השנה הגשתי את כל הטפסים לבקשה לסייעת כבר בתחילת יולי – מייד כשהיה אפשר.
החתמתי את בית הספר הרופאה והעובדת הסוציאלית במרפאה. (פשוט. רק כעשר שיחות טלפון ופעם אחת לבוא באמצע העבודה לחתום על ויתור סודיות. בקטנה...) וידאתי שהטפסים הגיעו לעיריה ולמשרד החינוך.
השנה יהיה אחרת, שכנעתי את עצמי. כל האישורים יגיעו לפני תחילת שנת הלימודים.
ערב משועמם אחד שוטטתי בפורום מתוקים. (טוב, אני יכולה לומר להגנתי שלבלוגי לא היה סיפור חדש). נתקלתי בהודעה הבאה:
"בתאריך 31.7.11 הוצא נוהל חדש לבקשת סייעת רפואית דרך אגפי החינוך.
למי ממכם שברצונו להגיש בקשה לסייעת, שימו לב – הטפסים שהוגשו עד היום, כולל השנה – אינם רלוונטיים עוד!
מעתה המסמך המצורף לכאן הוא הרלוונטי."
זהו.
אין ספק שמשרד החינוך התעלה על עצמו הפעם. נוהל חדש בסוף יולי??!! הם לא יודעים ששנת הלימודים מתחילה בספטמבר?!!
מסתבר שאני צריכה להחתים שוב את הרופאה לפי הנוהל החדש ולשלוח את הטופס עד אמצע אוגוסט, אחרת בקשתי תדחה לחצי שנה. נפלא.
אני מתקשרת למרפאה.
"שלום, אני אמא של רותם. אני צריכה אישור דחוף של ד"ר גולן לגבי הטיפול ברותם במהלך יום לימודים."
"אז תשלחי את הטופס והיא תחתום."
"כבר אין טופס. היא צריכה לכתוב מכתב."
"לא, יש טופס כזה של משרד החינוך. תשלחי אותו והיא תחתום עליו."
"אין טופס. זו הנחיה חדשה."
"ממתי?"
"מסוף יולי. את יכולה לברר באגודה."
"טוב, בכל מקרה ד"ר גולן בחופש. היא תחזור בסוף אוגוסט."
"אבל אני מוכרחה לשלוח את המכתב שלה עד אמצע אוגוסט אחרת אאבד את הזכאות לחצי שנה."
"אז למה לא ביקשת קודם?"
"אולי כי שינו את הנוהל עכשיו?!!"
"אין מה לעשות."
"לא מספיק שמשרד החינוך יצא מדעתו גם אתם צריכים להוסיף עוד קושי?! לילדה לא תהיה סייעת בכיתה א' כי ד"ר גולן בחופש?! זה נראה לך הגיוני?!"
"אני לא יודעת מה את רוצה שאני אגיד."
"היא חתמה על הטפסים השנה. אני צריכה את אותו הדבר אבל לא על הטפסים האלה."
"אני אבדוק בתיק." שתיקה לרגע. "יש מכתב לבטוח לאומי."
"זה לא זה."
"אין משהו אחר."
"טוב, לא חשוב. אין רופא אחר שיכול לחתום?"
"אי אפשר. היא הרופאה שלה."
"אבל היא בחופש."
"אני אבדוק מה לעשות."
"מתי?"
"תנסי מחר."
בינתיים עוד אין סוף טוב לסיפור הזה. יהיה. אני עקשנית. זה רק יעלה לי בעוד ימי עבודה...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
