שנים אחרי ואמא שלי עדיין לא סלחה לי על החתונה. בתה הבכורה מתחתנת באירוע שהוא פשוט בושה וחרפה.
קודם כל המהירות שבה אירגנו את המאורע, אם בכלל אפשר לכנותו כך. חודשיים לפני החתונה המיועדת התחתנה בת דודה שלי נטע. לחתונה שלה באתי עם ארז, וכמובן שכולם אמרו לי בקרוב אצלכם, למרות שהייתי בת 21 בלבד, ונראית בקושי בת 12. אמרתי תודה ושתקתי, ולא אמרתי לאף אחד שאנחנו מתחתנים בעוד חודשיים. לשתיקתי הייתה סיבה מצויינת – לא העלתי בדעתי שנתחתן בעוד חודשיים, או בכלל בעתיד הקרוב. בדיוק התגייסתי והייתה לי מפקדת נוראית שהתעללה בי ככל יכולתה, ומשביקשתי העברה לבסיס אחר איימה להעביר אותי לבסיס מרוחק בצפון, מה שסיכן את המשך לימודי התואר השני שלי. ההחלטה להתחתן היתה חפוזה, וכן גם התכנון.
כך יצא שכל קרובי משפחתי היו משוכנעים שאני בהריון, למגינת ליבה של אמי. אילו זה היה תלוי בנו היינו מתחתנים ברבנות בנוכחות שני עדים. רק שאמא שלי כמעט שהתעלפה כששמעה על התוכנית הזו. "סוף סוף את עושה לי קצת נחת ומתחתנת אז שאף אחד לא יראה?" גם אמא של ארז לא התלהבה, "זה ממש גועל נפש להתחתן ככה. למה אתם לא יכולים להתחתן כמו בני אדם?" אלא שהיא לא התלהבה בכלל מרעיון החתונה. התפשרנו על חתונה במרפסת הבית של אמא שלו, בשלהי דצמבר. בהיותי שונאת אירועים, ביחוד כאלו שאני במרכזם, קיוויתי שהאורחים יקפאו מקור ויברחו כמה שיותר מהר. אלא שחצי מהאורחים היו ירושלמים ולא היה נראה לי שיתרשמו מהחורף התל אביבי. שמלה סרבתי ללבוש, אך ברגע האחרון אמי חטפה אותי לחנות בגדים וקנתה לי חולצה וחצאית לבנים וצחורים, אותם לבשתי בעל כורחי.
גם למקווה סרבתי ללכת, לאחר סיור מקדים במקוואות המקומיים.
"מקסימום הרב לא יסכים לחתן אותנו."
זו אולי הפעם היחידה שאני יכולה לזכור שהאמהות שלנו שתפו פעולה. "השתגעת לגמרי? את יודעת אילו בושות יהיו אם הרב יבקש את האישור? הוא יכול לסרב לחתן אתכם."
"אז שלא תהיה חתונה. נתחתן בהזדמנות אחרת."
אמא שלי נסתה לשכנע, אך ללא הואיל, הייתי עקשנית. אמא של ארז נקטה בגישה פרקטית, כהרגלה. היא ניסתה לשכנע אותי לשקר לרב ולהגיד שאני מחפשת את הפתק, מקווה שאם יעבור מספיק זמן הוא יחוש אי נעימות ויוותר. סרבתי. אמרתי שאני לא משקרת. שום שכנוע לא עזר, ושתיהן היו מתוחות לפני האירוע שמא יהיו בעיות.
בושות אכן היו, אבל לא מסוג שיכולנו לחשוב עליו מראש. הרב הצבאי שהזמנתי לא הפסיק לחזר אחרי אמא של ארז ולהציע לה הצעות מגונות בפגישת הכנה לקראת האירוע. כשהוא הגיע לחתונה נפלו פניו ברגע שנכנס. הסתבר שהוא חיתן את בת דודה של ארז. ארז פשוט שכח. הוא דרש תשלום גבוה מדי לטעמה על החתונה, היא הלשינה עליו לרבנות הצבאית והוא הורד בדרגה על שדרש תשלום. משראה אותה הוא ניסה להמלט מהמקום במהירות האפשרית. גם הפינצ'רית הננסית של ארז שהסתובבה מפוחדת בין האורחים, נובחת וחושפת שיניים, הבהילה את הרב.
כך יצא שתפילותי נענו, והוא ערך את החופה במהירות שיא, לא העלה בדעתו לבקש את האישור מהמקווה, ונס בבושת פנים. מאיתנו הוא כבר לא ביקש תשלום...
רק כשבאנו למחרת להחזיר את החופה לרבנות הצבאית הוא ביקש שנחזיר לו את הוצאות המונית שלו. אלא שאז בא אחד החיילים שלו ואמר "כבוד הרב, המכונית שלך חוסמת את הכניסה."
מסתבר שהצלחתי להתחתן ועדיין לאמא שלי לא היתה שום נחת..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה