1. שיר - לגור בקלי"ה

לגור בקלי"ה
להתעורר בבוקר
לראות את ההרים משמאלך
ואת ים המלח מימינך ,
לשמוע את ציוץ הציפורים
להתבשם מריח הצמחים ומטעי התבלין,
להתחיל את היום בלב הומה
לתוך מציאות קיבוצית בה קצב החיים הוא שונה.
לצאת לעבודה המרוחקת בירושלים
כאשר הנוף מתאים עצמו לצבע השמיים,
הנוף המשתנה ללא הרף
הרים חומים/ אדומים, מטעי התמרים המתנשאים,
שועל החוצה את הכביש בריצה,
גמלים שכעת התעוררו לעוד יום של סחיבה,
לעלות את העליות בכביש הנסלל
להציץ בחטף על מאהלי הבדואים ,
ולשאול את עצמך כל פעם מחדש
איך הם מתארגנים כשקר.

לחזור בצהריים באותה הדרך
אך הפעם לרדת את הירידות ,
להסתכל שוב על ההרים החלקים למחצה
כאילו ליטפה אותם איזו יד ענוגה ,
להגיע לקיבוץ ולהיכנס בשעריו
עם השלט שמקבל אותך והצמחיה המטופחת.
בערב להחליט לצאת להליכה
ולהקיף את כל הקיבוץ תוך פחות מרבע שעה
בהליכה הרגלית הריחות משתנים
בהתאם לקרבה לרפת, ללול או לחוות הסוסים,
כשהערב יורד להתארגן לשינה באפילת המדבר
מלווה בקולותיהם של הינשוף , האוח והצרצר.

מרב לוגסי

נכתב לפני 14 שנים

2. המכורים לספרים

כשאמא כבר התעצבנה כשקראנו בלפי הפסקה,
כשעלה לנו המספר במשקפיים כל שנה,
כשהלכנו ברחוב תוך כדי קריאה
ונכנסנו בעמוד או נתקלנו בשפת המדרכה,

כשהיינו ילדים והלכנו לספריה,
ותמיד ביקשנו שני ספרים ולפעמים אפילו שלושה,
אהבנו יותר מכול שיעורי ספרות,
שם הקפדנו על הקפדה יתרה והשתתפות,

כשבגרנו והאהבה רק התעצמה,
וכולם ידעים מה להביא כמתנה,
כשאנחנו מעדיפים לקנות ספרים ולא להשאיל,
כשהספריה שלנו בבית כבר קטנה מלהכיל,

כשאנחנו מלאי השתוממות ופליאה,
שמסביבנו קיימים אנשים שבשבילם עולם זה הוא לזרא,
כשאנחנו נלחמים בכל האמצעים,
שילדינו גם הם יהפכו לאוהבים, או לפחות לחובבים,

ההתמכרות שלנו לא דורשת כל קבוצת תמיכה,
נהפוך הוא - היא מעוררת בנו רק סיפוק וגאווה.

נכתב לפני 14 שנים