינה בזה, אני ממליצה גם לך ולכל בעלי הבעיות...
חג שמח ואני מחזיקה לך אצבעות!
עׂפרי!
נ.ב- אתה כותב מקסים ומתאר ממש טוב, ואני חושבת שיש לך עתיד ;)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים נכון... דייס נשגב השמש
מה לעשות ככה זה בישראל עכשיו. אני לא הולך להגיד לאף אחד "יאללה מה אתה בוכה? תתגבר כבר, יא אפס" אבל אי אפשר לעשות נגד זה שום דבר. אבל dorooni יש פיתרון אחד אבל אתה לא תאהב אותו: קום. קום ותלך לכל אלה שמציקים לך, ותיכנס בהם. גם אם הם יותר בכמות, אתה יותר באיכות. זה מה שאני עשיתי ולמרות שהם היו חצי שכבה ניצחתי (בכל זאת אני הזוהן). התחלתי להתאמן בקרב מגע וג'יו ג'יטסו ופשוט השכבתי את כולם לרצפה תוך 5 דקות. תתחיל להתאמן ותאמין לי שבסוף הם ינשקו לך את הרגליים ויתחננו לרחמים.
מאמין בך לגמרי, הזוהן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-8 חודשים חחחחח לידור
-
לפני 15 שנים ו-9 חודשים כנסו כנסו... n=o=a
-
לפני 15 שנים ו-9 חודשים איחור (לא) אופנתי דייס נשגב השמש
את מאחרת עם התגובה שלך בשלושה חודשים....... אני לא הייתי קורא לזה איחור אופנתי אלא יותר איחור עלוב באופן יחסי.
דייס נשגב השמש (לשעבר הזוהן)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים הפתרון האידיאלי תהילה
-
לפני 16 שנים ו...? דייס נשגב השמש
-
לפני 16 שנים ?? תהילה
-
לפני 16 שנים ?? תהילה
-
לפני 16 שנים ?! דייס נשגב השמש
-
לפני 16 שנים קיצור של.. תהילה
-
לפני 16 שנים ואיך דייס נשגב השמש
-
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים האדם צריך להעריך את עצמו מורה
תלמדי לקח שהאדם צריך להעריך את עצמו ויחפש את הטוב שבתוכו ויחזק אותו , האדם יערך לפי מה שהוא עושה ומה הוא יודע ואיך הוא מתנהג, ולא איך הוא נראה מאחלת לך הרבה הצלחה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים הופעה חיצונית ג'יהאן
למורה מבית גן שלום . אני איתך כל אחד מוצא את הטוב בו אני כבר מזמן מצאתי בעיקר טוב לב ולקבל אנשים איך שהם ולא לשפוט אף אחד וגם לדעת לסלוח לאנשים שמזיקים לך ובמכובן .אבל הופעה חיצונית , בשבילי אשה נאה ומטופחת זה א.ב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 16 שנים גם אני!!!!!!!!!!!!!! n=o=a
שנה שעברה עליתי לחטייבת הביינים,ואני נמצאת בכיתה רק של בנות(אני דתיה)ובנות זה עם קשה.בהתחלה רק חמש בנות דיברו איתי על אחת מהן הן עשו חרם
(לא בגללי בגלל משהו אחר)השניות אפילו לא הסתכלו לכיוון שלי.המצב הזה נמשך עד שני החודשים האחרונים של סוף השנה,כשאני מתכוונת למצב, אני מתכוונת שאם התייחסו אלי זה רק בשביל להעתיק ממני את שיעורי הבית ושתמיד היו קוראים לי חננה ומכוערת למרות שלא התייחסתי זה המשיך אבל מה שעשיתי זה שהכנסתי מאוזן אחת והוצאתי מהאוזן השנייה.עד שיום אחד בשיעור חברה קמתי ואמרתי כל מה שאני חושבת על הכיתה שלנו אמרתי מילים ממש קשות והזכרתי גם את הילדה שעשו עליה חרם ומה היא מרגישה ואז היה שקט עד שילדה מהכיתה שהיא גם לא במקרה שכנה שלי קמה וביקשה סליחה ואז אחריה עוד כמה בנות חוץ מאחת "מלכת הכיתה"(חחחחחחח)עש שביום האחרון של סוף שנה היא נשברה כי היא ראתה שכולם מדברות איתי ואפילו מעריצות אותי בגלל הכישרונות שלי,וביקשה סליחה.
אני מקווה שמי שיקרא את זה ינסה להבין קצת יותר כי מה שכתבתי זה רק תמצית ממה שקרה למי שיש שאלות יכול לשלוח לי הודעה לבלוג שלי ואני כבר אענה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-7 חודשים באיחור מאוד לא אופנתי. שאפו על הכל. העמידה בלחצים חברתיים איומים, אנקה
על הטוב לב :בכל זאת עזרת להם בשיעורי בית למרות שהעליבו אותך מילולית,
ועל האומץ לומר מה שבליבך על כולם לכולם. ויש לי בליבי פינה חמה לחצור הגלילית עוד מימים ימימה.
וסיפור קטן משלי: כשלמדתי בתיכון היתה איזו פקאצה מכוערת ורעה ש"הציקה לי"
ליגלגה עליי אבל בכל זאת נעזרה בי בכל מיני מקצועות.
היא היתה איומה ונוראה (בעיני אז). אני שתקתי (טעות)
אח"כ היינו במקרה, באותו קורס בצבא. המצב היה שונה. התעלמנו זו מזו.
יום אחד מורה אחת החליטה לעשות מין משחק כזה שכל חניכה תאמר משהו על
מישהי אחרת מהקורס. נחשי מה? הנודניקית הנ"ל החליטה להגיד לי שבתיכון היה
לי יותר בטחון עצמי וכל מיני שטויות כאלה.
ואז עניתי לה: שלדעתי יש לי היום (אז) יותר בטחון עצמי מאשר קודם אם כבר מדברים על
זה ואם יש לה עוד מה להגיד אז שתשפוך הכל,קדימה.
תתפלאי אבל מאז היא שתקה. ולא התחילה איתי יותר אף פעם. לא הפכנו לחברות טובות.
מי צריך חברות כאלה?
אבל כשהתבגרנו עוד קצת וניפגשנו באוניברסיטה היא ביקשה מחברת ממני. נתתי לה.
עד היום לא קיבלתי אותה בחזרה.
ויש לי סוד: אולי היא עדיין בחצור הגלילית. היא אמורה להיות שם מורה לערבית.
ואולי לא.
תישארי כפי שאת את נהדרת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מכירה את זה חסוי
הרבה ילדים עוברים את זה,צריך לחשוב ,היום הם מקוובלים,בצבא יעשו להם תממוות!
העתיד של הילדים האלה שחווור!
כל כאלב ביג'י יומו(כל כלב בא יומו)
גמר חתימה טובה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני מצטערת בגלל ההתנהגות של בני נוער nogah
אני הערך בגיל שלך וסובלת מהצקות של ילדים רק בגלל שאני קוראת. אני יודעת שמה שעובר עליי לא קרוב אפילו למה שקורה לך אני אצטט לך משהו שאמרו למישהו שני מכירה:
"אולי עכשיו קוראים לך חנון אבל בעוד כמה שנים הם יקראו לך בוס". אז נכון זה נראה רחוק מאוד, אבל אם תשים לב, לאט לאט בית הספר נפטר מתלמידים "בעייתים" במיוחד אם אתה לא היחידי שמציקים לו. תעלה את הסוגייה בפניי המחנכת או המנהלת- אתה לא חייב להזדהות בשם אפילו. אם תראה שהמצב ממשיך ואתה לא יכול להתעלם מהם יותר אולי תוכל לשקול לעבור בית ספר. אני לא אומרת להלחם פשוט תהיה אדיש למקרים האלה, הם יבינו שלא אכפת לך מה הם אומרים ושזה לא מציק לך יותר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים למי שקוראים עכשיו חנון יגדל ויהפוך אדם.יום יבוא ויתחלפו המקומות הספסל.הם יהיו על הספסל ולכם -השמיים הם הגבול. מיה אליה
למי שלא יבחר את חבריו לפי מה שמקובל.
למי שיקרא, ילמד, ישאף לגדולות.
יבנה את עתידו ואת נפשו.
וגם החנונים-אם עדיין יש את המושג הטיפשי הזה.
חייבים להיות קודם בני אדם .בעלי דרך ארץ.
להיות לאחר כמו שהיית רוצה לעצמך.
והכי הכי להיות מאושר בדרכך.
לדעת שהיא הנכונה.
ולהתעלם מאלו שאינם ראויים.
גמר חתימה טובה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים תמונה קשה , אין מה לדבר . ~דניאל~
היי דורון (:
אני באותו הגיל שלך , ואף פעם לא ממש מצאתי את עצמי במצב שלך .
אני מתארת לעצמי שהמצב נורא .
ואני ממש מתביישת בכך שהילדים שעשו את זה הם בגיל שלי .
אני באמת ממליצה לך לערב את המנהלת , את המורה או את אחד הטובים .
אני אישית ממליצה לעבור בצפר .
בכל מקרה , באתי לכתוב לך כאן לא כדי להגיד לך שאני ממש מצטערת על מה שקרה לך .
אלא כדי להגיד לך שאתה חייב לזכור שלא כל האומה ככה .
ושיש ילדים ויש ילדים .
כילד שהיה כל חיו רק בכיתה אחת והייתה לו סטיגמה אחת בחיים שלו , אני באמת ממליצה לך לנסות להכיר עוד ילדים מחוץ לבית הספר .
אל תעשה הכללות , היית רק בכיתה אחת וזה ממש לא מספיק כדי להכליל חצי ישראל לאומה איומה [=
שוב מצטערת .
הלוואי שהייתי יכולה לעשות משהו בשבילך .
באמת .... (:
יהיה בסדר זכור [=
דניאל
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים למה לעבור בית ספר..? יצחק ש.
יש איזושהי בעיה אז לעצום עיניים ולברוח?
צריך להתמודד עם קשיים, כי מה לעשות - החיים זה לא דבש.
החיים זה מבחן אחד גדול. אז אם משהו לא הולך אז צריך להדחיק ולברוח? או שפשוט כדאי להתמודד?
דניאל, לא נראה לי שאת יודעת איך להתמודד עם הבעיות שלך
אז את פשוט מייעצת לו גם לא להתמודד.. אך זאת אינה הדרך
שלחתי לדורון הודעה אישית ובה מה כדאי לעשות.
וכמובן מאחל לו המון הצלחה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים שמע . הוא לא צריך לבזבז את הילדות שלו בלהילחם . ~דניאל~
אוי נו באמת .
תעיפו לי את הפילוספיה המעצבנת הזאת של ה - אל תברח תילחם .
ילד , יש לך ילדות פעם אחת .
כילדה שהייתה מאוד מנודה כשהייתה בכיתה ד' ה' ו ו' ועברה בצפר ב ז' וכיום היא מאוד מרוצה אני באמת ממליצה לך .
החיים זה התמודדות אחת גדולה אתה צודק .
אבל כמה אפשר להילחם ?
כמה אפשר להתעלם ?
אתה יודע את , אתה יודע שמגיע לך כל כך הרבה יותר .
מגיע לך חברים , מגיע לך אהבה , מגיע לך אהדה .
