אני רואה את גוון שמנסה לתקוע בי חנית...את כדורי האש הרודפים אותי...חץ המתקרב אלי במהירות...ריק שבא להרוג אותי סופית..הוא מתקרב אלי,עוד מילימטר אחד ואני מתה והסיוט הזה נגמר...החרב כמעט בתוכי....אני מתעוררת בבהלה.עברה כבר שנה וחצי מאז שניצחתי במשחקי הרעב ה 54,אך החלומות והסיוטים עדיין מעירים אותי כל לילה....
קוראים לי מירידת' ואני רוצחת.במו ידי הרגתי 4 בני אדם.יש כאלה שיגידו שזה היה הגנה עצמית...הם צודקים,אבל שום דבר לא יגרום לי לחשוב שמה שעשיתי היה בסדר...אני מנסה לחשוב מה יהיה על הילדים שאני יצטרך להדריך במשחקי הרעב השנה....בשנה שעברה הם לא שרדו.אף אחד לא רוצה לתת חסות לילדים ממחוז 12.והזמן עובר וחולף לו...וכבר מגיע יום האסיף...עוד פעם לחוות את הטקס המוכר...לראות את הפרצופים המפוחדים,המיואשים..השנה הוגרלו ילד רזה וקטן בשם היימיטץ',וילדה עדינה בת 12 ששמה רוז...2 ילדים שלבטח יאבדו...שני ילדים שגורלם מונח על כתפי,ואם אחד מהם יחזור השני יחדל להתקיים...שתי משפחות הרוסות וכמה עשרות לבבות שבורים.מי שלא חווה את משחקי הרעב לא יכול לתאר לעצמו את גודל הזוועה...צמרמורת עוברת בי כשאני חושבת על כך שאני צריכה לחזור לקפיטול...לחזור אל האנשים שלקחו לי את התמימות...שהרסו אותי ועוד כמה עשרות משפחות שילדיהם לא היו ברי מזל כמותי...אני מקווה שהם יסלחו לי...אני אוספת את עצמי והולכת אל עבר הילדים שעלו בגורל.אני מנסה להעמיד פנים כאילו יש בי תקווה שהם יחזרו...התקווה קיימת אך האמונה לא....
חודשיים לאחר מכן:
אני מקווה מייחלת ומתפללת..היימיטץ' נשאר להתמודד מול שני מתמודדים...הסיכויים שלו גדולים מתמיד....
אני פולטת אנחת רווחה...היימיטץ' ניצח!הוא עשה את זה והביס את כולם!אני לא מאמינה....
עכשיו אני צריכה להיות שם בשבילו יותר מתמיד ולספק לו את העזרה הנפשית שהוא זקוק לה....עכשיו הגיע התור של משהו אחר להתמודד עם הזוועות.
קוראים לי מרידית' ואני בת 15.רצחתי 5 אנשים.אבל הצלתי אדם אחד ממות אכזרי.....
אני חדשה ואני ממש מקווה שיצא טוב!בבקשה תגיבו לי ותתנו לי ביקורת בונה1תודה:)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
