כשאמא כבר התעצבנה כשקראנו בלפי הפסקה,
כשעלה לנו המספר במשקפיים כל שנה,
כשהלכנו ברחוב תוך כדי קריאה
ונכנסנו בעמוד או נתקלנו בשפת המדרכה,
כשהיינו ילדים והלכנו לספריה,
ותמיד ביקשנו שני ספרים ולפעמים אפילו שלושה,
אהבנו יותר מכול שיעורי ספרות,
שם הקפדנו על הקפדה יתרה והשתתפות,
כשבגרנו והאהבה רק התעצמה,
וכולם ידעים מה להביא כמתנה,
כשאנחנו מעדיפים לקנות ספרים ולא להשאיל,
כשהספריה שלנו בבית כבר קטנה מלהכיל,
כשאנחנו מלאי השתוממות ופליאה,
שמסביבנו קיימים אנשים שבשבילם עולם זה הוא לזרא,
כשאנחנו נלחמים בכל האמצעים,
שילדינו גם הם יהפכו לאוהבים, או לפחות לחובבים,
ההתמכרות שלנו לא דורשת כל קבוצת תמיכה,
נהפוך הוא - היא מעוררת בנו רק סיפוק וגאווה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