אתה לא צריך לבזבז את הילדות שלך במלחמה . ואתה גם לא צריך לשחק אותה גיבור .
החיים הם מתנה , תנצל אותה כדי להיות מאושר לא כדי לעשות מלחמות עם כמה ערסים צעצוע .
דניאל 3 >
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מעבר לבי"ס אחר הוא פיתרון דרסטי. שקדנית
מעצבן או לא ,זהו בהחלט סוג של בריחה מהתמודדות ומי מבטיח לך שבביה"ס החדש דורון לא ייתקל בדיוק באותן בעיות ואולי אף קשות ממה שחווה,( ואולי לא , קשה לדעת) ואז מה יעשה ,גם משם הוא יברח לבי"ס אחר? אם כך אין לדבר סוף ,זה יהפוך למרדף אובססיבי אחרי האושר ומה יעשה כשיגיע לתיכון או למסגרת הצבאית , עם הקושי הראשון יברח הבייתה ? אני בדיעה שיש לגייס את הצוות החינוכי של ביה"ס כדי שיסייע בידו ויתן לו כלים להתמודד עם הקשיים ולפתור אותם כי זה תפקידו ותכלית קיומו של ביה"ס.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים האמת היא shortcuts
שזו דווקא אחלה עלילה לספר או לפחות לסיפור קצר.
אני לא הולך לעבור בית ספר. מעבר לכך שזו בריחה יש לי שם חברים, ומורים שמכירים אותי
ומוניטין טוב ומקומות שמורים בהקבצה א' ובמועצת תלמידים והערכה מצד הסגל. זו באמת בריחה מהתמודדות ואני לא טיפוס כזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים אממממ [= ~דניאל~
עם המצב ככה אז הפתרון לעבור בצפר אכן לא נחוץ . =\
לפי האופן שבו תיארת את המצב חששתי כבר שהילדים שם משתמשים
בך כקרש לל"ג בעומר . (:
בכל מקרה יש צורך דרסטי בעירוב מערכת החינוך .
יום טוווווב .
דניאל
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים להתמקד בחצי הכוס המלאה- זו התסתכלות בריאה . שקדנית
אצטט בפניך קטע קצרצר מספרו של ד"ר טל בן שחר : " אושר אפשרי" המציג בספרו את שש התחנות שלו בדרך אל האושר.אלו אינם גילויים סנסאציוניים ובכל זאת אני מאמצת בחום את דבריו.
" האושר תלוי במצב תודעתי ולא בגודל חשבון הבנק. פרט למצבים קיצוניים, איכות החיים שלנו תלויה במה שאנחנו מתמקדים בו- חצי הכוס המלאה או הריקה. לפני השינה כיתבו חמישה דברים שאתם אסירי תודה עליהם. במחקרים הוכח שאנשים שעשו זאת שיפרו את איכות חייהם משמעותית".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אכן, בתקופה שהשתמשתי בו רבות "הסוד" באמת הצליח לדחוף כמה דברים קדימה. shortcuts (ל"ת)
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מי אמר שמדובר בבזבוז הילדות? ענת
ולא עבור כל אחד מתאים אותו פתרון.
אני באמת שמחה לקרוא, דניאל, שהמעבר לבית ספר אחר היה לך טוב... באמת שלכולם מגיע להיות הכי מאושרים שאפשר. אני רצינית.
אבל אם המקרה ש-dorooni כתב הוא משהו שמאפיין את כלל החברה בבית הספר שלו, אז כולם יעברו בית ספר?...
ואם זה מקרה שלא משקף את היום-יום שלו בבית הספר, ובסה"כ הלימודים שם לא כאלה זוועה, אז לוותר על הטוב שכן יש?
האם להסתמך על תיאור מקרה אחד - מעצבן, מעליב ופוגע מאוד - כדי להגיע לכזו החלטה ולעבור בית ספר?
ולפי מצב האלימות בבתי הספר, הזלזול והאדישות - צריך הרבה מזל בשביל למצוא את בית הספר המתאים... או להפוך ולהיות "כמו כולם".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נוער , נוער, נוער שקדנית
לדורון, הזדהיתי והתעצבתי . האמנם קהות החושים הזאת הגיעה לרמות כאלה?
לאחרונה אני מוצאת את עצמי חוזרת כמו מנטרה על דברים שכבר כתבתי בעבר וזה אינו מרתיע אותי מלשוב ולהביע את דעתי הנחרצת . מילת המפתח כאן היא : חינוך. או יותר נכון חוסר חינוך . המערכת כולה החל מבית ההורים ( וסליחה על ההכללה), דרך בית הספר וכלה באמצעי התקשורת משקפת התנהלות נטולת ערכים . מערכת החינוך בנסותה למשוך את ליבו של הנוער נוקטת באמצעים הדומים באופיים לאמצעים שבהם נוקטת התקשורת כדי להעלות את הרייטינג. מערכת החינוך נמצאת בתחרות חסרת סיכוי עם התקשורת על ליבו של הנוער המושפע ע"י שטיפת מוח מתמדת ממבול הפרסומות ותוכניות הריאליטי שבינן לבין ערכים וחינוך הקשר הוא מקרי . גם ההורים "תורמים " את חלקם להתנהגויות הללו מהסיבה הפשוטה שהורים ( ושוב סליחה על ההכללה) כבר אינם מחנכים את ילדיהם. ההורים עסוקים מדי, עייפים מדי ואינם יכולים או רוצים להתמודד עם הקשיים הכרוכים בהצבת גבולות ברורים ובהקניית ערכים, הדבר תובעני מדי ודורש התמדה וכוחות נפש מרובים . ההורים רוצים שקט ובשביל השקט הזה הם מוותרים על תפקידם הראשוני של חינוך ילדיהם . הורים סומכים על בית הספר שיעשה עבורם את המלאכה לכן כל מה שמעניין אותם הוא שהילד ייהנה בבית הספר ואם הילד חוזר מביה"ס ואומר שהיה לו "כיף" אזי הכול בסדר וביה"ס כביכול ממלא כראוי את תפקידו וההורים רגועים. ביה"ס הפך למעין בייבי סיטר . מי שמע הורה ששואל את ילדו : " מה למדת היום בביה"ס"? " איזה ערך חשוב למדת היום?".
כן, דורון, חוסר חינוך הוא זה המביא את הנוער להתנהגות שכזאת. המושג "חינוך" הפך בשנים האחרונות למושג ארכאי , כביכול לא רלוונטי לתקופתנו המודרנית בעידן של הפייסבוק, ה sms ,האינטרנט ותוכניות הריאליטי שבהן מככבים מושגים כמו כסף, הצלחה ,תחרותיות , כוחניות, הדחה,גלגל הצלה , מראה ורושם חיצוני ועוד .בעולם שכזה לא פלא שהאלימות רק גואה ומתרחבת.
אני מציעה לך להישאר נאמן לעצמך. אל תשתנה רק כדי לרצות אחרים.דבוק בעקרונותיך( כל עוד אינם פוגעים בזולתך) מצבך היום אינו מעיד על העתיד. דברים משתנים והחיים מזמנים הפתעות ואירועים נפלאים שאף לא ציפית שיהיו מנת חלקך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים וכך זה נראה בשנת תש"ע... ענת
הודעה שקיבלתי לתיבת המסרים האישית שלי, מילד בן 13... ולא, אל תדאגו, אפילו לא טרחתי לענות לו הפעם, כשהבנתי שאין עם מי לדבר...
"קשה לך לראות אנשים צעירים ממך במעמד שלך??
כדאי שתירגעי כי בסופו של דבר את תהי מחוץ למועצת החכמים.
וסליחה- אבל מה ההבדל ביני לבינך??
גיל זה רק מספר- ואם את לא מכבדת אותי, אז מי את בכלל שאני יכבד אותך?"
ועל מה המהומה?
כשניסיתי להסביר לילד הזה, שלהיות במועצת החכמים באתר, זה לא בשביל לבחור את הביקורת של עצמך כביקורת הנבחרת... וזו רק התשובה האחרונה שלו, אחרי עוד כמה פנינים ואוצרות שספגתי ממנו.
והוא ממש לא ידע להתמודד עם ההשערה שהעליתי, בעקבות התגובות הילדותיות-לא תרבותיות-אגוצנטריות שלו, שאולי בעצם לא מתאים לו להיות במועצה...
וכך זה נראה בסוף - ההודעה המובחרת שציטטתי לעיל. כולל האיום שבסוף אני אהיה מחוץ למועצה. איום לא ממש מפחיד, משום שכבר הצעתי ללביא להחזיר מפתחות.
אז זו היתה הפינה (הנוספת) לשיפוטכם, בנוגע למצב הנוער של היום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים למה אתם מתנפלים עליו? הכדורגלן
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים שיפוט א-מוסרי. תום
אילן שענפיו מְרֲבִּין ושורשיו מֲעָטִין?
בעיית הנוער אינה של הנוער לבדו.
אני חושבת ומניחה שבתור בן אדם בוגר ומבוגר, פרסום של דברי הנער הבוטים, והשמצה שלהם ברבים (בפורום) היא חסרת כבוד וטעם.
העובדה בשטח היא שהנוער כיום בעל רוח יחסית ליברלית מדי, לטוב ולרע, לא אשפוט כרגע.
השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם המצב הזה.- ע"י רוח ליבלרלית ובוטה לכשלעצמה או על ידי דוגמה של איפוק ושל סובלנות גם כלפי אלו שמרתיחים אותנו.
באיזו אווירה כתבת לאותו הנער על חוסר תפקודו היאה במועצת סימניה?
האם אותו הנער פשוט ענה לך באווירה דומה ובמילים בוטות יותר?
האם הוא הותקף?
לעץ עם בעיות,לפעמים יש שורשים בעייתיים. שכביקורת כלפי הנוער מגיעה בצורה תוקפת ולעיתים אף מעליבה וחסרת כבוד, אכן אין לו סיבה 'רציונאלית' מבחינתו האישית להתייחס בנימוס כלפי התוקפים.
אני מקווה שדבריי לא עוקצים ולא תוקפים. אינני תופסת שום צד שכן אינני מסכימה לא עם התבטאות הנער ולא עם דרכך לבקר אותו (במיוחד לאור הלבנת פניו ברבים).
מצבו של הנוער כיום הוא דבר דינאמי ותלוי בחינוך, בסביבה ובכולנו- אל לנו להאשים ולהתמרמר לנוכח הסיטואציה שכן היא תלויה בנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים במקרה זה - הפוך... ענת
הענף שבצבץ פה לא שיקף אלא רק את הקצה, ולא העיד על עומק השורשים.
הרוב נעשה מאחורי הקלעים.
ומכיוון שהנושא עצמו כבר מזמן סגור -גם ביני לבינו, הרי שאני לא מתכוונת להרחיב עוד.
מה שמפתיע הוא, שדווקא ממך לא ציפיתי לקרוא פה כזו הודעה. ודווקא ממך כזו הודעה.
ומאחר שהיא מתייחסת לעניינים שהיה לנו בהם שיג ושיח משלנו, גם על זה לא ארחיב פה; רק אזכיר ואשאל - האם אינך נופלת לאותה מלכודת שממנה את מזהירה שוב שוב?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לא נופלת. תום
אני חושבת שעניתי תשובה מכובדת.
חשבתי היטב על מה שאמרתי.
