אוקיי.. להלן ניתוח סובייקטיבי:
לא תאמין לאן הגעתי..
מחשבים.. כיחידות קצה.
רשת.. קבוצת אנשים,
או האנושות בכללותה.
כשהרשת נתקעת או בעת תקלה
שרוני מגיע ע"פ הזמנה.
יש לו יכולת לבחון אירועים
בחינה יסודית
ולטפל על הצד הטוב ביותר
כפי שהיטבת בפסקה שנייה לתאר.
השטוקווה..
סיפור שהאינדיאנים היו מספרים מסביב למדורה.
מרפסת המשרד,
בקומה החמישית.
בחמישי בדצמבר,
כובתה השריפה סופית.
"עם שוך השריפה בכרמל שהשתוללה מזה כמה ימים ללא לאות, פרצה אש ביום ראשון בצהרים באיזור יקנעם 05-12-2010"
צוטט מתוך חדשות יקנעם:
http://www.yoqneam.com/article.php?id=77&cid=-10
הקפה שחור.
הגרעינים שחורים..
פיצוח תעלומה לא פתורה
באמצעות ניתוח ובחינה נכונה.
הכרמל שלך ירוק
ושרוני אחרי..
על כן בחינת הדברים הנה ממרחק של זמן.
ניתוח של בדיעבד.
תוצרת שוויצריה
הכל מוקפד..
"שעון שוויצרי"
ולא לחינם.
תוצרת סין...
...
וגם כאן לא לחינם.
"באותו היום של השנה נולדו שני בני אדם."
הפרויקט המוקפד שלה:
השמדה עצמית של גידול לא טבעי.
יצר אנושי להרס עצמי כמנגנון הגנה.
האנושות כסרטן של העולם.
38:
הוא מספר הנספים
בתוך אוטובוס הסוהרים..
שלושה גורמים:
סיני אחד.
ילדה חכמה.
ואבן חיפוי אחת
שנפלה.
היום השמיני
הוא יום ראשון שלה.
סיני אחד,
ברשלנות אופיינית
והאמת,
שלא חשובה הסיבה
הציל אנושות שלמה מכליה.
אסוציאציה: "האויב שבפנים"
אבוי לה לחוכמה.
בגיל 14 סיימה דוקטורט..
יופי של פיגומים.. (.. בפיגום בקומה הארבע עשרה..)
אפשר לבנות גבוה.
הדוקטורט שלה,
האסון שלה.
מלמעלה,
כך נקבע
שלא יצא לפועל
הפתרון הזה
שלה.
כולנו מכוונים
על השמדה עצמית.
זה מה שאנחנו עושים
וזה הכיוון אליו דוחפים החיים.
מוות וחיים חדשים.
שוב.. אסוציאציה לאסון הכרמל.
מואר בגוונים של שקיעה..
אדום, כתום.
השמש אדומה.
בעת זריחה.. שריפה.
עכשיו..
רק בדיעבד.
פיצוח גרעינים שחורים,
שחור – פחם של אחרי..
פיצוח תעלומה.
שרוני עושה עבודה טובה..
אך בסופו של יום,
כל המלים שתאמרנה,
כל המסקנות שתוסקנה,
וכל החוכמות,
השאלות והתשובות
לא יואילו במאום.
"הכל מלמעלה"
ולנו נשאר..
לעשות את הטוב ביותר שאפשר.
כמו שרוני.
(ש"הוא איש מזן הולך ונכחד.")
זה מה שיש.
תודה לך!!
בברכת שבת שלום
וסופ"ש נהדר!
ובזמנך החופשי..
עוד אחד..
אם אפשר.
:))
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה