דברים שחשוב שתדעו לפני שאמשיך:
קוראים לי מאיה לוי אני כאמור בת שש-עשרה לאחי קוראים גיא הוא בן 27 יש לו שני ילדים ואישה מדהימה.
אבא שלי כאמור נרצח בניסיון לכתוב את הספר הזה, קראו לו דור.
אני חיה אם אמא שלי היא אישה מדהימה, לא יכולתי לבקש אמא יותר טובה, קוראים לה הדר.
***
התכוננתי לפתוח את הדלת של הרכב.
כמובן לא יכולתי להסתכל על הידית כי עיניו כל הזמן בדקו אותי דרך המראה, אז מיששתי את הידית.
ניסיתי לעשות תנועות קטנות כך שלא יקלוט אותי, "נו איפה היא לעזאזל?" מלמלתי.
"מה את עושה שם?" צעק האיש שבמשך הנסיעה כבר התברר לי ששמו אִיתָי.
"הלך עלי!" מלמלתי לעצמי, הוא לא יוכל לעצור עם אני אקפוץ, אין פה שוליים חשבתי- אבל בכל זאת בהתחשב בעובדה שהוא חטף אותי אני לא בדיוק יודעת אם החוק הזה מעניין אותו.
הסתכלתי על הידית תפסתי אותה משכתי ופתחתי את הדלת.
"תעצרי מיד." הוא צעק .
"מאוחר מידי." עניתי, לקחתי את התיק וקפצתי, נחתתי מקופלת על הגב למזלי הראש לא נפגע, אבל זה עדיין מאד כאב.
הוא המשיך ליסוע אם הדלת הפתוחה נתקע במכוניות ובאנשים ולא עצר, מהר מאד גם התחיל מרדף משטרתי-[לא בגלל הדלת שנתקעה בכולם,בגללי ברגע שראיתי רכב משטרתי הלשנתי וסיפרתי לו הכל- חוץ מעל הספר כמובן.]
הוא בהחלט לא יעצור בזמן הקרוב, חשבתי לעצמי תוך כדאי ריצה.
הגעתי לתחנת אוטובוס, יותר משעה חיכיתי שיבוא, הדלת נפתחה, שילמתי לנהג והתישבתי.
פתחתי את התיק הוצאתי משם צרור דפים שלקחתי מהרכב שלו,והתחלתי לעיין בהם דמעות זלגו מעייני.
היה כתוב שם כך:
בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של ראש הכנופייה הקודם : אָבִי בֵרְמַן.
במקומו יעלה לראש סגן ראש הכנופייה : דוֹר לֵוִי.
הייתי בשוק.
אז כל הסיפור הזה היה - אמת או שקר?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