שימי לב שאת אינך נופלת בעצמך בהערותיך כלפי.
תום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לא הטלתי ספק במכובדות של התשובה ענת
אלא בעצם קיומה פה.
גם לא הערתי שום דבר.
שאלתי שאלה להבדיל מלהעיר הערה.
אם הייתי רוצה להעיר הערה הייתי כותבת, שבחרת בכותרת שמדברת על שיפוט, ובעצם שפטת בעצמך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים הבעתי את דעתי, ברשותך תום
גם עצם קיום ההודעה הראשונית שלך פה,
מוטל בעיני בספק (האם זה ענייננו מה שאותו נער שלח לך??,האין זו הודעה פרטית מתיבת המסרים שלך?)
על כן,עניתי לך כאן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים בשביל זה את לא צריכה את רשותי, כידוע ענת
רק שההודעה הראשונית שלי היתה כדי לתאר מצב מסוים (לא ציינתי במי מדובר, נכון? הוא בחר להזדהות כאן בעצמו).
זה עניינכם משום שהמועצה מייצגת את כולכם, כן - גם אותך, אם נוח לך להכיר בזה או לא.
והיו אנשים - חלקם חשבו כמוך וחלקם לא - שמצאו את תיבת המסרים שלי והגיבו. אגב - הם קיבלו תשובות והסברים, גם על השאלות שאת העלית וגם על אחרות.
לביא היה מודע לכל התכתובת בינינו ולכך, שבעצם לא כתבתי לאותו נער דברים "באווירה" (כדברייך) כלשהי, שמזמינה תגובה כזו. לא היתה שום התקפה מצידי.
כתבתי את זה פה כמה פעמים, אבל כנראה שנעצרת אחרי ההודעה הראשונית כדי להביע (ברשותי) את דעתך...
אבל, כפי שכתבתי, הוא ואני כבר סגרנו בינינו את כל הסיפור הזה. ולפחות מההיבט הזה - כך זה יישאר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני הילד "בן 13" לידור
חבל מאוד שכך את מציגה את הדברים
לא ציפיתי מבחורה בגיל שלך להגיד דברים כאלה-
והנה זה כבר מראה שאין לך טיפת כבוד לאנשים שקטנים ממך-
"..בנוגע למצב הנוער של היום"
וחבל שאת מנסה להציג את מה שרשמתי כאיום- כי לא נראה לי שהבנת את מה שרשמתי, ואני יחזור שוב- "כדאי שתירגעי כי בסופו של דבר את תהיי מחוץ למועצה". איימתי? לא נראה לי! רשמתי שעם דיבור כמו שלך (ולא חסר לך) ועם התנהגות כזו, את תהיי מחוץ למועצה- ואני לא צריך שום דבר בשביל לעשות את זה, זה יבוא לבד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים הילד הזה הוא אני לביא
שמח לבשר: לרגל המועד יישרו ביניהם הוותיקים ודור ההמשך את ההדורים.
טרו-בלד, בן 13 מאור עקיבא מוזמן לשוב למקומו במועצה בסימניה.
למי שמתעניין:
לפני כמה חודשים העלתה בפני ציפי קרליץ(המפקחת על ספריות בתי-ספר במשרד החינוך) בעיה קשה: הנוער בגילאי העשרה כמעט ואינו קורא, ומערכת החינוך לא השכילה למצוא לכך פתרון.
באותה פגישה בעיקר הקשבתי והנהנתי.
מאז נבדקו כמה כיווני פעולה והושקעו מאמצים רבים בסימניה - לספק סביבה נוחה ומזמינה עבור פלח הגילאים הזה.
טרו-בלד, ודור הינם ניצנים ראשונים של נציגים שיפעלו בקרב ועבור חבריהם.
רעיונות לפעילויות ושיתופי פעולה בתחום עם גופים שפועלים בקרב הגילאים הללו יתקבלו בברכה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים היי דייס נשגב השמש
-
לפני 16 שנים כל הכבוד. שיבולת בשדה
להראות לילד את הדרך הנכונה להתנהל, ולא כפי שאמרה מי שאמרה,
"שיראה לילד הזה את הדלת החוצה מסימניה".
טוב שהחזרתם אותו. זו הדרך לסייע לנוער בהתנהלות חברתית תקינה ולקרבם לקריאה.
שוב, כל הכבוד למנהל.
ולכולם גמר חתימה טובה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים בתור נערה... yaara
בבתי הספר המורים אינם מעודדים כלל את התלמידים לקרוא... הפעמים היחידות שבהם המורים אומרים לתלמידים ליקרוא זה כשהם רוצים שהתלמידים יעשו עבודה על ספר או יומן קריאה, מה שיוצר מצב שהילד מסיק שאם המורה מבקשת ליקרוא ספר זה רק כדי לעשות משהו לא נעים בימיוחד (עבודה לבית ספר..) הוא לא מעלה על דעתו ליקרוא ספר מעצמו... כי בפעם האחרונה שהוא קרא הוא קרה בתחושה לא נעימה שהוא חייב, הוא ביכלל לא שם לב כמה מהנה יכול להיות ספר.
לעומת זאת כשהייתי בכיתה ו' (ביסודי) היתה שעה אחת בשבוע שהמורה הייתה מקריאה ספר מיתוך סיפרי "מצעד הספרים" וזה היה מעודד תלמידים להשאיל ספרים מספריית בית הספר ומהסיפריה העירונית, ובערך פעמיים בשבוע היו מוקדשים 10 דקות קריאה עצמית בתוך הכיתה (זאת אומרת כל ילד הביא ספר שהוא קורא והיה קורא על חשבון 10 דקות מהשיעור) אינני יודעת אם זה ממשיך בבית הספר היסודי שהייתי בו, אבל אני יודעת שבחטיבת הביינים ובתיכון אין דבר כזה. אני מציעה לעודד את תלמידי התיכון והחטיבה בצורה יותר מעניינת לדוגמה: ילדי הכיתה בוחרים ביחד ספרים ברמות שונות ותולים בכיתה מודעה גדולה שעליה כל שמות ילדי הכיתה וכל הספרים שבחרו קודם לכן, כל ילד שקרא את אחד הספרים מסמן V בספר שקרא ליד שמו ואולי מוסיף סמיילי עצוב בינוני או שמח לפי מה שמרגיש לגבי הספר, ובסוף כל כמה זמן הילד או מספר הילדים שקראו הכי הרבה ספרים זוכים בפרס כלשהו, שדרך אגב גם הפרס יכול להיות ספר... מקווה שעזרתי (דרך אגב את הרעיון לקחתי ממה שהתקיים בבית סיפרי הקודם ביסודי)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים כל ענין ההכרחה הזה . ~דניאל~
כילדה שתופעה זאת מוכרת לה עד מאוד . הגיע הזמן להפסיק את המלחמה
בין ההורים לבין הילדים בנושא זה .
כשהילדים ירגישו לנכון לקרוא הם יעשו זאת .
עד אז בזמן שההורים מכריחים אותם הם רק רוצים להתנגד יותר מעצם העובדה הזאת .
עד אז הם מפסידים .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אותי היו שולחים בתור עונש לסיפריה (: לי
את צודקת בכל מה שאת כותבת, הלוואי שאותם אנשי חינוך, רבי השנים ורבי התארים והתעודות יחשבו כמוך.
בקיץ האחרון יצא לי לעבוד כמשגיחה בבחינה, באיזה ביה"ס יסודי, ברעננה.
הילדים היו בכיתה ד, או ה, לא זוכרת.
כמובן, שבסיום המבחן, נאסר להם לצאת מהכיתה. היו להם 2 אופציות:
להוציא ספר מהתיק ולקרא
לפתור תרגילים בחשבון
מה שהפליא אותי היה שלא היה ילד אחד ללא ספר בתיק!
מאוד התרשמתי וכן ירבו בתי הספר והכיתות שמשרישים מנהגים כאלו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים כוכב נולד - בקריאה דרור
מי אמר שרק לריקוד וזמר צריך להיות כוכב נולד?
לא חשבתי על הפרטים -= אבל זה צריך להיות הכיוון. אולי אפשר לעניין מישהו במשרד החינוך ו/או בתוכניות הטלויזיה המתאימות - שיחשבו על הדרך, בכיוון זה. זה בוודאי יקפיץ משמעותית את המוטיבציה, ומתוך שלא לשמה...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אז יש לי שאלה - עבור נציגי הנוער שפה, בעיקר ענת
אני מעדכנת לא מעט את קטלוג הספרים החדשים, אז אני רואה מהם הספרים החדשים, שלפי ההגדרה ה"יבשה" מיועדים לבני הנוער.
אבל ת'כלס? זה בעצם לא אומר לי כלום על מה שנוער באמת קורא כיום...
אז מה הנוער בעצם קורא?...
מה מעניין את הנוער, מההיבט הספרותי?
מכיוון שעכשיו חזרתם לבית ספר, אני לא יכולה לשאול את המתנדבים הצעירים שלנו, שאיתם אני נפגשת פחות במהלך שנה"ל.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים תחומי עניין ספרותיים של נוער בישראל ניר
פרוזה:
ICQ
מסנג'ר
פייסבוק
ספרות מקור:
מקושרים
mako
וואלה! סלבס
עיון:
ויקיפדיה
mytrivia.co.il
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים זה תלוי בעיקר בהורים עמיר
להאשים את בני הנוער זה פתרון קל. מספיק להסתכל על התוכניות הכי פופולריות היום בטלויזיה, כדי להבין לאיזה ביבים הדרדרנו.
כל המחקרים לגבי קריאה של ילדים ונוער, מצביעים על כך שילדים קוראים אם הם רואים את ההורים שלהם קוראים.
הבן שלי למשל קורא עכשו את "אי המטמון" ולא מזמן הוא סיים לקרוא את "בן המלך והעני". אף אחד לא מכריח אותו לקרוא, אבל גם ילדים יכולים להעריך איכות כשהם נחשפים אליה.
זה לא שאני מנסה לסתור את מה שאתה אומר, אני פשוט עושה הכללה יותר גורפת, ושואל על תחומי העניין הספרותיים של האוכלוסיה הבוגרת בישראל. לא בטוח שהתשובות הן מאד מחמיאות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים קצת מעליב.. לידור
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אם הדגש הוא על ''קצת'', אז כן ניר
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים צודק המצב מידרדר מדחי אל דחי, אבל.. לידור
יש גם בני נוער שקוראים, שאוהבים ספרים וההכללה שלך לגבי כל בני הנוער הייתה קצת פוגעת ומוגזמת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים הכללה תהילה
אני לא אומרת שמצבנו טוב-אנחנו רחוקים מזה,אבל זאת הייתה הכללה בוטה ומוגזמת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נכון ניר
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מה מעניין את הנוער לביא
אפשר לגשת לקבוצת "הארי פוטר" בסימניה בה חברים כעת בעיקר בני נוער, ולראות אילו ספרים יש להם בבית, אילו ביקורות כתבו וכו'.
http://simania.co.il/group.php?groupId=17
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ספרים די רדודים תהילה
לדעתי הספרים שכיום מוגדרים ל"נוער" הם ספרים די רדודים,לפעמים על סף המפגרים.
אישית סיימתי את קורותיי בספריית הנוער בכיתה ו'-ז' בערך ונדדתי קומה לספריית מבוגרים.
אבל בחזרה לנושא,ספריי נוער ט ו ב י ם לדעתי הם רוב מוחלט מספריה של אסתר שטרייט ורצל,סדרת דמדומים+גוף מארח וספרים בודדים נוספים שלא חלק מסדרות כמו:ריקוד כפול והמעגל העשירי...
מקווה שעזרתי =]]
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני התחלתי ממתח ולאט לאט עברתי לספרות איכותית יותר. shortcuts (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים רוב הבני נוער לא מודעים לעוצמה הרבה שיש בספרות יצחק ש.
לפעמים הספרים עונים לנו על המון שאלות שמסתובבות לנו בראש ולפעמים סתם מעבירים את הזמן אך תמיד לומדים משהו חדש כל פעם.
אפילו בספרים ממש קלילים לדוגמא "חוכמת הבייגלה" אני בטוח שבני נוער ידעו להתחבר אליו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים עדיף בכלל לא להתחיל עם סופרים רדודים כמו אילן הייטנר ואתגר קרת שלצערי הרב נכלל בתוכנית הלימודים לחטיבות הביניים. shortcuts (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אכן מצער לשמוע עמיר
בקרוב אולי יתחילו ללמד את "יומנו של חנון". דוקא ספר משעשע מאד, אבל את רוב הרבדים שלו ניתן לגלות גם ללא העזרה של המורה לספרות.
וחוץ מזה, מלמדים גם משהו נורמלי? אני זוכר שבכתה ז' למדנו את או הנרי, שזה גם לא מעמיק במיוחד, אבל חוץ מזה אני לא זוכר הרבה מהחטיבה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים למה מצער? ענת
מה כל כך נורא בללמוד את אתגר קרת, לדעתך?
ושים לב, שלא מלמדים את הייטנר, אלא רק את קרת...
ואת "מדוזות", ראית?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לא נכנס לעניינים של טעם אישי עמיר
בזמן המועט המוקדש ללימודי ספרות בבית הספר, אני מצפה שהילדים ייחשפו לכמה מפסגות היצירה של התרבות המערבית. אני לא ממש רואה את אתגר קרת כאחת מהפסגות האלה, אבל כנראה שדעתי שונה מדעתם של מחנכי הדור, אשר בחרו להכניס אותו לתוכנית הלימודים. וכיוון שאיש לא שאל או ישאל את דעתי בעניין, כל שנותר לי הוא להצטער עבור אותם ילדים שלא יזכו להחשף לספרות איכותית יותר, שתעשיר את עולמם התרבותי.
ובקשר לשאלתך, שום דבר לא "נורא", רק מצער. ב"נורא" אני משתדל לא להשתמש.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים זה לא במקום, אלא בנוסף ענת
ואני גם חושבת, שיש יצירות שחבל שלא מלמדים בבתי הספר.
מאידך - תכנית הלימודים מוגבלת גם מבחינת הנפח.
וגם היכולת של התלמיד ללמוד, לשנן, להבין ולזכור אינה בלתי נדלית.
עבורי, למשל, ללמוד את "החטא ועונשו" בתיכון היה too much. ולא הייתי היחידה שחשבה ככה אי-אז. האם זה אומר שמדובר ביצירה גרועה?
לא! רק שאולי דווקא זו לא יצירה שמתאימה ללחץ הכללי של לימודים תיכוניים והכנות לבגרויות. זו לא יצירה של בית חרושת לציונים.
מאידך, כן עשיתי 5 יח"ל ספרות, ונחשפתי גם ליצירות ששאר התלמידים לא נחשפו אליהן (המון יונה וולך, למשל).
למדנו גם את "מאדאם בובארי" של פלובר ונהניתי מאוד.
ועוד...
ומחטיבת הביניים אני לא זוכרת כרגע שום דבר.
רק את השיר "גאווה" של דליה רביקוביץ', שלמדנו בכיתה ח'. שיר שמלווה אותי עד היום.
אני מקבלת את ההערה האחרונה שלך.
אכן, המילה "נורא" היתה שלי ולא שלך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מסכימה ולא מסכימה... ענת
קראתי ספר של אילן הייטנר וממש לא אהבתי, זה היה הכי קרוב ל"בזבוז של זמן" מבחינתי.
אני מבינה ומקבלת את זה, שיש אנשים שממש אוהבים לקרוא אותו - אני לא מצאתי שם כלום. כלומר, אני לא חושבת שתמיד צריך לקרוא רק ספרות עם עומק, משום שלפעמים באמת צריך לתת לראש לנוח קצת... אבל במקרה הזה, תהיתי למה בעצם אני קוראת את הספר...
אבל אתגר קרת?
הוא הכי הפוך מרדוד. לא צריך לאהוב את הסגנון שלו, להתחבר אליו או להפוך אותו לסופר מס' 1 שלך. ועדיין - רדוד הוא לא.
ואני בהחלט יכולה להבין למה הוא נכלל בתכנית הלימודים של בתי הספר, משום שמדובר בטקסטים שיש בהם הרבה רבדים סמויים, ויש המון מה לנתח; בעיקר מהבחינה הפסיכולוגית.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים טוב, אני עדיין נער. אולי במשך הזמן אצליח לפענח את העומק שבו באופן יותר מעמיק. shortcuts (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אהמ... זה לא מה שכתבתי... ענת
"אני עדיין נער" היו המילים שלך הפעם.
לא ייחסתי שום דבר לגיל של מי מהקוראים פה להבנה של ואת אתגר קרת...
לי יצא לקרוא אותו מאוחר יותר מבחינת גיל, משום שאז רק הוא התחיל לפרסם, אבל שתי האחיות שלי קראו את הספרים שלו כנערות. ושתיהן לא חשבו אותו לרדוד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני לומד באופן עצמאי כתיבה יוצרת יצחק ש.
ובשביל להבין את המהות של הכתיבה ולזהות אותה כדאי לקרוא כל סוג של ספר, גם את הלא מוצלחים, כדי לדעת איפה לא ליפול. וגם אם נפלנו על משהו שהוא בעיקרון בזבוז זמן, הלקח זה לדעת איך לא להגיע לספר כמוהו בפעם הבאה. ככה צוברים ניסיון.
כשכתבתי מקודם "ספרים קלילים", לא התכוונתי להוריד מהערך של אילן הייטנר. מבחינתי הוא לא שונה בכלל מסאלינג'ר, אהבתי את הספרים של שניהם, אני יכול בנשימה אחת להזכיר ספרים כמו "כל החיים לפניו" ו"מלבי אקספרס". וכדומה..
שיהיה לכולנו שבת שלום!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ובכן... קראתי אותו עד הסוף :) ענת
את הספר של אילן הייטנר. ואכן גם מזה למדתי משהו - לא לקרוא עוד ספרים שלו. אבל לא אכתוב לאחרים משפט בנוסח "אל תקרא/י את אילן הייטנר", משום שהטעם שלי הוא שלי, ולפי הביקורות פה באתר, הספרים שלו מתחבבים על לא מעט אנשים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים בהנחה שאתה צודק ומשרד החינוך מצא לנכון להכניס שקדנית
את אתגר קרת ואת אילן הייטנר לתוכנית הלימודים הרי שמדובר בסופרים איכותיים שליצירותיהם כנראה ערך מוסף התורם לעולמו הפנימי של התלמיד ולשיח הציבורי. לידיעתך ,יצירות ספרותיות עוברות סינון קפדני ע"י אנשי מקצוע ( וועדה) שמבינים קצת יותר ממך וממני בעולם הספרות ובידם הכלים לבקר כל יצירה ולחוות דעתם עליה ולהחליט אם היא ראויה להילמד בבתי הספר. דורון, במדינה חופשית אנו חיים ואתה רשאי להביע את דעתך האישית על ספר או יצירה ספרותית , כי לגיטימי לא לאהוב /להעריך סופר (או ספר) מסויים כי זה נתון לטעם האישי .
אני חושבת שרצית להביע את דעתך האישית לגבי סופרים אלה וזו אכן הייתה כוונתך ,אלא שניסוח הדברים לקח אותך למקום לא כ"כ טוב.
אל דאגה , מקרה זה הינו הפיך ואפשר לתקן.משגיאות לומדים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים צורם .... אין לך את הזכות להחליט מי סופר רדוד ומי לא. מיה אליה
ובטח לא לאף אחד מאיתנו.
אולי לך אתגר קרת סופר רדוד לי הוא זכות.
ובכלל מי נתן לך או לי את הזכות להחליט מי רדוד או לא.
הכל עניין של טעם.
אני מוחא על ההכרזה הזאת.היא באה מהתנשאות ולא מחוכמה.
וזה לא בא בגלל הגיל שלך או שלי.
צריך לחשוב פעמיים לפני שמוציאים מילים מהפה -לא סתם נאמר שהחיים והמות ביד הלשון.
דע-ולמד
כל עוד המילם נשמרות בפיך אתה מלך.
ברגע שהן יוצאות החוצא -אתה הופך לעבד שלהם.
וזהו יקירי דבר שגם אני וגם אתה ובכלל כולם חייבים להפנים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים את יכולה להירגע, כמעט כל דבר שאני מוציא מהפה הוא דעה וכך גם את. לפי דעתי את הילדים בבית הספר צריך לחנך לאהוב ספרות אבל להרגיל אותם לשפה ילדותית זו שטות לפי דעתי. shortcuts
וחוץ מזה, בכיתה הילדותית של קרת קשה מאוד מאוד למצוא את העומק שאולי קיים בה, רק אולי. הכיתבה של ספרן פויר לדוגמה היא גם נמוכה אבל יש בה תיאורים ששוים זהב ועומק רב רבדים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים היי -אני לא צריכה להרגע.אני רק חושבת שאיו כבוד במילים אילו.ולא גבולות. מיה אליה
ישנם דברים שאינם מכבדים את המקום.
ופה באתר של ספרים אפשר ויש מגוון של דעות אבל אך אחד לא העז לכתוב על סופר שהוא רדוד....אפשר שבביקורות נאמר על ספר מסויים שכתיבתו ולפי טעם אישי בלבד
,כתיבתו רדודה.מאכזבת אך לא מעבר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים מפתחות ומועצה ויחסים בתוך סימניה לביא
אם שמתם לב עוד כמה ימים יום כיפור.
מכל השנה, הכמה ימים הללו הם הימים שאנו בד"כ מבקשים בהם סליחה אחד מהשני.
ודווקא בימים הללו הטורים עולים ובמקום בקשת סליחה אנו מצליחים להגדיל את המחלוקות.
נראה אם אצליח לנווט פה בין הטיפות:
ראשית, כשיש ספק הולכים לפי רוב דעות, ועל כן הבחור ישוב להיות כאחד האדם בסימניה, ואני מודה לו על תרומתו למועצה עד עתה.
הבעיה של חכם הבוחר את ביקורות עצמו לא עלתה על דעתי המועטה עד כה.. אפשר היה לטפל בה בדרכים טכניות ולמנוע את החיכוך הזה ולהסיר מכשול מפני עיוור. [בוצע כעת]
למי שמתעניין, תפקיד המועצה לתת את הייצוג ההולם לגוונים השונים של הקוראים. פלח גיל הנעורים חסר בשלב זה ייצוג נאות. הבחור שצורף למועצה הביע נכונות לכך ותרם את חלקו בצורה יפה. הכסא שוב פנוי. אם יש מועמדים - מוזמנים לפנות או להפנות.
נראה לי במקום להביא כאן ציטוט מספר הפותח ב"החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול", ומחברו מציע את דרך ההתנהגות הראוייה: "לעולם היה מהנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים".
אז תצטופפו קצת על הכורסא כאן בסימניה ותעשו מקום גם עבורו, ועבור חברים נוספים בני גילו שאנו עובדים על משיכתם לעולם הספר דרך הסימניה.
שנה טובה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים תודה רבה !! שיבולת בשדה
מ א ד !
אתה איש מיוחד מאד, שמסוגל לראות ולהכיל ברוחב ולא רק בגובה.
וכמה זה קשה להיות מן "הנעלבים ואינם עולבים" - באיזה גובה צריכים להיות כדי להגיע לזה.
"שומעים חרפתם ואינם משיבים" - זה נאמר עלינו? בני אדם רגילים?? שאנו מסוגלים לידום כשפוגעים בנו?
ומכל מקום תודה על תזכורת הימים האלו...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני לא יודעת איך זה מצביע על מצב הנוער כיום... תהילה
אבל אני מנסה ללא הצלחה לפענח מה אומר האפרוח בתמונה שלך...
תגלי לי? =P
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ג'ימי, תענה לי! בבקשה! shortcuts (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים האפרוח אומר ש... ענת
את יכולה להגדיל את התמונה :)
תיכנסי לבלוג שלי ותלחצי על התמונה.
בכל אופן, כתוב שם כך -
Jimmy,
Answer me!!
Please!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נ.ב תהילה
מישהו מוכן להסביר לי מה זה "מועצת החכמים של סימניה"????
פתאום כולם מדברים על זה ואין לי שמץ של מושג לגבי זה....... XO
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים במקום שתחזירי את המפתחות אני מציעה ללביא שיראה לילד הזה את הדלת החוצה מסימניה דנה
אין כאן מקום לאיומים נקודה.
לא מעניין אותי אם הכותב הוא בן 13 או בן 100 איום הוא איום.
אני לא מבינה למי מחכים? זו הרי לא הפעם הראשונה שהוא שולח אלייך הודעות מסוג זה.
אני מצטטת: "וזו רק התשובה האחרונה שלו, אחרי עוד כמה פנינים ואוצרות שספגתי ממנו".
להבדיל מפרח, אני לא מסכימה שזה חלק מהתפקיד. את לא צריכה לספוג את כל האשפה שהוא משליך לעברך זו לא מטרת תיבת המסרים.
(חבל שלא ציינת את שמו. אני מקווה שאני טועה בהשערה שלי שעלתה בעקבות המקום בו בחרת לכתוב את הודעתך)
"קשה לך לראות אנשים צעירים ממך במעמד שלך??"
"וסליחה- אבל מה ההבדל ביני לבינך??"
מה הוא לקח לפני שהוא כתב את הדברים הללו? הוא באמת רוצה לדעת את התשובה?
אין לי בעייה עם מחלוקות בין החברים באתר, אך יש דרך לישב אותן.
התרומה שלך מאד גדולה ואם לא תהיי חלק מהאתר חסרונך יורגש בענק!
אני בטוחה שרבים יסכימו איתי.
שנה טובה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים החוצה מסימניה? שיבולת בשדה
אולי ממועצת חכמיה, אך למה מ'סימניה'?
והגיל כן קובע, הרי לא נגיב בצורה זהה לחלוטין על משובת ילד בן 3 וילד בן 10. או בן 13 ובן 100...
או... שאין הבדל??
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני פונה אליך בבקשה נרגשת: שירה
אל תחזירי את המפתחות!
את החברה הכי הכי במועצה!
מי ימחק את כל התגובות הלא ראויות?
מי יעדכן אותנו ביבול הספרים החדש מדי לילה?
אין מה לעשות, יש בני נוער שמתקיפים אותך אם את אומרת להם משהו שמתקרב לאמת. לך עצמך יש נטיה כזו לכתוב רק את האמת גם אם היא לא הכי נעימה. תתעלמי, ותשמחי שאת לא המורה של הילד הזה, או אמא שלו, שגם צריכות לסבול את זה במציאות וגם יודעות שזה באשמת החינוך שהן (לא) נתנו לו. ובעיקר תשמחי שאת כבר לא בת 13 ולא חייבת להתמודד עם בני 13 ביומיום שלך אם את לא רוצה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים זה ממש בושה!! yaara
מה שאתה האנשים המבוגרים כותבים פה זה ממש בושה וחרפה!! אתה מסיקים מסקנות מדברים שאתם קוראים מצד אחד (ענת).. לא שאלתם את עצמכם שאולי ענת כתבה משהוא לא בסדר, אני בטוחה שאותו הילד לא כתב דברים כאלה ככה סתם, בטוח יש סיבה, זה שאתם שומעים צד אחד ומגיבים בצורה כזאת כאילו אין מחר זה לא בסדר!! זה שאתם כותבים וחושבים דברים כאלה על אותו ילד בלי לברר את הכל עד הסוף זה לא בסדר!! וזה שאתם חושבים שביגלל שענת בת 30 אז היא יכולה לומר הכל!! ויכולה ליכתוב הכל וכולם יאמינו לה וכשהילד בן ה- 13 כותב דברים אתם ישר מבטלים אותם, כמובן מאליו זה לא בסדר!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני משאירה אותך שם :) ענת
כך שהמפתחות לא מוחזרים סתם כך!
ותודה על המחמאה :)
גם את יכולה למחוק תגובות לא ראויות מהפורומים, לא? באופציה של עריכת הודעות...
כי מחיקת ביקורות לא ראויות אינה אופציה גם עבורי, ואין לי מושג מי עוד יכול/ה (אם בכלל) לעשות זאת, מלבד לביא.
אם אני נתקלת בביקורת לא ראויה בעיניי, אני מעבירה קישור ללביא - בהודעה פרטית - ומשאירה לו את ההחלטה הסופית באשר למה נכון לגבי הביקורת.
אני מודה ומתוודה, שהוספת ספרים חדשים היא הריפוי בעיסוק עבורי (בהא הידיעה)... ואני שמחה לקרוא שזה באמת תורם.
אם כי, אותו בן 13 בטוח שהוא תורם הרבה יותר (ואני יכולה לצטט גם את ההודעה הזו שלו), ואין לי סבלנות/חשק/ראש/כוח למאבקי כוחות עם ילדים.
אני לא גננת-שוטרת.
ואם הוא תורם כל כך הרבה, ובלשון כל כך יפה ומכובדת... אז מי אני שאפריע לו?
כן:)
בדיוק חשבתי לעצמי, לאחר מטר ההודעות ההזויות שלו, שאיזה מזל שאני לא אמא שלו. ושאם אי-פעם יהיו לי ילדים, וככה הם ידברו אליי ו/או אל זרים? את עצמי אלקה, ולא אותם. ולא, אני גם לא מקנאה במורים שלו ושכמותו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אולי זה פשוט חלק מהתפקיד. עתליה
מה שנקרא, it comes with the job. ולא תמיד אנשים יסכימו עם ההחלטות שלך, שמשפיעות עליהן, גם אם הן הכי נכונות בעולם.
אבל להחזיר מפתחות בגלל זה?... הרי לעולם לא כולם יהיו מרוצים, וחלק מהממורמרים לא יגיבו כ"כ בטוב... אין סיבה לבקש לפרוש בגלל זה
את באמת תורמת פה, הייתי מסתכנת בלומר שיותר מכולם. אז אל תגישי התפטרות כ"כ מהר...
ושיהיה המשך שבוע שקט, ורגוע..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אז זהו, פרח, שלא החלטתי כלום... ענת
אני, כמוך וכמו שירה, לא יכולה להחליט משהו על דעת עצמי ולקבוע אותו כעובדה מוגמרת.
אני יכולה - כמוכן - לבקש או להציע, וכמובן להסביר מה עומד מאחורי הבקשה או ההצעה שלי, מתוך ידיעה שהצד השני יכול לסרב או לדחות אותי.
וזה בסדר.
אבל אני חושבת, שעבורי זה סוג של קש ששבר את גב הגמל...
מי הוא בכלל - ילד בן 13, שמצא את עצמו בעמדה שגדולה עליו בכמה וכמה מספרים - שיכתוב לי (או לכל אחד אחר פה) כאלה דברים?! הבאתי דוגמא אחת להודעה שקיבלתי ממנו...
תיבת המסרים האישית שלי מפוצצת.
הפסקתי לנסות ולרוקן אותה, משום שאני לא עומדת בקצב.
חלק מההודעות הן תכתובות אישיות, זה ברור. את חלקן בכלל העברתי למייל האישי שלי, כי זה יותר נוח לי.
אבל חלק מההודעות קשורות לשאלות/הערות/הארות כלליות בנוגע ל"סימניה".
אני מנחשת, שאצל חלקכם - אם לא כולכם שאיתי במועצה? - זה כך...
אין לי בעיה עם זה - להיפך! אני שמחה כשאני יכולה לעזור, לענות ולהיענות. וכשאני נתקלת בשאלות שאין לי עליהן תשובות, או בעיות שאני לא מצליחה לפתור, אני בד"כ מפנה את האנשים ללביא.
ואז בא לי איזה ילד כזה ומנסה ללמד אותי מה עושים?!
ואני תמיד בעד האימרה "מכל מלמדיי השכלתי" - אבל לא בצורה כזאת.
אם כזו תופעה בת 13 יושבת במועצה, ואמורה לייצג מישהו/משהו, זה מעליב את המיוצגים.
ואת מי שנמצא איתו באותו "חדר".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים והוא שאמרתי עתליה
למרות העצבים, למרות הקושי, למרות הכעס המובן על יחס כזה ועל צורת התנהגות והתבטאות כזו, מה בעצם כבר יכול לקרות, איזה איום ממשי עלול להתרחש, בעקבות האיומים חסרי התוכן האלו? בעיניי מלבד פגיעה באגו ובחשק, גם אם היא משמעותית יחסית, אין ממה לחשוש ועל מה להתקומם יותר מדי.
גם אני כועסת כרגע בשמך. בלי קשר לגיל ומעמד אני לא מסוגלת כמעט להתמודד עם אנשים שחוצים את הגבול בדיבורם אליי. אבל אני חושבת ששתינו מבינות שתמיד, לא משנה כמה טוב תהיה וכמה תתרום וכמה כל ההחלטות שלך ינבעו מאיזשהי חשיבה הגיונית לגמרי (ואנחנו כן זוכים להחליט כמה דברים כאן, לדוגמא ביקורת נבחרת שבוודאי על זה את 'זוכה' לבקשות או תלונות רבות...) - תמיד יהיו מי שיתלוננו, חלקם לא בצורה הנעימה ביותר. זה לא הופך את זה למוצדק, אבל הופך את זה ללא שווה התייחסות בכלל...
ומקווה שתמצאי נחמה בזה שיש מי (כמה וכמה) שמאחורייך ומסכים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים היי פרח ענת
מכיוון שההחלטות הן אלמוניות - גולשי האתר לא יודעים מי מבינינו ממליץ ברגע נתון על רשימה ו/או ביקורת - אז בקשות או תלונות באשר לביקורות/רשימות דווקא לא קיבלתי :)
אני כן יודעת, שמעולם לא עלה על דעתי לבחור ביקורת/רשימה של עצמי כמומלצת. כלומר, כמה נרקסיסטית אני כבר יכולה להיות?...
זה גם לא עצם האיום עצמו... זו עצם הזכות שנוטל לעצמו ילד להשתמש באיום כזה, או באיומים בכלל, במדיום הוירטואלי מול אדם זר, מבוגר ממנו, ללא שום סיבה מוצדקת.
וכשכתבתי שלא החלטתי כלום, התכוונתי ספציפית ביחס לדברים שכתבתי לילד הזה. לא קבעתי לו עובדות ולא החלטתי החלטות.
אבל היה לו נדמה ששמים לו גבול כלשהו - ולא עשיתי את זה (אני יכולה להעתיק לכאן את כל התכתובת בינינו) - ופה הכל התפוצץ, והוא התחיל להתנהג, וירטואלית, בצורה בריונית ומשולחת רסן.
אולי זה ככה בינו לבין החבר'ה שלו? לא יודעת. אבל אני לא אחת מהן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים לדעתי מדובר ב'לעשות שריר'... עתליה
ולא נעים לי להיות 'המבוגרת האחראית' (בתור מישהי שכילדה לא הכי אהבה הטפות מצד הגדלים ממני בשנים) אבל אין להתכחש לזה שהכל תוצאה של חוסר בגרות שמגיעה כמצופה עם הגיל...
אז ההודעה שלך סוף סוף הבהירה לי על מה העניין כי מסתבר שמקודם לא כ"כ הבנתי... :) ועדיין אני בדעתי שאל תתני לזה לתסכל אותך, לא יותר מדי לפחות, כי זה לא שווה התייחסות משמעותית מצדך מלבד הדיווח שלך לחברים אחרים וללביא. מאמינה שגם אני במקומך הייתי מעירה למי שמשתמש בכח שניתן לו שלא בצדק כמו במקרה הזה, ושמחה עכשיו לשמוע שיש מי שדואג לאובייקטיביות כאן...
תמיד יהיה מי שלא יסכים לקבל דעה שונה משלו או ביקורת, ולאנשים האלו נותר לנו כנראה רק לאחל שהאופקים שלהם יהיו קצת פחות צרים להבא, ולא לתת להם להכביד גם עלינו...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים בהחלט לא פגיעה באגו - פגיעה בתרבות קורנליוס
הופתעתי בכלל לראות שמישהו נותן דרור לדברים כאלה להאמר.
אמנם פרח, את צודקת, סביר להניח שהדברים שנאמרו לענת הינם ריקים מתוכן אמיתי - אבל אין להתעלם מהם. זוהי פגיעה בתרבות הדיבור והתנהגות שמבחינתי בהחלט גובלת בברבריות מילולית.
אסור אסור אסור לשתוק לדברים כאלה. לא בגלל אגו שנפגע - אני בהחלט מאמין שענת גדולה (לא בגיל, אלא במובן הרחב של אופי ועוצמה אישית) מכדי להפגע מכאלה דברים, או להעלב. אבל זה מטריד, זה בוטה, זה מקומם.
וגם אם מדובר ב"ילדון בן 13", כפי שאומרת שיבולת בשדה - אז כנראה שמעשית הוא סתם זורק מלים באויר, יתכן מבלי להבין בעצם למה הוא בעצמו מתכוון (או לאן זה מתפרש) - אבל בכל מקרה לא אמור להיות מקום בכלל לדיון מסוג כזה בין אנשים עם קצת רמה ותרבות. ולכן יש להוקיעם מכל וכל.
גם כשההוקעה פירושה מעשית יותר מ"סתם" לדבר על זה פה בפורום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ילדון ? ~דניאל~
האם אתם אכן שמים לב לאופן בו אתם מתבטאים ?
דברי לא באים לפגוע בכל צורה כלשהי באף אחד .
אבל באמת .
הגיע הזמן להסתכל קצת גם על איך שאתם מתבטאים . להיות מציאותים .
הרי גם אתם מדברים ככה ביום יום .
אני לא מבינה אותכם .
מה זאת ההתיפיפות הזאת ?
העליונות הזאת ?
מספיק עם זה באמת .
אני מצודדת ' בילדון בן ה - 13 ' שסה"כ התנהג בצורה אנושית ביותר .
הוא רק ניסה החזיר את המלחמה שלו בדרכו .
אין זה אלא תגובה טבעית .
מספיק עם הבדיקה הדקדודקית הזאת של מי שאומר יותר מילים ספרותיות ומי לא .
ואתם יודעים מה ?
סבבה .
כן . אמרתי סבבה .
האם זה רע ?
בכל מקרה , בדקתי את ציטוטה של ענת למכתב ששלך לה טרו בלוד ( והיא אכן פרסמה אותו . משיקוליה האישיים אף על פי שידעה היטב כי מכתב זה הינו מכתב אישי ופרטי ולא סתם הוא שלח לה את זה בדואר כך שרק היא תוכל לקרוא ) .
ולא מצאתי שום איום במכתב .
יום טוב ושוב אני מבליטה אני לא באה להתקיף אף אחד .
הגיע הזמן להפסיק את המלחמה בין המתבגרים לבין המבוגרים .
כל אחד מגיב אחרת . אני לא חושבת ששום תגובה באה לפגוע במישהו אחר .
דניאל
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים היי, אני לא חושבת שדבריי הובנו במלואם... עתליה
לצערי.
לא נתתי איזושהיא לגיטימציה לדברים, גם לא טענתי שההתקוממות בעקבותם היא עניין של אגו בלבד ושהיא חסרת ביסוס... מקווה שתסכים איתי, למרות זאת, שתרבות דיבור התעצבה בגלל הצורך של אדם להגן על הכבוד העצמי שלו, הווה אומר אגו. ואולי למילה הזו יש קונוטציות שליליות לחלק מהאנשים אבל היא לא שלילית - כל אחד זכאי שידברו אליו בכבוד המינמלי, כל אחד זכאי לשמור על האגו שלו שלם... מצטערת שנכנסתי כ"כ עמוק לעניין ולמשמעות ואולי קצת סטיתי מן הנושא, אבל חשוב לי להבהיר את הנקודה הזו ספציפית.
מדובר בדברים שהם כן קשים, כן לא בסדר, וגם כאלו שאני מאמינה שמעתה יגרמו לכל הקורא את הדיון להתייחס אל אותו אדם מדובר בצורה אחרת, בכבוד אחר, על הצד השלילי יותר יש לציין. אני לא חושבת שיש צורך בהחלטה כוללת של הוקעה, כמו שאמרת. פשוט כי, כמו שכבר ציינתי, אוטומטית כבר נדע להשמר ולהתייחס אחרת לצד הפוגע, בדיוק כמו שאתה תתייחס אחרת לכל בן אדם שתראה אותו עושה מעשה שלילי זה או אחר גם אם לא תחליט במודע שאתה עושה זאת. ואולי התגובה האנושית הזאת היא שתעשה את ההבדל, לפחות לדעתי.
אבל על דבר אחד אני כן הייתי מתעקשת ולפי הודעתך נראה שגם אתה - מילא שאדם 'רגיל' יתנהג בצורה כזו, אבל מישהו עם תפקיד באתר צריך לתת איזשהוא דין, ולדעתי יש לפנות בעניין זה ללביא ואני מאמינה שזה מה שענת עשתה או תעשה.
בכל מקרה כל הדיבור הארוך שלי נועד להסביר שאני חושבת שהיא לא צריכה להתרגש יותר מדי... כלומר לא להרשות לזה להטריד אותה ולהפריע לסדר היום שלה. רק לדעת שהיא הBigger person בעניין, ולהמשיך לעשות את עבודתה ותרומתה בצורה המוצלחת שהיא עושה אותה...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים רק רוצה להעיר הערה קטנה... ענת
כלומר, להתייחס נקודתית למשהו שכתבת:
פניתי כבר ללביא אמש.
לפני שהעליתי את ההודעה לפורום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים התגובה הכי הולמת למצב הלא נעים הזה... עתליה
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים צודקת שיבולת בשדה
פגיעה באגו...
אבל בחייאת, קצת הגזמתם. ענת ילדה גדולה, תרצה תשאר, תרצה תלך. כמו כולנו.
ועל מה מדובר? על ילדון בן 13, שנמצא בדיוק בגיל התפר , בין היציאה מהילדות והכניסה לבגרות/נערות, וזקוק לצומי. אז מאיתנו ה"בוגרים" נדרשת עוד טיפת סבלנות ופחות התלהמות הגם שהוא חוצפן/גס רוח/בוטה אנד וואטאבר.
כמו שאת אומרת פרח, איזה איום ממשי יכול כבר להתרחש. ואת לא צריכה לכעוס. (דוקא ממך למדתי אורך רוח מאחת ההודעות שלך:)
אני לא מצדיקה אותו, ולא אומרת שכאן זו במה לצומי. בעצם כן, למי שמבקש יפה ולא ישירות, וכולנו כאלו...
תנו לו לגדול. ואולי אנחנו נגדל, למרות שזה מפוצץ אותנו שככה מדברים אלינו,ועוד צוציק כזה , ומה הוא חושב לעצמו... וכוכו' לא לכל דבר חייבים להתיחס מליון פעם. שחקן שאין לו קהל יורד מהבמה.
שנת אחווה ורעוּת
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים יש הבדל ענת
וההבדל הוא בין אבחנה להבחנה.
צריך להיות די חד-עין ביחס לשניה כדי לעשות מספיק טוב את הראשונה.
כבר הבנת בעבר לא נכון דברים שכתבתי על-סמך הדקויות הללו.
אם לדעתך זו פגיעה באגו, זה רק משום שהבנת לא נכון ולכן חדות העין פה מעומעמת ופוגעת באבחנה.
ובאשר להתנהגות של הילד הזה...
יש לו משפחה ומורים - הם לא אני ואני שמחה שזה כך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים נו שיהיה שיבולת בשדה
מעולם לא היבחנתי גם לא איבחנתי, לא ב-א', לא ב-ה' ואפילו לא בדקות העין.
(בעיות של חלק מהדיסלקטים)
טוב ששפר עלייך מזלך ואת חדת עין לשתי הבחינות:)
גמר חתימה טובה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים שלום לכולם, אני חדש כאן ניר
לא מצחיק בכלל, אבל ניסיתי.
בתור גולש שמאוד אוהב את ענת ואת מה שהיא מביאה לפורום בפרט ולאתר בכלל, אני אשמח מאוד אם תספרו לנו מהם הקריטריונים לקבלת חברים אל תוך מועצת סימניה.
האם אותו ילד בן 13 עונה על קריטריון מיוחד מסויים, שרק בזכותו הוא זכאי להיות בעל פריבילגיה לעריכה באתר?
האם אין מישהו שיכול לעשות את העבודה שלו טוב יותר?
אם נשים את הקלפים על השולחן, ואני אדם ישיר בד''כ, אז כל מי שייכנס לדף המועצה ייראה שענת מדברת על גולש ש(איך נאמר זאת בעדינות) הוא די חדש ולא תרם מאומה לאתר הזה.
אך לפתע פתאום הוא מועדף על פני גולשים אחרים.
אשמח להסבר מפורט של הסיבה, כדי לדעת שהעצבים של ענת הם אכן מוצדקים.
הפנייה היא כמובן ללביא, או למי שמעורב מספיק כדי לענות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ראשית כל ענת
חשבת להתחיל לצפות ב"דם אמיתי"?
אחותי התמכרה לסדרה הזו... עכשיו אני צריכה לעקוב ולשמור, שזה לא יעשה לה נזק מוחי כלשהו, שיגרום לה להתחיל להתבטא כך.
התירוץ שלה הוא, שזה מה שיש לה לעשות במהלך משמרות הלילה במוקד.
והיא כבר לא בת 13.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים היי, עתליה
נראה לי שאני לא טועה כשאני מדברת בשם אחרים כאן ומאמינה שיש פה הרבה שמרגישים או הרגישו כמוך בנקודה מסויימת, ביניהם אני...
למדתי, למרות שיש לי כנראה עוד כמה דברים ללמוד, שהמפתח לפתרון במקרים כאלו הוא הערכה עצמית. אמנם חיים ושגרה יומיומית בחברה של התייחסות כזאת יכולים להיות שוחקים ולדכא אבל תזכור שבסופו של דבר הכל בראש. יש סיבה שאתה מי שאתה - אני מאמינה שזו בחירה שלך להיות אתה ולא להיות חלק מאותה קבוצה עליה אתה מדבר. אז תזכור זאת ותעריך את עצמך, את הדברים הטובים שבך, את השכל וההגיון הטובים שלך שהובילו אותך למקום בו התגברת ודילגת על חסרונות והרגלים רעים שאחרים עדיין לא מספיק בוגרים כדי להפסיק איתם.
אם תדע לחיות עם הערכה כזו, שבוודאי כבר קיימת בך, ולשדר אותה כלפי חוץ, לא רק שההתייחסות השלילית תפסיק אלא גם תמשוך התייחסות חיובית מאילו שחברתם באמת תתאים לך... בעצמך אמרת שהיו כאלה שעזרו לך מה שמראה שלא כולם בעייתיים, אני גם לא חושבת שיש סיכוי ש100 אחוז מהסביבה שלך בעייתיים. עוד תמצא את ה'קליקה' שלך ואת החברה שלך בסופו של דבר, בינתיים אל תרשה לעצמך להרגיש רע ממי שמותח עליך ביקורת רק כי אתה לא שייך לחברה שלו.
בהצלחה בהמשך ושתהיה לך שנה טובה... ומה שלא יהיה - פשוט אל תתייחס ואל תשים על כלום חוץ מעל עצמך ומה שחשוב לך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים תמיד יש סיבה scoe
תמיד תהיה סיבה לחלק מסוים של ילדים בגיל הזה להתחיל במכות, זה חלק מפריקת לחצים, הם פורקים אותו ככה, אתה אחרת וטוב שכך.
בסופו של דבר להיות יצור מתורבת בגיל הזה זו כמעט בקשה מוגזמת. בנות עפ"י רוב בוגרות יותר לגילן בגילאים הללו ועל כן הן פחות ילדותיות.
אתה נשמע בוגר לגילך וכנראה גם מתורבת שני דברים שלא כל כך נסלחים הרבה פעמים בגיל הזה.
אל תשכח להיות מי שאתה ולא לנסות להתאים את עצמך לדברים שהם ממש לא אתה, תהיה נאמן לעצמך.
זו העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך.
לגבי ספורט, תמיד טוב אם יש לך כישורים טובים בתחום גם לבריאות שלך, לא רק במתי תיבחר.
גיל קשה ללא ספק, תנסה להיות חזק מול הבריונות ושוב להישאר נאמן לעצמך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים החזרת אותי במנהרת הזמן לשנת 1984 הרת הגורל dushka
כלום לא השתנה. זה לא 'הנוער בימינו' זאת האנושות.
הופתעתי ולא לגמרי הופתעתי לגלות ששיטת 'ראש הקבוצה' המאוסה עדיין קיימת.
גם אותי אף פעם לא בחרו, אלא כברירת מחדל, ואם היה מספר אי זוגי של בנות הייתי בבעייה (או שישבתי בצד לקרוא). גם אז היו מורים, או במקרה שלי מורות שהתייחסו לכל חולשה כאל פגם או העמדת פנים וטענו ש'מחזור זה לא מחלה' אם כי אצל כמה בנות 13-14 הוא בהחלט כן.
אמנם מעולם לא התחברתי למשחקי ספורט הישגיים אבל העניין הזה של הרכבת הקבוצה לא קשור רק לכישורים, אלא גם לפוליטיקה פנימית. היתה לי חברה שכישורי המשחק שלה היו דומים לשלי והיא תמיד נבחרה בין הראשונות. היא ידעה לעשות את הקולות הנכונים וגם מבנה הגוף שלה היה שונה.
מה שמכתיב את התנהגות הפרטים בקבוצה הוא 'רוח הקבוצה'- אל תתבלט, הכר את מקומך בקבוצה והשלם איתו וטשטש סממנים בולטים באישיותך. אם אתה מורד ברוח הקבוצה יש לזה מחיר. אבל לדעתי, בפרספקטיבת השנים, שווה לשלם את המחיר, החלקים היקרים והמורכבים באישיותך שגורמים לאחרים להתנכל לך, הם החלקים שכדאי במיוחד לשמור.
אם זה מנחם- בסופו של דבר לא כולם בתוך זה.
אני מצאתי בשלב מסוים (כיתה ט'- תחזיק מעמד:) את הקבוצה שלי, קבוצה שעל דגלה הלא קיים היו חרוטים- הומור מטורף, חיבה הדדית חוצת מגדר ותמיכה גורפת זה בזה. קבוצה קטנה שעם רובה אני עדיין בקשרי חברות. אף אחד לא אהב אותנו כקבוצה, אם כי היו בינינו בנות יפות ומקובלות, אבל היינו ביחד.
ואם צרת רבים היא חצי נחמה- עבדתי בימי חיי בעיקר עם נשים. חלק מהשותפויות היו פוריות ומדהימות. בשנה האחרונה אני עובדת בחברה שלמרות בעלות גברית עובדות בה רק נשים- כולן מעל גיל 30. לפי התיאוריה שלך- מין אחר, דור אחר, זאת היתה אמורה להיות סביבת עבודה אידיאלית- אבל רמת הרשעות, האינטריגות מעשי הנקם והמניפולציות שנחשפתי אליהם בזמן האחרון עולה על כל דמיון ויאה, אולי, לטלנובלות סוג ז'. גם נשים יודעות להיות מפלצות, אם כי בדרך פחות מוחצנת והן לא מפנות את זה כלפי בחור נחמד שמרגיש לא טוב...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים דור שמסרב לגדול לפי חוקי הטבע ומפסיד את היופי של הילדות וגיל הבגרות. מיה אליה
מנהרת הזמן-זוכרים את הסדרה של פעם.....
אני מתגעגעת לדברים שהיו פעם בילדותי.
גם לנוער.
רואים את ההבדלים בכל מקום.
ולי אולי כי כבר אמא-זה כואב ומפחיד.
לא שהיתי בתיכון כולם היו תמימים.אבל ממש לא כמו היום.
דור ללא פחד או מורא.
שאינו יודע את הגבולות.
דור שפשוט מסרב לגדול לפי הטבע-ומפספס את כל הדברים היפים...
מה שלא היה פעם וחבל -זה שהכל טוטא מתחת לשטיח.
לילדים במצוקה לא היה לאן לפנות.
לא היתה את הרווחה של היום והמודעות .גם ההורים של פעם כל כך שונים משל היום.
אולי זאת הכוויה שגרמה לחלקנו לצאת מהעיורון...
.הרבה ילדים ללא אשמתם נפלו בין הכיסאות...
כנראה שהזמן מביא עמו מכלול של דברים.
טובים כרעים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים קראתי GIRL123
ועצוב שהנוער ככה היום. אבל תנסה להתעלם בסוף יעבור להם.
אבל היה אחד שעזר לך (או ניסה לעזור) ואתה צריך לשמוח על שעוד יש אנשים שאכפת להם מאחרים..
אהבתי את הכתיבה שלך :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני נוטה לחשוב שהסיפור הזה היה יכול להתרחש בכל שנה (גם 1909) קורנליוס
סיפורים מסוג אלה מזכירים לי גם את "דיוקן האמן כאיש צעיר" שנכתב בראשית המאה...
כנראה שזה דבר שתמיד קיים אצל ילדים (ונערים) :)
(שלא תבין לא נכון - זה לא שאני לא מביע סימפטיה עם סיפורך - אדרבא, בתור אחד שסבל רבות משיעורי ספורט אני בהחלט מבין לליבך... אבל במקרה הזה אני חושב שלייחס את זה לתקופתינו אנו עושה חסד עם תקופות מוקדמות יותר)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים דור יקירי, תקרא ניר
גיל ההתבגרות הוא כמו שדה קרב. אני לא מכיר אנשים שלא יצאו ממנו עם צלקות כאלה או אחרות.
זה מעגל של ילדים (חלקם הקטן כבר הופכים לאנשים, כמוך) שמנסים להרשים כ''כ את הסביבה שלהם, שהם מאבדים כל זיקה לעקרונות ומוסר, אם היו להם כאלה מלכתחילה.
יש כאלה, כמוך, שאינם מוכנים לשחק את המשחק המטופש הזה, ואינם מנסים למצוא חן או לרצות את סביבת עוטי-המסכות שמקיפה אותם.
אך בסופו של דבר, גם אלה שלא רוצים לשחק את המשחק נשרטים מציפורני הגיל הזה, כיוון שאלה המשחקים אותו אינם מבינים את אלה שלא מעוניינים להשתתף ורואים בהם חריגים. אין מה לעשות.
זה לא אומר שאתה לא בסדר. אם זה מעיד על משהו, אז זה מעיד אך ורק על ההיפך. אתה הכי בסדר כי אתה הכי אמיתי.
אתה לא צריך לשנות את עצמך, אולי רק לשנות מעט את הגישה שלך כלפי עצמך, כדי שתוכל להסתובב עם חיוך על הפנים ועם ביטחון עצמי שיקרין גם על סובביך.
אתה עושה רושם של בחור מבריק. באמת.
אבל בקטע של שינוי הגישה לא מספיק להיות מבריק. צריך לעשות!
למה להיות כ''כ אנטי בנוגע לספורט? – ספורט, מעבר לחוויית העדר ההמוני שזה יוצר בגיל שלכם, זו פעילות בריאה ומשחררת שטובה לגוף ולנפש.
אז נכון, בארץ שלנו אולי ספורט נחשב לתחום לא כ''כ מתקדם או ברמה מניחה את הדעת, והעוסקים בו לא פרופסורים. אך אין זה אומר שאם תעסוק בו לא תוכל להפיק ממנו משהו.
אתה יכול, במקום הגישה הנוכחית, לנסות וללכת להתאמן קצת לבדך (או עם חבר נוסף), להשתפר, ואולי יום אחד להשתלב באיזה משחק כיתתי ולהפתיע פתאום את כולם, כדי שיראו שאתה לא ''הומו'', כדבריהם. אולי אפילו תאהב את זה.
יש אימרה בספר ''באדולינה'', של מלך באדולינה בכבודו ובעצמו – אתה יכול לבחור בעצמך אם להיות בחיים האלה מלך או נתין.
אם תאמץ את גישת הנתין, חייך יהיו כחיי נתין. אם תאמץ את גישת המלך – ותנסה באמת להתאמץ ולהיות כזה – חייך ישתפרו לחיי שפע (רוחני, חומרי, מה שתרצה) ואיתם כל האלמנטים המציקים האלה שאתה מתאר.
זוהי אולי קלישאה, אך היא קלישאה שמעודדת לעשות. בלי עשייה אין קידמה.
אני מאחל לך רק טוב ושהשנה הבאה עלינו לטובה תסב לך הרבה יותר הנאה וסיפוק ממה שאתה אפילו מייחל לעצמך.
אתה באמת בחור טוב ויוצא דופן.
אל תהיה מדוכדך מאנשים שלא שווים את זה.
שנה טובה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים חס וחלילה, אני דווקא בעד ספורט. shortcuts
למעשה, בריצה אני מעולה ובבייסבול וכדורעף וכו'... זו לא הכוונה, הכוונה היא לאיך שהנוער מתנהג. ובכל מקרה אני מאוד שמח לקבל תגובות אוהדות.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים שתדע שמצב הנוער לא כל כך רע תהילה
שמע בנאדם קראתי ומהזה כאב לי איתך.אני לא ממש חושבת שלהיות חבר של בנות,כמו שsakura טוענת,או לפחות לבכוונה תחילה להיות בגישה של "להתחבר רק לבנות" זו גישה טובה...
בוא נגיד את זה ככה,זה לא יראה טוב...מנקודת מבט של בת...
אני ממש רוצה לתת לך עצה אבל לפי מה שאתה כותב המצב באמת די נואש...לעבור ביצפר יכולה להיות אופציה אבל אישיתי אני לא אוהבת לברוח מהבעיות שלי.
אבל שתדע שמצב הנוער לא כל כך רע.אני לומדת באולפנא,נכון,תגיד שזה תירוץ מעולה בשבילי כי אני לא מכירה איך זה ללמוד עם בנים,אבל אני יודעת גם איך זה מתנהל אצל הבנים-זה לא כל כך רע.
אני קצת אגלוש מהנושא,אבל,ברוב קטנותי,אני חושבת שהבעיות הללו נובעות מהחינוך ומערכת החינוך החילונית.אשמח אם תחלקו עליי.
dorooni,אני באמת מקווה שתסתדר...=O
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים המונולוג הזה shortcuts
אינו כתב אומללות. הוא תמונת מצב של הנוער בארץ - "אם אתה חולה אעזור לך ואם לא אכניס לך מכות". אני לא מתלונן, אני כבר הסתגלתי למצב. אני רק מציין שזה מאוד עצוב וקורא להורים שקוראים את ההודעה הזו להשקיע עוד קצת יותר מאמצם בחינוך ילדיהם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ........ תהילה
נתקלת באנשים\אוכלוסיה מסויימת.לא כדאי לשפוט את כולם לפי קומץ אנשים.
אבל אני בהחלט מצדיקה את מה שאתה אומר-החינוך מתחיל בבית.ובמן סתירה למה שכתבתי קודם אני חושבת שאמנם מערכת החינוך שלנו כושלת,אבל ההשפעה הכי חזקה על הילד זה ממה שהוא רואה בבית.יש לכך כל כך הרבה הוכחות...
לדוגמא,בית שבו ההורים קוראים ספרים-סביר מאוד שהילדים יהיו גם אנשים שתמיד יש להם ספר ביד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים היי! דייס נשגב השמש
זה לא תמיד נכון. לדוגמא, אני תולעת ספרים עם תעודות וההורים שלי בקושי קוראים.
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים תמיד יש יוצאי דופן תהילה
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני לא מסכימה בכלל . ~דניאל~
היי תהילה ~
שמעי , את צודקת ילד אכן שואב מאישיות ההורים ואכן מתחקה על התנהגותם \ דברים שהם עושים \ או אוהבים .
אבל כילדה שגדלה בבית שהספרים היחידים שיש בו הם ספרי לימוד וגם אז שורפים אותך בל"ג בעומר ( והמצב הכלכלי שלי עמיד בהחלט ) .
כילדה שכשגילתה שהיא אוהבת ספרים היא היתה צריכה להכריח את ההורים שלה לרשום אותה לספריה ולא אל חוג בלט מודרני .
אני יכולה להבטיח לך שהפתעות היו בחיים , הפתעות שאכן סותרות את המשפט - ' התפוח לא נופל רחוק מהעץ ' .
דניאל
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים כמובן שיש הפתעות.. תהילה
אבל אני חושבת שלצערי אין הרבה מיקרים כמוך...כנראה יש לך אופי חזק ומצויין שיודע לעמוד על שלו,אבל אני חוששת שרוב הנוער\ילדים בארץ לא ניחנו בו באותה מידה שאת ניחנת,
ולכן רובם ילמדו בלט ולא יעשו מנוי לספריה...
עצוב אבל זה המצב..=\
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים אגב דייס נשגב השמש
אני מצאתי אצלי משהו שאפשר לקרוא לו סוג של אבולוציה: אני למדתי לקרוא לפני שלמדתי ללכת (או לפחות קצת אחרי). ולאחרונה שמתי לב שכל מה שאני קורא, אני זוכר. ואני לא מתכוון סתם זוכר. אני קראתי ספר של 400 עמודים ואחרי זה סיפרתי אותו בקצרה לאחד החברים שלי. הוא בדק את הספר ואמר שזה תיאור מושלם של הסיפור. או שהצלחתי לאיית 75 מילים בכיתה רצוף (לא קיבלתי ציון אבל המורה אמרה שזה מושלם). מישהו יכול לסביר מה לעזאזל קורא לי? זו תכונה די חדשה בשבילי, כזה זיכרון מדויק. אני בדרך כלל די שכחן...
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים .... הבת של השכן
תגיד כל הילדים האלה ערסים במקרה?...
לדעתי אתה צריך לתעלם אני יודעת שזה קשה ואי אפשר לספוג כל כך הרבה אבל אם תראה להם שלא אכפת לך או תקטול אותם הם יפסיקו ,יש לי תאום שהוא גם לא אוהב במיוחד ספורט והוא פשוט מתעלם או יורד עליהם בחזרה..אם זה ממשיך תבקש לעבור כיתה, ותלחץ להנהלת בית הספר על זה כל יום אחרת הם לא יעברו אותך(מניסיו אישי)
אם זה עוד יותר מחמיר תעבור בית ספר הרי כמה אתה כבר יכול לסבול ולספוג?
לגבי הבנות לי יש ידיד שיש לו ר-ק ידידות,תנסה להתחבר לבנות.זה לא כל כך נורא..או שאתה לא יודע איך לדבר עם בנות...וזה גם בעיה
אא ועוד משהו שנינו יודעים שאתה לא הומו פעם אחת תקטול את מי שאומר לך והוא יפסיק
אם אתה צריך עזרה\או סתם לפרוק אני תמיד פה..:)
מקווה שעזרתי במשהו:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים תודה, תמיד עוזר shortcuts
חוצמזה אני לא נטפל כאן לשיעור ספורט בלבד, זו רק דוגמה.
וכן, בנות עדיפות בהרבה. למרות שבלהיות בן יש לא מעט יתרונות :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים היי דייס נשגב השמש
אם אתה צריך, אני בפסח בארץ ואני לוקח רק 10 שקלים על חיסול של שני ילדים (והחודש מבצ: הזמן מראש חיסול שכבתי ותקבל הנחה של 10%. אלא אם אתה פאטוש, ואז אני אכסח גם אותך).
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים היי דייס נשגב השמש
אם אתה צריך, אני בפסח בארץ ואני לוקח רק 10 שקלים על חיסול של שני ילדים (והחודש מבצ: הזמן מראש חיסול שכבתי ותקבל הנחה של 10%. אלא אם אתה פאטוש, ואז אני אכסח גם אותך).
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ו-1 חודשים אני מה זה יכולה להתווכח איתך על זה מאמי [= ~דניאל~ (ל"ת)
-
לפני 16 שנים ו-1 חודשים ... הבת של השכן
תקשיב אתה יכול להתלונן שהמצב של בני הנוער בארץ גרוע (והוא הבחלט כזה)
אבל אתה לא יכולה לחנך אף אחד(ואני מניחה שאתה גם לא רוצה)
ילדים בגיל הזה לא יודעים איך להתנהג הם שוברים את כל הכללים ועושים מה שנחשב מגניב בעיני החברה.אני בטחה שאתה יודע את זה..
פשוט אל תתיחס לילד הטיפש הזה ואני קוראת לו ילד טיפש בגלל שהוא לא מבין את המושג לעזור ושלא כל מי שחולה עושה את עמצו לכזה.
ודור להיות בן זה ה-ר-ב-ה יותר קל מלהיות בת ואני לא צריכה לפרט למה נכון? :)
שנה טובה ומתוקה..:)
נ.ב ניר צודק אתה מחליט אם אתה מלך או נתין אני מקווה שתבחר במלך כי לדעתי אתה הרבה יותר טוב מהם:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ............ דייס נשגב השמש
למה להיות בן יותר קל מלהיות בת? אין לך מושג מה אנחנו צריכים לעבור כל יום....
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים .? הבת של השכן
למה מה אתם צריכים באמת לעבור כל יום?
אתם לא צריכים לנסות להיראות טוב 24 שעות היממה אתם לא צריכים לעבור כאבי מחזור
אלה שתי דוגמאות הכי מוכרות מבין אלפי הסיבות האחרות...
עם אתה רוצה עוד סיבות אני יכולה להמשיך...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ! דייס נשגב השמש
אנחנו צריכים כל הזמן להיראות טוב, לא להיות חננות, לא לתת לאף אחד לדרוך עלינו (מכל הבחינות)... אני יכול להמשיך לנצח. רוצה?
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים .... הבת של השכן
שנינו יכולים להמשיך לנצח,ושנינו יכולים להגיד שקשה להיות וקשה להיות בת
לא?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים אני מניח... דייס נשגב השמש
כל אחד והבעיות שלו. ותוכלי לעזור לי בשאלה? חבר שלי שלח אלי: **** (השם שלי), יש ילדה שאני אוהב, ואומרים לי שגם היא אוהבת אותי אבל היא מכחישה. מה לעשות? אני באמת אוהב אותה.... :(. מה להגיד לו? יש לך רעיונות?
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ..:) הבת של השכן
אני אומרת שיקח אומץ ויצא לה...
אם היא תומר לא,לא נורא..
עדיף לנסות ולהתאכזב מלא לנסות בכלל.
ואם הוא לא רוצה להציע לה כדי שיברר עם חברה טובה שלה .
ותעדכן אותי,אני רוצה לדעת אם באמת עזרתי..
ואני תמיד פה..:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים תודה דייס נשגב השמש
רבה על העזרה. אבל היא עדיין אומרת שהיא לא אוהבת אותו. חבל לו.... אבל בכל מקרה סיפרתי לו מי נתן לי את העצה והוא מוסר לך תודה סאקורה. אגב, למה בחרת דווקא בסאקורה? זה מסקרן....
הזוהן
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 16 שנים כל מיקרה הוא אינדיבידואלי moga
-
-
-
-
-
-
-
-
